פרופסור איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ודוקטור אבי לוין, סגן מנהל המרכז הרפואי מאיר בכפר סבא התארחו באולפן "חדשות הבוקר" וסיפרו מהן ההנחיות העדכניות לציבור הנוגעות להתחסנות אזרחים נגד מחלת החצבת.

דוקטור לוין פתח בעדכון על מצבה של דיילת אל על שנדבקה במחלה ומאושפזת בבית החולים מאיר: "מצבה עדיין קשה מאוד, היא מונשמת ומורדמת. חצבת זו מחלה ויראלית מאוד מדבקת. ברוב המקרים היא מחלה פשוטה, מחלת חום, אצלה היה סיבוך מאוד מאוד מסוכן ונדיר: אנצפליטיס, מחלה של המוח. חצבת זה לא נעים ולא נורא, זו לא מחלה קשה לאנשים מחוסנים ורוב האוכלוסיה מחוסנת. יש כמה עשרות אלפים שלא מחוסנים. מי שלא מחוסן או מאיזושהי סיבה קיבל רק חיסון אחד וכן נחשף למחלה, אז הסיכון המאוד מאוד מפחיד זה מחלת המוח. הבעיה המרכזית עם הסיבוך הזה היא שאין לנו טיפול".

פרופסור גרוטו הסביר: "יש הרבה שלא קיבלו חיסונים, אבל לא כל מי שלא קיבל חיסון איננו מחוסן. בבדיקות שערכנו באוכלוסיה, 85%-90% מהאוכלוסיה שלא קיבלה חיסון מחוסנת באופן טבעי, כי המחלה הייתה מאוד נפוצה במשך הרבה שנים".

ידוע מי הנוסע שהדביק את הדיילת?
לוין: "חצבת זו מחלה מאוד מדבקת. כל כך מדבקת, שאם מישהו נמצא בחדר אפילו שעה-שעתיים אחרי שחולה חצבת היה בו, והחדר לא טוהר כמו שצריך, הוא יחלה בחצבת. זה מטורף. הדיילת הייתה בתוך מטוס סגור. למעשה כל מי שהיה במטוס נחשף למחלה ומשרד הבריאות קרא לנוסעים לבוא ולהיבדק. טיפלנו בנוסעים שהיו במטוס. אלה שהיו מחוסנים הייתה להם מחלה קלה, קצת חום, קצת שפעת, אבל לא מעבר לזה. הדיילת הייתה בקבוצת הגיל שבאמת קיבלה רק חיסון אחד. חייבים להבין משהו מאוד בסיסי, זו מחלה שהייתה יכולה להיעלם מהעולם. המגפה חזרה אלינו עכשיו בגלל כל תנועות מתנגדי החיסונים שלא מתחסנים ומעבירים את המחלה בין קבוצות באוכלוסיה".

מאות אלפי ישראלים טסו או יטוסו בהמשך החג לחוץ לארץ. איך אדם שיורד מטיסה ומרגיש לא טוב אמור לדעת שנחשף לחצבת?
לוין: "לכן חשוב להתחסן. מי שנמצא בקבוצות הסיכון עליהן משרד הבריאות פירסם צריך לקבל עוד חיסון או חיסון דחף. מהרגע שאתה מחוסן, גם אם תיחשף לחולה חצבת ותהיה חולה בחצבת, יהיה לך קצת חום וקצת פריחה אבל לא מעבר לזה".

פרופסור גרוטו, מהן הנחיות משרד הבריאות לטסים לחו"ל?
גרוטו: "הנחות העבודה שלנו לגבי חיסון הן לפי השנתונים. מי שנולד עד שנת 1957 נחשב מחוסן, אין לו סיבה לדאגה ולא צריך להתחסן. עד 1957 המחלה הייתה כל כך מדבקת שאתה נחשב מחוסן גם אם לא קיבלת שום מנת חיסון".

