|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אם נפל פגם עובדתי בדוח שעסק בעניינו של זליכה, יתכבד המבקר ויודה בטעותו ואל יסתמך על "פסיקת" מי שהחליט לקחת על עצמו את תפקיד השופט
|
רשות משפטית חדשה נולדה בישראל - העיתונאי דן מרגלית. ממש עוקר הוכחות והלכות משפטיות וטוחנן זו בזו. פשוט אור השמש המשפטית המאיר נתיב משפטי חדש לכל גויי העולם. וכדי שאוכל לעטר את עצמי בתואר "המביא ישועה לעולם" אביא כאן את הדברים בשם כותבם. ב"ישראל היום", ביתו התקשורתי של דן מרגלית, פרסם העיתונאי הוותיק מאוד, את סיפור המעשה המופלא הבא: שלושה בכירים "מרשימים" במשרד מבקר המדינה - צבי ורטיקובסקי, אהוד לנגרמן וגל פלג - באו לביתי כדי להסביר שהביקורת של מבקר המדינה על ד"ר ירן זליכה הייתה במקומה. לאחר שהשמיעו את עמדתם הנחרצת הגיע לבית גם ד"ר ירון זליכה "החד כתער". בבית התקיים רב-שיח אותו הגדיר מרגלית כ"מנומס-נרגז-עוקצני-סרקסטי ומה שביניהם". זליכה הציג בפני מרגלית ומומחי הביקורת מסמכים המאששים את עמדתו והאדונים הנכבדים, עושי דברו של המבקר לינדנשטראוס, הביעו את הסכמתם לבדיקה מחודשת של הדוח. זליכה סירב למסור את המסמכים בטענה ש"איבד את האמון" באנשי מבקר המדינה. עד כאן טיעוני הצדדים. עכשיו פסק מרגלית את הפסק: "המסמכים מצדיקים בדיקה מחדש". כלומר: בעיני "השופט" מרגלית שגה מבקר המדינה כאשר כתב את הדוח שבו הוזכר לשלילה שמו של "מטהר האורוות" זליכה. כמה שאלות חמורות עולות מהסיפור התמים לכאורה. שאלות שהציבור המשתאה לא זכה לקבל עליהן מענה, אולי מן הטעם שדן מרגלית חשב כי אין זה יאה לפרסם אותן. ואלה השאלות "הסתומות": - האם דן מרגלית פנה אל מבקר המדינה וביקש - וקיבל - את הסכמתו לשלוח את שלושת נציגיו לביתו של דן מרגלית כדי להעיד בפניו?
- האם מבקר המדינה היה זה שפנה אל דן מרגלית וביקש את הסכמתו לשמוע את המומחים?
- האם ד"ר ירון זליכה פנה אל דן מרגלית וביקש שיעזור לו לטהר את שמו אצל אנשי המבקר?
- האם דן מרגלית, אחרי ששמע את עובדי מבקר המדינה הטוענים כי הביקורת "הייתה במקומה", החליט לזמן לשימוע את ד"ר זליכה, כדי שיפריך את טיעוניהם או כדי שיבהיר את עמדתו?
- מדוע התקיים הבירור המשפטי הזה בביתו של דן מרגלית ולא במשרדי המבקר, שם היה ראוי לדברים להישמע?
- האם מבקר המדינה, אחרי שקרא בעיתון או אחרי שקיבל דיווח טלפוני אל "הדיון", מתכוון להתייחס ל"פסיקה" של מרגלית, לשנות את הדוח ולטהר את ד"ר זליכה שאת שמו המפורש ניסה להסתיר בדוח הכתוב?
אני מבין את דן מרגלית שביקש להגן על שמו הטוב של עמיתו במאבק לטיהור אורוות השלטון, בסיועו של המבקר לינדנשטראוס. אך עדיף היה אולי שינסה להשיג את מטרתו במשעול הסמוי מן העין הציבורית. פרסום הדברים שהתרחשו בביתו הפרטי של מרגלית, במעין אינסטנציה ערעורית חדשה שאין לה אח ורע בעולם, פותח פתח שאינו קיים בחוק. מעתה יוכל כל מבוקר שהכתוב בדוח המבקר אינו נראה לו או אינו מוצא חן בעיניו, לפנות אל המבקר ולתבוע, בשם ההגינות וטוהר המידות, כי גם לו תיתנן האפשרות לערער על הדוח בפני דן מרגלית, או בפני כל "מומחה" אחר שיבחר לעצמו. סוף-דבר: אם נפל פגם עובדתי בדוח שעסק בעניינו של זליכה, ואם על-פי הפגם הזה הוסקו מסקנות ביקורתיות לא ראויות - יתכבד המבקר ויודה בטעותו ואל יסתמך על "פסיקת" מי שהחליט לקחת על עצמו את תפקיד השופט, רק כיוון שהוא חברו הטוב של המבקר. |
| תאריך:
|
30/01/2010
|
|
|
עודכן:
|
30/01/2010
|
|
עמי דור-און
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
זלמן הכהן
|
30/01/10 22:27
|
|
|
|
|
|
חים יענקל
|
30/01/10 23:14
|
|
|
|
2
|
|
בתוכניתו היום
|
30/01/10 23:30
|
|
|
|
3
|
|
שפתי כהן
|
30/01/10 23:37
|
|
|
|
4
|
|
אבא של חייל
|
30/01/10 23:49
|
|
|
|
5
|
|
זה נבלה וזה...
