שי חי ובועט

מי שחשב לרגע ששי חי גרסת 2019 ישתוק, טעה. ימים אחדים אחרי שהכוכב של עונת 2016 נכנס לבית האח הגדול, הוא כבר הספיק לפתח יריבות עם עדי ליאון, הפה הגדול של הבית ובעצמו סוג של שי חי הקודם, אחרי שהעיר לו שדברים שאמר לדיירים אינם הולמים.

אבל הריב הראשון הגדול שלו היה דווקא עם אורלי רביבו. "את אישה בלתי נסבלת", הטיח בה במהלך ויכוח, "אני לא אתן לך את הבמה. את אישה מגעילה, איכס, גועל נפש. את אוכלת הכל, מכל התבשילים של כולם, את אישה מטורפת ובלתי נסבלת בשום צורה. את גברת אטומה ואת חייבת קורבן, זאת הסיבה היחידה שנשארת פה".

רביבו לא נשארה חייבת. "אתה איש אלים, לפי לפחות עשרת אלפים אנשים שאני מכירה", אמרה. "אתה אחד הנחשים הכי גדולים שפגשתי. פרא אדם, תמשיך לנבוח".

שבוע אחד לפני כן, כשפגשתי את שי חי רגע לפני הכניסה לתוכנית (שמשודרת בימי רביעי ושבת ברשת 13), הוא נשמע לגמרי אחרת.

"אם יש קונפליקט ושני הצדדים 'מכניסים' אחד לשני, אף אחד לא ישנה את דעתו של אף אחד, ויהיה רק סבל לכולם", הסביר לי בשקט. "זה לא משהו שאני רוצה.

"האמת שלי תיאמר, כי זה אני, ואני לא יודע לשקר ולהיות צבוע. אבל אם פעם הייתי אומר את המילים כדי לחדור ללב של הבן אדם ולוודא שהן עושות את הנזק הרצוי, היום אני חושב שיש דרך לכוון את המילים לאוזן של האנשים. לדעתי זה אפילו יותר מעניין, כי זה לא גורם להם להיאטם מול הביקורת, אלא מפעיל אותם בצורה אחרת. זה מאפשר דיאלוג אמיתי".

אתה מזכיר לעצמך לנשום לפני שאתה פורק?

"ברור. גם כשחוסמים לי את החניה, או כשאני בכביש ומישהו חותך אותי, אני מזכיר לעצמי לנשום. אני תמיד אומר לעצמי שאם אני נותן לכעס לשלוט בי, אני כמו ספינה ללא עוגן. כל רוח תיקח אותי לאן שהיא רוצה, ולך תדע איפה זה ייגמר. חוויתי את זה על בשרי. היום אני בעל יותר טוב, אדם יותר טוב וחבר יותר טוב.

"אבל תזכור שמה שאני עשיתי לפני שלוש שנים, אייל ברקוביץ' עושה על המסך כל שבוע. אנשים רוצים לשמוע את כל מי שאומר את 'כל האמת בפרצוף'.

"במידה מסוימת, אני הייתי החלוץ. לא המצאתי את זה, אבל הייתי הראשון שעשה את זה בפריים טיים וחטף את הכאפות. הרבה פעמים זיהו אותי ככוחני". 

יש בך פן כוחני.

"יש בי פן מאוד כוחני, אבל רק להגנה עצמית. הצד הזה לא בא לידי ביטוי אם טוב לי. אני חושב שיש בי צדדים שלא ראו בפעם הקודמת כמו הומור, כיפיות, הרבה ידע, ואולי תתפלא, אבל גם חברות טובה ונאמנות. בגלל שהעונה ההיא היתה מאוד כבדה, ראו רק את הצד ההגנתי שלי, ולא הצלחתי להראות שום צד אחר".

אתה לא חושש שהסיפור שלך עם "האח" ייגמר רע גם הפעם?

