בעת כתיבת שורות אלה שוב נשמעים קולות נפץ בגזרה הדרומית. שוב טיל נורה לישראל, וישראל, איך לא, הגיבה בתקיפת מטרות בעזה. מהן המטרות ומה משמעותן? כלום. מאידך-גיסא, נשמעים קולות אחרים, דווקא של "בכירים" או "מקורות מהימנים" בממשלת ישראל המודאגים שמא הרשות הפלשתינית תקרוס. ישראל הרשמית עושה מאמצים גדולים לשכנע מדינות אירופה או גורמים ערביים לבוא בדברים עם אבו-מאזן כדי שיסכים לקבל מידי ישראל מעל 600 מיליון שקל המגיעים לרשות הפלשתינית ממיסים. אבו מאזן כאמור מסרב היות שהסכום שישראל רוצה להעביר במהירות קוצץ בעקבות ההחלטה לא לאפשר לאבו מאזן לשלם לפעילי הטרור. מה שמעניין הוא שראש הממשלה וכמה שרים נוספים שהתנגדו להסכמי אוסלו ולהקמת הרשות הפלשתינית, והרואים בה רשות טרוריסטית, חוששים מקריסתה הכלכלית ותוהו. מה שנקרא אחד בלב, אחד בפה. כך גם לגבי עזה. ישראל הפכה לבלדרית המעבירה כסף לחמאס ומנגנונו. הביטחוניסטים האולטימטיביים מעבירים כסף לרשות הטרוריסטית בעזה. אלא שמצב זה ישתנה, ככל הנראה, בקרוב מאוד.