התאוששות המשק הישראלי מהמשבר הכלכלי החלה ברביע השני של 2009 והתגברה בארבעת החודשים האחרונים של 2009. כך עולה (יום ד', 10.2.10) מסקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים ספטמבר עד דצמבר 2009 שפרסם בנק ישראל.

מן הסקירה עולה כי היצוא התרחב מאוד, הביקושים המקומיים עלו, וניכרה התעוררות בשוק העבודה. עם זאת, הפעילות עודנה נמוכה ביחס לתקופה שקדמה למשבר. בבנק ישראל אומרים כי המשך ההתאוששות תלוי בקצב היציאה מהמיתון בעולם, שלגביו שוררת אי-ודאות; זאת בשל ההסתמכות על תוכניות סיוע ממשלתיות נרחבות, שהגדילו מאוד את הגירעונות ואת החוב הציבורי, ובשל הקשיים שעדיין מעיקים על המערכת הפיננסית הבינלאומית.

ההתרחבות מובלת ע"י היצוא התעשייתי

התרחבות הפעילות הכלכלית בארץ בתקופה הנסקרת הקיפה את מרבית ענפי המשק והובלה על-ידי היצוא התעשייתי, עם הזינוק בסחר העולמי בעקבות עליית הביקושים העולמיים. גידול עושרו של הציבור, יחד עם התפנית במחזור העסקים, השיפור בביטחון התעסוקתי ובלימת השחיקה בשכר הריאלי חיזקו את אמון הצרכנים; אלה, בסיועה של הריבית הנמוכה, הביאו להמשך גידולה של הצריכה הפרטית, ובפרט של רכישת מוצרים בני-קיימא. ההשקעה בנכסים קבועים אומנם התרחבה, אך בניכוי ההשקעה בכלי רכב יבשתיים - שעלתה מאוד עקב שינויים במיסוי - היא המשיכה להצטמצם, התפתחות המתיישבת עם העובדה שקיים במשק עודף כושר ייצור.

סימנים ראשונים ליציאה מהמיתון ניכרים גם בשוק העבודה - בבלימת התכווצות התעסוקה במגזר העסקי; בשיפור במאזן התעסוקה (איוש משרות פחות עובדים שנפלטו מעבודתם), כך שברביע הרביעי הוא היה חיובי, לראשונה זה שנה; בגידול של מספר שעות העבודה למועסק ובעליית השכר הנומינלי. מספרי דורשי העבודה והתביעות לדמי אבטלה פחתו, ושיעור האבטלה ירד. ציפיות המעסיקים לגבי פעילותם הכלכלית ומצבת כוח האדם חיוביות.

התעוררות הפעילות הכלכלית ניכרת גם בשיפור בגביית המיסים החל מאמצע השנה. תקבולי המיסים הישירים עלו בתקופה הנסקרת עם התעוררות שוק ההון, שיפור ברווחיות החברות, עליית השכר הנומינלי והתרחבות התעסוקה; ההכנסות ממיסים עקיפים עלו בשיעור מהיר יותר, עם התרחבות הצריכה הפרטית. הוצאות הממשלה בתקופה הנסקרת היו גבוהות מרמתן על-פי התוואי העונתי המתאים לביצוע מלא של התקציב - בין השאר עקב הקדמת הוצאות לשנת 2009.