"אני לא יודע, ואני מפחד. כבר שבועיים שהידיים שלי מזיעות. אתה לא יכול לדעת מה יהיה בתוך הבית עד שאתה שם. אתה לא יודע מי הדיירים האחרים ומה הם יעוררו בך. בפעם הקודמת לא ידעתי שיש בי את כל מה שיצא ממני.

"מהרגע שהוחלט שאני נכנס, אני לא מפסיק לחשוב על האפשרות שזה שוב ייגמר רע. אבל היום, כשאני מרגיש את הכעס נבנה, אני יודע איך לנשום ולהרגיע אותו".

איך?

"אני מתפלל ועושה מדיטציות. אני מבין שזה יותר פרקטי מאשר לתת אגרופים ובעיטות. בחיים אנחנו עוברים אינסוף קרבות, והדרך הכי טובה לנצח את הקרב היא לפני שהוא התחיל".

בפעם הקודמת שראיינתי אותך סיפרת שבכל פעם ששמעת בבית מחמאות, זה הקפיץ אותך.

"אני לא מגיב טוב לחנופה, זה לא השתנה".

יש לך ציפייה ש"צבא האמת" יתמוך בך שוב עד המיליון? 

"לא. כמה חודשים אחרי ש'האח' נגמר, הקשר איתם נותק. 'צבא האמת' הוא לא גוף אמיתי, אלא מורכב מאינדיבידואלים. אני מאמין שיש כמה בתוכם שכן יתחברו למה שיראו ויצביעו לי, ואני מניח שיש גם כאלה שלא, וגם זה בסדר".

נראה אותך בוכה?

"אני לא בוכה כמעט משום דבר, אבל אני יכול לבכות כשאני מדבר על הילדים או כשאני מדבר על אלוהים ועל הדרך שעברתי". 

כנראה באמת שום דבר לא מכין אותך למה שקורה בתוך בית האח: רגע אחרי שהטיל ספק ביכולות שלו לבכות, שי חי כבר הספיק להתפרק בבית האח ולפרוץ בבכי.

• • •

דצמבר 2015. שי חי הוא אחד הדיירים בעונה השביעית של "האח הגדול". בתוך ימים אחדים הוא הופך להיות כוכב העונה, אחרי שהאח הגדול דאז, יורם זק, מבקש ממנו להעמיד להדחה בפומבי את דיירי הבית, ושי חי בוחר להגיד את "כל האמת בפרצוף". בהפקה מזהים את החומר הנפיץ שיש להם ביד ומייסדים בתוכנית פינה קבועה באותו שם.

מחוץ לבית מתארגן "צבא האמת של שי חי". אלפי מעריצים, שמצילים אותו מדי שבוע מהדחה ושופכים אלפי שקלים על מסוקים כדי לעודד את מושא ההערצה החדש. אומרים עליו שהוא האח הגדול בעצמו, שהמותג שי חי גדול אפילו יותר מהאח הגדול בעצמו. הריאליטי השנוי במחלוקת מגיע לשיאים חדשים של אלימות מילולית.

אחרי 86 ימים הוא עוזב את הבית, אחרי שהוא בועט במיצג של הדיירת אור סיונוב - בעיטה אחת יותר מדי. על פניו מדובר בבעיטה בקרטון, אבל שי חי קורא לזה "הרגע שבו בעטתי בחיים שלי". כשהוא עוזב את הבית, עם בת זוגו תניה (שתהפוך אחר כך לאשתו), מתחילות שלוש השנים הקשות בחייו.

"בשנה הראשונה האגו היה בשמיים", הוא מספר. "כולם חיכו לראות מה יעשו איתי, כי הייתי תפוח אדמה לוהט. ואז היה אחד שפחד לקחת אותי, וכשהשני ראה את זה, גם הוא פחד לקחת אותי".

למה פחדו?

"כי הפרצוף שלי היה סמל למרד, ואני גאה בזה. אנחנו חיים בחברה חולה, ואני שמח שלא הייתי במיינסטרים.

