|
ענת גואטה. פועלים להסדרת שוק ההון [צילום: יצחק הררי/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
ועדת הכספים בראשות ח"כ
משה גפני, אישרה (יום ד', 20.2.19) את תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2019, לבקש תשר האוצר
משה כחלון. תקציב הרשות יעמד על 189.32 מיליון ש"ח, כאשר כ-109 מיליון ש"ח מיועדים לתשלום שכר, כולל הפרשות לפנסיה ופיצויים.
ענת גואטה יו"ר הרשות לני"ע שהשתתפה בדיון אמרה: "שוק ההון צריך להוות תשתית לאומית חיונית גם לצורך יצירת והנעת הון בצורה יעילה ומוסדרת. בשנים האחרונות אנחנו מזהים חולשה בשוק ההון. עלות הרגולציה הופכת להיות ללא כלכלית עבור תאגידים מגייסים. תרם לכך מצב הריבית בשווקים בעולם ובשוק הישראלי שמייצרים מצב של כסף זול באזורים פרטיים פחות מפוקחים. בנוסף, משקיעים מוסדיים ישראלים שצוברים מעל 120 מיליארד שקל מדי שנה לא מוצאים אפיק השקעה זמין בשוק ההון הישראלי שהוא קטן ולא צומח בצורה מספקת וזו לא תוצאה מיטבית עבורו. תפקידנו בראש והראשונה להגן על המשקיעים אבל גם לפעול להסדרת שוק ההון כדי לאפשר צמיחה לטובת הכלכלה הישראלית".
"רגולציה אינה מחלה"
אילן פלטו מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: יו"ר הרשות הקודם הכריז על הודנה רגולטורית ועברנו הקלות ברגולציה והמגמה הזו נעצרה. לא רק שלא רואים הקלות אלא שהרגולציה ממשיכה להכות בנו. רשות התחרות החלה גם היא להוציארגולציה ואנחנו מותקפים מכל עבר. רק לפני שבוע פרסמה רשות התחרות טיוטה חדשה שהולכת לאפשר לגופים המוסדיים במשק, שהם בעלי מניות המיעוט בהרבה חברות ציבוריות, לשתף פעולה ביניהם וזה עוד סוג של מסמר במצב שגם כך לא קל".
ביחס לטענות איגוד החברות הציבוריות אמרה: "רגולציה אינה מחלה. אנחנו מכבדים ותומכים בחברות הציבוריות ונותנים הקלות איפה שאפשר. בשנה וחודש שאני בתפקיד נפגשתי עם הרבה מאוד חברות ציבוריות בעיקר כאלו שאינן נסחרות בת"א כדי להבין למה ומבחינתם הרגולציה לא על הפרק. הן מוכנות לשלם מחיר רגולטיבי גבוה יותר ולהיסחר בנאסד"ק. הקושי שלהן הוא ביכולת לייצר נזילות ופעילות ערה של משקיעים מוסדיים בבורסה והמשימה להפוך את השוק שלנו לנזיל מבחינת משקיעים מוסדיים היא הרבה יותר גדולה מאשר לעשות פלסטרים של רגולציה. עיקר הפעילות שלנו נועדה להפוך את השוק שלנו למעניין עבור חברות. כי אם למשקיעים לא יהיו חברות להשקיע בהן אז כל ההגנה על המשקיע יצא שכרה בהפסדה".
עוד אמרה כי "הרשות תומכת בשיתופי פעולה נקודתיים בין משקיעים מוסדיים. החוק נתן כלים למשקיעים מהציבור ומשקיעים מוסדיים גילו את הכלים הללו. מכיוון שבשוק שלנו יש להם כוח משמעותי, הם ביקשו גילוי דעת מרשות התחרות לגבי שת"פ בינם לבין עצמם. אני יכולה להבין את החשש אך בין עודף רגולציה לבין מעורבות של משקיעים מוסדיים בפעילות של חברות עדיף ללכת לרגולציה של מנגנוני שוק טבעיים שצומחים בדרך זו ולא באופן של חקיקת חוקים כי ההשפעה של רגולטור יכולה להיות בעלת מחירים עבור השוק. בעבודה של בעלי מניות לבין עצמם נוצר שיח חדש והחברות צריכות ללמוד לדבר איתם כי אלו השותפים שלהם בחברה".