|
31/01/10 01:31
|
|
|
|
6
|
|
האם יוחלף המבקר
|
31/01/10 01:58
|
|
|
|
7
|
|
אורי....
|
31/01/10 03:11
|
|
|
|
|
|
זלמן הכהן
|
31/01/10 09:10
|
|
|
|
8
|
|
ירדנה
|
31/01/10 08:01
|
|
|
|
9
|
|
אליהו חיים
|
31/01/10 08:19
|
|
|
|
10
|
|
האם שמתם לב????
|
31/01/10 13:06
|
|
|
|
11
|
|
גדעון לוי
|
31/01/10 13:31
|
|
|
|
12
|
|
שמעוני
|
31/01/10 21:03
|
|
למקרא תשובות ישראל לדוח גולדסטון, כפי שפורסמו בסוף השבוע, למקרא דברי ההסבר וההתנצלות שפירסמה ביום ששי הממשלה, אי-אפשר שלא להזדעק: מה, השתגענו? מה, נפלנו על הראש? מה, אנחנו חייבים משהו לאו"ם-שמום, שאינו עושה דבר כדי להיאבק בגורמי הטרור העולמיים באשר הינם?
|
|
|
|
|
קיבלתי בדואר אלקטרוני הזמנה חגיגית להשתתף ב"אירוע חגיגי וייחודי לרגל סיום כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז, ולרגל כניסתו לתפקיד היועץ המשפטי של עו"ד יהודה וינשטיין". במסגרת אותו אירוע "חגיגי וייחודי" [?] יינשאו נאומי ברכה ומן הסתם גם יימסרו בו גם האזהרות התקיפות המקובלות על הסכנות האורבות למערכת המשפט, לשלטון החוק ולחברה בישראל וכך הלאה - אין חדש תחת השמש.
|
|
|
|
|
רשות השידור שסובלת מתחלואים כרוניים שייחודיים לה וכאלה ששייכים לתחום השידור הציבורי, אינה היחידה שעומדת בפני קשיים. המצב הכספי של הרדיו והטלוויזיה הציבוריים במדינות אירופה נעשה קשה יותר ויותר כאשר היחס בין השידור הפרטי לציבורי הולך וגדל לטובת השידורים המסחריים הפרטיים. גם אלה מאבדים גובה מול האינטרנט. יחד עם זאת הוועדה המייעצת לענייני שידורים של מועצת אירופה קבעה לה למטרה להמשיך ולהדגיש את החשיבות העליונה בשידור הציבורי כנדבך חיוני לחברה פתוחה ודמוקרטית.
|
|
|
|
|
רעייתי ואני אוהבים סדרות דרמה של בית משפט: "פרקליטי אל.איי", "בוסטון ליגל", "הפרקליטים" - הכל הולך אצלנו יפה מאוד. ביום שני האחרון, עם כוס וויסקי ביד וגזרי עצים בוערים באח, ראינו את "הפרקליטים" - את אלינור הנחושה המגנה על נאשמת ברצח, את יוג'ין יאנג, הסנגור האבהי, האנושי כל כך ואת התובעת הנחרצת והמסוכנת, הלן גמבל, בכיכובה של לרה פלין בויל הדקיקה, האלגנטית, המזכירה בגיזרתה את אודרי הפבורן. ולא רק הפרקליטים הכוכבים, גם בית המשפט עצמו וכל אשר בו נראים נפלא. המושבעים, העדים, הקהל - כולם לבושים כיאות, בחליפות ובעניבות. אפילו ילדים, אם נוכחותם דרושה באולם, מופיעים בחליפה, מסורקים ונקיים. לטעמי, הגיבור האמיתי הוא האולם עצמו. ספון עץ, מרווח, נקי, ובו מקום קבוע לכל אחד. באולם כזה גם משפט על כרטיס חנייה הוא דרמה לכל דבר. הפרקליטים קמים איש בתורו, עוברים את החדר מצד לצד, עומדים ליד תא המושבעים, ונושאים דברים. איש אינו נכנס לדברי חברו ללא הבעת הנוסחה הקבועה: objection, והשופט, לאחר ששקל בדעתו, קובע בכל פעם מי ידבר, על מה ידבר וכמה ידבר. אנו מצויים באווירה של סדר ופרוצדורה מחייבת, המשרים ביטחון כי הבירור יהיה יסודי, תהיה התוצאה אשר תהיה.
|
|
|
|
|
החברה המודרנית תלויה במידה רבה בשני משאבים עיקריים: מים ואנרגיה. אם בתחילה הסתמך האדם על שריריו לשם תנועה, אספקת מזון, יצירת כלי עבודה, הגנה ומגורים - בהדרגה הוא למד להשתמש בבעלי חיים מבויתים: חמור, שור, סוס וגמל - למטרות כמו תחבורה, גרירה, חריש ודיש.
|
|
|
|
|
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
