בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין לא יתקיימו בערבית - קבעה (יום ג', 14.5.19) שופטת בית המשפט העליון,
יעל וילנר.
העותרים, אשר הציגו את עצמם כנציגי הערבים המתמחים במשפטים, ביקשו הקלות מפליגות נוספות: פיצול הבחינה למתמחים הערבים לשלושה מועדים נפרדים, הכפלת הזמן העומד לרשותם ומתן "פקטור" גורף או הורדת ציון המעבר לכל הנבחנים הערבים במתכונת החדשה של בחינות הלשכה.
וילנר אומרת, כי ניתן היה לדחות את העתירה בנימוק היחיד שבג"ץ אינו מורה לרשות המינהלית כיצד להפעיל את סמכותה - וכאן הוא התבקש לתת הוראות לשרת המשפטים היוצאת,
איילת שקד, בנוגע למתכונת הבחינות. היא דוחה את העתירה גם לגופה: למרות חשיבותה הגבוהה של השפה הערבית במרקם החיים בישראל, הרי שחוק לשכת עורכי הדין דורש ידיעה מספקת בעברית כתנאי לקבלת הרישיון. זוהי דרישה הגיונית, לנוכח העובדה שעברית היא שפתם של החוק, הספרות המקצועית, כתבי הטענות, פסקי הדין והדיונים.
לצד כל אלו, ממשיכה וילנר, השליטה בעברית חיונית למתן שירות מקצועי ללקוח: "השירות המשפטי אשר יינתן לציבור על-ידי עורך דין שאינו שולט בשפה העברית, ייפגם באופן אשר עלול להוביל לפגיעה בזכויות ובאינטרסים משמעותיים של הפרט והכלל. אין תמה, אפוא, כי בחינת ההסמכה נערכת בשפה העברית". מי שעברית אינה שפת אמו מקבל תוספת זמן משמעותית בבחינה, ודי בכך - קובעת וילנר.
עוד אומרת וילנר, כי נושא פיצול הבחינה ואורכה מצוי בסמכות בית המשפט המחוזי, ואילו מתן "פקטור" גורף הוא דרישה שכבר נדחתה בידי בג"ץ בשל קיצוניותה. השופטים
נעם סולברג ו
אלכס שטיין הסכימו עם וילנר. את העותרים ייצג עו"ד שי דקס, את המדינה ייצגו עוה"ד
שי כהן ו
יונתן ברמן, ואת ועדת הבחינות והלשכה - עוה"ד רונן בוך, תמר זוין-רוט וספיר שמחי.