"אני זוכר שהלכתי לאודישן אחרי שהתכוננתי אליו וברגע שנכנסתי לחדר, הבמאי והתסריטאי קמו והלכו, כי הם לא היו מוכנים לראות אותי. אמרתי למלהקת, 'הזמנתם אותי, למדתי טקסט, השקעתי מהזמן שלי. אין לי בעיה שלא תיקחו אותי לתפקיד, אבל לפחות תנו לי הזדמנות'. אבל זה לא עזר.

"רק אז הבנתי כמה המצב שלי גרוע. הבנתי שמה שהקהל בחוץ אהב זה לא משהו שאוהבים בתעשייה. יום אחד אתה הכוכב של הריאליטי הכי גדול בארץ, וביום שאחרי, אף אחד לא רוצה לשמוע ממך. זו היתה סטירה".

מה עשית? 

"התחלתי לחפש עבודות אחרות בתעשייה. כשיצאתי מהבית היה ברור לי שאני רוצה רק דברים גדולים, אבל כששום דבר לא הגיע, התחלתי לחפש בחוץ. כשהייתי חייב כסף, חיפשתי עבודה בחברת אבטחה. גם שם אמרו לי, 'מה תעשה אצלנו? אתה תשב בלובי של בניין, וכל הילדים יבואו לשם'. לא קיבלו אותי". 

רצית בזמנו לפתוח חוג קראטה לילדים.

"ניסיתי פעמיים לפתוח חוג קראטה, וזה לא החזיק מעמד. האמת היא שפתחתי את זה בלב חצוי. הייתי חלש ועייף, ועשיתי את זה כי כולם אמרו לי שאני חייב להכות בברזל כשהוא חם. אבל לא הייתי שם באמת.

"האנרגיה שבה אתה עושה את הדברים תקבע אם הדבר יצליח. אתה יכול להיות הבן אדם הכי מפורסם והכי אהוב בעולם, אבל אם אתה בא לאמן קראטה בחצי אנרגיה, זה לא יצליח. כל פעם כזאת, שחוג נפתח ונסגר, זה הפסדים של 200-100 אלף שקלים.

"המצב הכלכלי הלך והידרדר, והכסף שהיה לי נגמר. בלית ברירה מכרתי גם את אוסף השעונים שלי, שאספתי במשך שנים. זה כאב לי מאוד, כי לאוסף הזה היה ערך סנטימנטלי. היו שם שעונים שקיבלתי מאנשים חשובים ויקרים לי. אבל בסופו של דבר, זה רכוש, והיה בזה משהו שגם ניקה אותי. לפעמים צריך לדעת לוותר".

מאיפה נכנס כסף בתקופה הזאת?

"תני, שעבדה כיחצנית, דודות שלי, אמא שלי".

היו בקרים שבהם התעוררת ולא היה לך מה לאכול?

"ברור, אבל היו חברים שעזרו לי. משה דץ, טילטיל, חזי חיים. היום אני מבין שחברים זה העיקר בחיים. האנשים האלה, שאתה אוסף סביבך, הם אלה שמגדירים אותך. זה צבא האמת שלי". 

היו לך מחשבות פסימיות?

"אתה חייב להגיע לתחתית כדי לטפס ממנה. הרבה אנשים מפחדים לרדת, ואז גם לא מצליחים לעלות. כשאני ירדתי, ירדתי עד הסוף.

"ואז התחיל הקטע שלי עם אלוהים. התחלתי לדבר אליו ולשאול אותו, 'תגיד, למה מגיע לי כל הסבל הזה? כל כך פגעתי בך?'

"התחלתי לקרוא ספר, שבו מסבירים נס בצורה מדעית. שם נכתב שבתופעה הזאת של ניסים צריכים להיות שני משתנים: הראשון - שאתה חי במצב שאי אפשר לשנות. והשני - שאתה צריך לבקש.

"אז מבחינת המצב, כבר הייתי אבוד, בלי עבודה ובלי עתיד, הכל היה שחור. אבל פתאום הבנתי שלא ביקשתי, אלא רק נלחמתי. באותו יום ירדתי עם הכלב לטיול והתחלתי לבקש מאלוהים. אמרתי לו, 'דבר אחד אני מבקש ממך: אני רק רוצה לפרנס את המשפחה שלי. לא יותר מזה". 