ואחרי 1957?
"הקבוצה הבאה היא בין השנים 1957 ל-1971, שאלה בעצם לא קיבלו אף מנת חיסון של חצבת. צריך לזכור שהחתך ב-1957 שרירותי מאוד, הרי לא קרה משהו בין 1957 ל-1958, אבל ככל שמתרחקים מ-1957 רואים שהמחלה הלכה ונעלמה בתקופה הזאת. לפי בדיקה ספציפית שעשינו בקבוצת מדגם גדולה מאוד של אנשים שנולדו בין 1957 ל-1971, 90% מהם מחוסנים. איך? הם נחשפו בכל זאת למחלה באופן טבעי. אם נולדת בין 1957 ל-1971 רוב הסיכויים שחלית בחצבת, אבל אם לא חלית, אתה צריך להתחסן".

ומ-1971 והלאה?
אלה שנולדו בין 1971 ל-1977 קיבלו מנה אחת של חיסון בגיל שנה. הם לא צריכים לעשות כרגע שום דבר, לא דחוף להתחסן".

אבל הדיילת היא ילידת 1977. איך לא דחוף להתחסן?
"אנחנו לא יודעים אם היא קיבלה חיסון או לא, היא לא במצב שאפשר לוודא. אם נולדת בין 1971 ל-1977 ואתה נוסע מחר לחו"ל, אין שום סיבה להתחסן. אם תתקשר לקבוע תור רוב הסיכויים שתקבל תור לעוד חודשיים-שלושה. ההמלצה הכללית היא להתחסן בעתיד, לא לנסיעה ספציפית, זה לא דחוף".

אז האוכלוסיה הבעייתית היא בין השנים 1957 עד 1977, אלה שקיבלו מנת חיסון אחת או בכלל לא. ומה קורה אחרי 1977?
"מי שנולד ב-1977 ואילך קיבל שתי מנות חיסון, אלא אם יש תיעוד שלא קיבל. חשוב להדגיש שההמלצה לחסן לחצבת כשיוצאים לחוץ לארץ היא המלצה שקיימת כבר עשרים שנה. אין פה שום דבר חדש, זה יצא מההקשר ביומיים-שלושה האחרונים. להפך, דווקא עכשיו אפשר לומר שזה אפילו פחות חשוב מאשר בזמנים רגילים, כי בזמן רגיל כשאין התפרצות חצבת אני רוצה שאנשים ייצאו לחוץ לארץ מחוסנים כדי שלא יביאו את המחלה לישראל. לכן הקבוצה הזאת לא בדחיפות, זאת אומרת שאם מישהו מחר נוסע, הוא לא צריך לרוץ כרגע להתחסן".

מה עם אנשים שלא זוכרים אם התחסנו או לא?
"כשאנשים לא זוכרים אנחנו מניחים, היות והשיעור כיסוי הוא של 95% לפחות לפי השנתון, אנחנו יכולים להעריך. זאת אומרת שאם נולדת ב-1975 אני מניח שאתה חוסנת, גם אם אין לך פנקס. קשה לדעת אם חלית בחצבת או לא כי לפעמים המחלה בגיל קטן והיא מאוד קלה ולכן לא יודעים שזו חצבת".

איפה אפשר לקבל את החיסונים?
"קבוצת המיקוד שבגללה יצאנו למבצע גדול זה גילאי 0 עד 17 שלא קיבלו אף מנת חיסון עד היום, מכל מיני סיבות. אלה ילדים שהיו אמורים להתחסן ופשוט לא קיבלו, או שההורים סירבו או שלא היה להם נוח להגיע לטיפת חלב מכל מיני סיבות. זו הקבוצה שהיום יכולה להגיע לטיפות חלב של משרד הבריאות, גם במהלך חול המועד פסח. הכי חשוב מבחינתנו להגיע לאותם אנשים שלא קיבלו. אחרים יכולים לקבוע תור למרפאת מטיילים ולעשות את החיסון עוד חודש-חודשיים. יש קופות שהפעילו שירות כזה וכאלה שלא, זה שירות פרטי. זה אינטרס של המדינה אבל זה לא נכנס לסל הבריאות, היו כנראה דברים יותר דחופים".