העולם התחתון של ארה"ב רעד כולו בשנת 1992 כאשר רשויות החוק הצליחו לכלוא סוף סוף את בכיר העבריינים ג'ון גוטי האב על שורה של עבירות – כולל 5 מקרי רצח. הוא אמנם נידון "רק" למאסר עולם, אך גם אותו לא שרד עד סופו אחרי שנפטר 10 שנים אחרי כליאתו מסרטן בגרון.
מאז מותו של גוטי עברו שנים רבות, עבריינים התחלפו, אופי הפשע המאורגן בארה"ב כבר לא כמו שהיה, ולאחרונה התעורר לו לפתע כעת, בנו של גוטי, שהתראיין וסיפר על המציאות מציאות וההתבגרות בבית בו ראש המשפחה הוא במקביל גם בכיר הפושעים בתפוח הגדול.
ג'ון גוטי הבן (לא באמת חשבתם שקוראים לו אחרת נכון?) התייחס בהרחבה לאורח החיים הראוותני של אביו ולמאחורי הקלעים של עולם הפשע המאורגן אליו נחשף כילד. בריאיון לערוץ History UK, הוא סיפר כיצד אביו הקסים את כל האנשים שבאו איתו בקשר, ואין אדם שיכול היה לעמוד בפניו או בפני בקשותיו. קוסם של כריזמה.
"הוא היה משכר את האנשים", סיפר גוטי ג'וניור. "הכריזמה שלו בסולם של 1 עד 10? 11! ראיתי אנשים מגיעים מכל מקום ובכל יום בשביל לרצות אותו, לענות על בקשותיו, ובקשות המעגל הקרוב אליו. אנשים סגדו לו". בהמשך, הוא סיפר כי באותה תקופה הוא חלם להיות כמוהו ותמיד הסתכל עליו בעיניים בורקות מהערצה.
"אני חושב שכל הילדים שואפים להיות כמו אביהם בצורה כזו או אחרת" סיפר בנו של העבריין המנוח. "יום אחד הוא קרא לי אליו, אני לא אשכח את זה, ואמר לי: 'אתה יודע מה אנחנו? אנחנו קצבים. זה מה שאנחנו, קצבים. אז לך ותביא סינר'". בהמשך נזכר גוטי בימים בהם חיכה לאביו בלילות אך זה בכלל שהה בבית הכלא הפדרלי של אילינוי, משאיר את משפחתו ללא דמות אב ואת רחובות ני יורק ללא שליט אמיתי.
את השנים שלאחר מכן הוא זוכר בעיקר כשאמו תופסת פיקוד על ענייני הבית, לוקחת אחריות על כולם ולא נותנת למשפחה להתפרק. עוד הוא מספר שלמרות הקשר שלו לעולם התחתון, הוא התמודד לא פעם עם בריונות בביה"ס. "באותם זמנים כל החברים שלי היו עם אבות בבית", הוא נזכר. "אני זוכר שילדים היו צוחקים עליי שאבא שלי בכלא. הייתי חוזר הביתה ובוכה בלי הפסקה".
"אימא שלי, ויקי גוטי, כמה אני אוהב אותה. היא הייתה יוצאת לרחוב עם הרולים בשיער ונעלי הבית שלה ומתעמתת עם ההורים של ילדים. היא הייתה מגנה עלינו כמו לביאה. היא כנראה הסיבה היחידה שבגללה יצאנו נורמליים במשפחה הזאת", סיכם גוטי.