הוא ענה?

"יום למחרת אני רואה מודעה בפייסבוק שמחפשים מוכר בחנות שעונים. הורדתי מהאגו שלי והלכתי לעבוד כמוכר שעונים. בדרך לשם הייתי עם דמעות בעיניים, אבל כל הזמן אמרתי לעצמי שזה האגו שלי שבוכה, ואני לא אתייחס אליו, כי אני צריך פרנסה".

והתקבלת? 

"נכנסתי לחנות, והמוכר לא ידע מי אני, כי הוא לא רואה טלוויזיה. הוא ראיין אותי, ראה שאני מבין בתחום וקיבל אותי. אחרי כמה דקות שאנחנו מדברים, הוא אומר לי שהוא מחפש מנהל מדיה למגזין שעונים. הסברתי לו שאני יודע לערוך ולצלם ויצאנו לדרך".

"התחלתי לעבוד בתפקיד, והשכר היה בדיוק מה שחיפשתי. 24 שעות לפני זה הייתי בתחתית. היום אני יכול להגיד שהבנתי אז מה זה חושך, וחושך הוא אשליה, כי אפשר לשנות אותו בהחלטה של כל אחד מאיתנו. לבקש ולמצוא את הדרך לדבר לאלוהים. שום דבר לא קושר אותנו לחושך הזה, אנחנו פשוט יכולים לקום וללכת". 

אתה מצטער על התקופה הזאת שעברת?

"אני יודע ששלוש השנים האלה לא היו שנים של כאב לחינם, אלא שנים של שיעור. היום אני יכול להמשיך הלאה. מהיום, הסיפור שלי לא יהיה הסיפור של זה שבעט בקרטון, אלא של זה שבעט בחיים של עצמו, אבל בסופו של דבר קם מעפר ועשה את זה שוב. היום אני יודע להתמודד טוב יותר עם כישלונות".

• • •

ביום חמישי לפני שלושה שבועות נפרד שי חי (35) מתניה ומשני ילדיו, קיו בן ה־6 וריי בת ה־5, ועלה שוב על המונית לנווה אילן. אנחנו נפגשים כמעט שלוש שנים אחרי פגישתנו הראשונה, כשיצא מהבית. מאות מעריצים המתינו לו אז בחוץ; הם התפיידו בינתיים, וכך גם "צבא האמת" שלו.

"אם היית אומר לי לפני חודשיים שאני אחזור לבית ונשב פה לראיון לפני הכניסה, הייתי אומר שאתה משוגע", הוא אומר. "אבל אנחנו מתכננים, והוא (מצביע למעלה) מחליט בשבילנו". 

זאת היתה החלטה של אלוהים?

"ישבתי עם תני ודיברנו על כל המצב שלנו, וחשבנו להכריז על פשיטת רגל. זו היתה שיחה קשה מאוד, והיא בכתה הרבה. ניסיתי להרגיע אותה, אמרתי לה שאלוהים ישלח לנו את הפתרון.

"לא סיימתי לומר את המשפט, והטלפון צלצל. כשעניתי, לא אמרו לי שלום, אמרו לי מייד: 'וההצעה להיכנס לבית האח הגדול, מה איתה?'"

איך הגבת?

"תמיד ידעתי שכבר לא אוכל לשנות את מה שקרה לי בתוכנית בעבר, אבל אולי תהיה לי הזדמנות לכתוב סוף חדש ולצאת מהלופ של החיים שלי. בפעם הקודמת יצאתי מהדלת האחורית, והפעם אני רוצה להיכנס מהדלת הקדמית וגם לצאת ממנה. אני לא מחפש לנצח, אלא רק לצאת מהדלת שבה צריך לצאת".

התלבטת?

