חילוט לפי חוק איסור הלבנת הון יכול להיות בהיקף שיביא בחשבון גם את הריבית שצבר הרכוש שהושג בעבירה. כך קובע לראשונה (יום ג', 7.5.19) שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף.

החוק מאפשר לחלט "כל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש אסור", וכן "רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה". מצירוף הגדרות אלו שבחוק מגיע גרוסקופף למסקנה, כי "במישור הסמכות אין כל ספק כי ניתן יהיה להורות בתום ההליך על חילוט לא רק כנגד הקרן שהושגה כתוצאה ממעשה העבירה, אלא גם כנגד התשואה שהצמיחה קרן זו במהלך הזמן".

גרוסקופף אומר, כי אכן השאלה כיצד לחשב את הריבית היא סבוכה, אך אין הוא מעמיק בה משום שההחלטה הנוכחית עוסקת בתפיסת רכוש לצורך חילוטו בעתיד. לכן, "השימוש בשיעורי ריבית, שהיו מקובלים בשוק הישראלי בתקופה הרלוונטית ביחס להשקעות בסיכון נמוך, כמדד להערכת התשואה המינימאלית שצפוי כי תחולט בתום ההליך היא סבירה, ואף מתבקשת". גרוסקופף אישר את גישתו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר הוסיף ממוצע של ריבית פריים וריבית מט"ח, המתייחסים להשקעות בסיכון נמוך.

הדברים נאמרו בהחלטתו של גרוסקופף לדחות על הסף את בקשתו של נתן פורמן לערער על הארכת תוקף תפיסת רכושו. פורמן היה סמנכ"ל אגד והוא חשוד בקבלת שוחד בסך מיליון אירו מחברת מרצדס-בנץ תמורת רכישת אוטובוסים מתוצרתה. בנובמבר 2016 נתפס רכוש שלו - כספים ונדל"ן - בשווי 10.3 מיליון שקל. מאוחר יותר צומצמה התפיסה ל-7.4 מיליון שקל: קרן בסך 5.6 מיליון שקל והפרשי ריבית בסך 1.8 מיליון שקל.

השופט המחוזי יחיאל ליפשיץ אישר את המשך התפיסה במלואה, בציינו שהחקירה מתקרבת לסיומה, וכאמור קבע שיש מקום לתפוס גם רכוש המבטא את ההכנסות מנכסי העבירות המיוחסות לפורמן. את פורמן ייצגו עוה"ד מיכל רוזן-עוזר ונועה פירר.