משרד המשפטים מציע להחיל באופן קבוע את חובת קיומן של פגישות גישור בתחילתם של הליכים בתחום המשפחה. המשרד הפיץ (יום ד', 17.4.19) תזכיר חוק, שמטרתו לעגן את הוראת השעה העומדת לפוג ב-17.7.16, שלוש שנים לאחר שנכנסה לתוקפה.
החלת חובת הגישור הייתה אחד המהלכים החשובים של שרת המשפטים היוצאת,
איילת שקד. מטרתה היא לאפשר לצדדים לנסות להגיע להבנות בלא עורכי דינם, תוך סיוע של עובדי רווחה הפועלים בבתי המשפט. לשכת עורכי הדין התנגדה למהלך, בנימוק שהוא עלול לפגוע בצדדים, אם כי ברור שהיה לה אינטרס בכך שההליכים יתנהלו בליווי עורכי דין ואף יתארכו.
בדברי ההסבר להצעה הנוכחית אומר משרד המשפטים: "נערכו עד כה למעלה מ-45,000 פגישות מהו"ת [מידע, היכרות ותיאום]. נמצא כי אכן החוק מצליח לממש את מטרותיו. בשני הדיווחים השנתיים לכנסת המחויבים בחוק, דווח על ירידה משמעותית של כ-50% בהיקף התובענות בענייני משפחה המוגשים לבית המשפט למשפחה ולבתי הדין הדתיים . כמו-כן, מחקר שביצע מכון ברוקדייל מטעם משרד הרווחה הצביע על ההשפעות החיוביות של פגישות המהו"ת על הסכסוכים המשפחתיים ופתירתם".
החוק קובע, כי צדדים המגישים תביעת גירושין לבית המשפט למשפחה או לבית דין דתי, צריכים להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך ולא כתב תביעה מפורט. לאחר מכן נערכת פגישת מהו"ת ביחידת הסיוע שליד בית המשפט, בה הם מקבלים מידע על כל ההשלכות של הגירושין עליהם ועל ילדיהם, מידע על הדרכים שיוכלו לסייע לסיים את הסכסוך בהסכמה (ביחידת הסיוע, בגישור או בדרכים אחרים), ולבסוף נעשה ניסיון לערוך הסדרים זמניים שיאפשרו ניסיון ליישוב הסכסוך בהסכמה.
בהוראת השעה נקבעה תקופת הקפאה של 60-45 יום, בה לא ניתן להגיש את התביעה העיקרית אלא רק בקשות לסעדים זמניים דחופים. בחוק הקבוע תעמוד תקופה זו על 65 יום, אם כי בתי המשפט ובתי הדין יוכלו לשנות אותה לשני הכיוונים. עוד ייקבע כעת, כי אין צורך בפגישת מהו"ת אם מדובר מלכתחילה על גירושין בהסכמה, וכי החוק לא יחול כלל ביחס לאכיפת פסקי חוץ ועל תיקים של אלימות במשפחה ומניעת הטרדה מאיימת.
בחוק הקבוע גם יובהר, כי חלה חובת סודיות על הנאמר בפגישות המהו"ת, בדומה לזו החלה על ההליך העיקרי. לצד זאת ייקבע חריג, ולפיו ניתן יהיה להעביר לרשויות המתאימות מידע שייחשף בפגישות אלו, במקרים בהם קיים חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של קטין.