"כן. דיברתי עם תני ועם החברים הקרובים ואמרתי, רגע, אלוהים שלח אותם שוב, אז כנראה אני צריך לעשות את זה. בעונה שבה השתתפתי, התֶמה היתה 'זמן', ומבחינתי, ברגע שיצאתי בדרך שבה יצאתי, הזמן קפא. פיזית יצאתי מהבית, אבל הרגשתי בכל רגע את ההשלכות של המעשים שלי בתוכו". 

"מייד אמרתי להם, 'תודה לכם על ההזדמנות שנתתם לי', כי אני יודע שגם להם זה לא קל, ויש פה הרבה סיכונים גם מצידם. לקבל את שי חי שוב זו חתיכת תיק, והם ייאלצו להתמודד מול גל של ביקורת.

"אני בטוח שהיתה להם התלבטות גדולה לגביי, וגם אחרי שנתתי תשובה חיובית, חשבתי שאולי זה לא יקרה כי הם לא ירצו. אבל זה כבר לא היה בידיים שלי. אלוהים שלח, אני לקחתי, ומפה זה לא בידיים שלי. לשמחתי, הם התעלו על עצמם".

עד כמה השיקול הכלכלי שיחק תפקיד בהחלטה?

"אני צריך את הכסף, כי אני בחובות וממש לפני פשיטת רגל. הכסף שקיבלתי מהאח יאפס לי בסופו של דבר את המאזן. אני עובד היום כמדיה דיירקטור בחברת שעונים, ומעכשיו, כל שקל שארוויח יהיה לחיים שלי".

אתה חושב שיש לך יתרון על הדיירים האחרים? 

"בגלל שמדובר בעונת VIP, שהיא קצרה יותר, ובגלל שזו פעם שנייה שלי, זה עשוי להקל עלי את השהות בבית. יכול להיות שהמעריצים שציפו ממני לשי חי ההוא, שעושה קרקסים, יתאכזבו. אני צריך להיות חתיכת סמרטוט טיפש כדי לשחזר את מי שהייתי לפני שלוש שנים.

"מצד שני, אני יותר שחוק מכל הדיירים שנמצאים בבית. ברגע שאתה נכנס לבית, הריח של המקום והזמן שעובר שם בקצב אחר והסאונד של המקום מכים בך. אני מגיע עם מטען".

• • •

עד היום הוא לא צפה בעונה שבה השתתף. "זה היה מאוד טעון בשבילי, ובמיוחד בשביל תניה. אחרי שנה הצעתי לה לצפות בזה, והיא לא רצתה. לפני כמה חודשים החלטנו שנצפה ביחד, אבל כבר לא הצלחנו למצוא את זה, אז ויתרנו. ידענו שאנחנו חייבים להמשיך הלאה. לא רצינו לשקוע בזה, לחזור לכעסים ולהתעמת עם מה שהיה שם".

רבים סבורים שהניצחון היה בכיס שלך. אתה מרגיש פספוס?

"היה קשה מאוד לפספס את האהדה כלפיי בחוץ. המסוקים חגו מעלינו, הקירות רעדו, והדיירים ידעו שאני הולך לנצח. בכל פעם שקרה משהו כזה שסימן אותי כמנצח, היה גם קול קטן בראש שלי שהזכיר לי שאנשים כמוני לא זוכים. היום אני יודע לשלוט בקול הזה ולהתמודד עם החולשות שלי.

"אני מודה לאלוהים שלא ניצחתי לפני שלוש שנים, כי אני לא יודע מה היה קורה. היו בי זרעים של הרס עצמי ופחד מהצלחה, ואם הייתי זוכה, התוצאה הסופית היתה הרבה יותר קשה וההתרסקות היתה יותר גדולה".

קל להפנות אצבע מאשימה לריאליטי, אבל צריך לזכור שהיית אותו בן אדם גם בלי המצלמות, פשוט לא ראינו אותך. 

"לפני האח הגדול חייתי בבועה. לא היתה לי טלוויזיה, ולא היו לי חברים. חשבתי שאני בן אדם טוב. מה שמגדיר אותך, בסופו של דבר, הוא ההחלטות שלך בחיים. למרות שהיו לי כוונות טובות ולמרות שאהבתי את אשתי, החלטות שקיבלתי בעבר כללו בגידות ודברים מפלצתיים שלא עושים לבן אדם שאתה אוהב.

"בדיעבד, יכול להיות שהרסתי כל דבר טוב שהיה לי, כי לא חשבתי שמגיע לי. כל הסיפור סביב האח הגדול מוטט לי את החיים, כי הבנתי את הבעיות שיש בי".

כעסת על ההפקה?

"היו תקופות שכן. אבל כשבאמת הבנתי שאני לא יכול להאשים אף אחד אלא רק את עצמי, וכשסלחתי לעצמי על העבר, דברים התחילו להסתדר. פתאום קיבלתי הצעות ודברים התחילו לזוז. יכול להיות שההצעות תמיד היו שם, אבל אני לא יכולתי לראות את זה, כי האגו שלי היה בשמיים.

"בגלל שהייתי נוקשה, חייתי בעולם אפל ורק הפסדתי בחיים. כעסתי על כל העולם ועל העיתונאים שכתבו דברים בלי סוף. היום אני לא במקום הזה".

אתה בקשר עם מישהו מהדיירים מהעונה ההיא?

"חלק מהם חברים שלי. עמרי בן נתן, שכיניתי אותו 'דג מת שנסחף בזרם', ועומר קינן, שצחקתי על 'מידת החזייה שלה, שניהם חברים שלי היום. אני לא מתבייש היום לומר שאני מצטער שפגעתי באנשים".

טופלת אחרי התוכנית?

"לא. הגעתי למקום שבו אני נמצא אחרי הרבה סבל ותפילה. גם נסעתי למורה שלי ביפן ואמרתי לו, 'קאיצ'ו, איבדתי את כל מה שבנינו בעשור האחרון'. הוא צחק ואמר לי: 'תשמע, עכשיו אתה ברמה הגבוהה ביותר של האמנות, אתה באפס, שזו נקודה שאין מה להפסיד בה'. ככה גם באתי לעונה הזאת: ממקום שאין לי מה להפסיד".

מה אתה יודע היום שלא ידעת לפני שלוש שנים?

"היום אני מאמין באלוהים. בשנים האחרונות הרגשתי שהוא מנסה להגיד לי משהו, ולא יכולתי לסרב לזה. לא משנה כמה קשה היה לי, וכמה פעמים חשבתי שאין אור ואיבדתי את הדרך, החיפוש הזה הוביל אותי, באמצעות בני משפחה וחברים טובים, להבין מהם הדברים החשובים ביותר בחיים.

"אני חי בשביל המשפחה שלי, בשביל הילדים שלי ובשביל חברים שלי, שעזרו לי כשהייתי למטה. היו אנשים כמו משה דץ, שבתקופה שבה היה הכי לא פוליטיקלי קורקט להגיד 'אני חבר של שי חי', בא ואמר לכל העולם שזה ממש לא מה שאתם חושבים".

מה שי חי של היום היה אומר לשי חי של 2016?

"הייתי מחבק אותו ואומר לו שיהיה בסדר. זה ייקח קצת זמן, יהיה קצת קשה, אבל יהיה בסדר. קיבלתי מאלוהים חיים לא קלים, אבל מעניינים. היום אני אומר תודה על האור, וגם על החושך".

אתה מזכיר הרבה את אלוהים, זה בא לידי ביטוי גם במעשים?

"אני לא מאמין במוסד הדתי, אבל אני מכבד כל דרך לעבוד את אלוהים. כל אחד צריך למצוא את האלוהים שלו ואת הקשר שלו איתו. אני הגעתי לזה לא מהמקום הדתי, אלא מהמקום הרוחני". 

מעניין אותך לחזור לעולם הבידור? 

"אני לא מחפש להיות כוכב. טוב לי בחיים שלי, יש לי עבודה שאני אוהב, ואני על דרך המלך". 

erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו