"110 מדינות מציינות את יום השואה הבינלאומי. זה הרבה־הרבה יותר מכל מה שחשבתי או יכולתי לדמיין אז", כך מספר רוני אדם, דיפלומט ישראלי שימונה בקרוב לשגריר ברואנדה, אבל ב־2004 היה האיש שהגה את רעיון יום השואה הבינלאומי באו"ם וקידם אותו עד שהפך להחלטה. מה שאולי מפתיע בסיפור הזה הוא שההחלטה החשובה ביותר שישראל העבירה אי פעם בארגון, החלה בכלל כעניין שולי.
בסוף שנות ה־90 שירת אדם במשלחת ישראל לאו"ם. כמו כל מבקר שנכנס לבניין האו"ם בניו יורק, גם אדם היה נתקל בכל פעם שנכנס בתערוכת הקבע על הפליטים הפלשתינים. "הייתי שואל את עצמי, איפה הצד היהודי?", הוא נזכר, "איפה השואה? איפה אמא שלי שנשלחה מביתה לברגן בלזן?"
השליחות בניו יורק הסתיימה, וב־2004 מונה אדם על ידי מנכ"ל משרד החוץ דאז, רון פרושאר, לנהל את מחלקת האו"ם במשרד וגיבה אותו להעביר החלטה בעצרת הכללית על זיכרון השואה. "רציתי תערוכה על השואה", מספר אדם, "המטרה שלי היתה שכל תייר שייכנס לאו"ם יראה גם את הסיפור היהודי". יחד עם עמיתיו החל אדם בקיץ 2004 להתקדם בשני מסלולים: הקמת תערוכה חד־פעמית באגף הכניסה לאו"ם, וקיום מושב מיוחד של העצרת הכללית לציון 60 שנה לשחרור אושוויץ.
בעבודה סיזיפית, תוך גיוס הקהילה היהודית, ארה"ב, האיחוד האירופי ורוסיה, ובהפעלת נציגויות ישראל מסביב לעולם, הושגה המטרה. ב־27 בינואר 2005 עסקה עצרת האו"ם לראשונה בשחרור מחנה אושוויץ, ובכניסה לבניין האו"ם הוצבה תערוכה. "זו היתה הפעם הראשונה שבאו"ם התפללו 'אל מלא רחמים' ושרו 'התקווה'. ההיזכרות בטקס הזה מרגשת אותי עד היום".
אלא שהכל היה חד־פעמי, שכן על פי תקנון האו"ם כדי להציב תערוכת קבע לא מספיק מכתב למזכ"ל; נדרשה החלטה של העצרת הכללית, זו עם הרוב האוטומטי נגד ישראל. וכאילו לא די בקשיים הרגילים, העביר המזכ"ל בקשה מפורשת לחדול מעיסוק בנושא. פרושאור החליט להתעלם ובמקום זאת העלה את הרף. בגיבויו של פרושאור, יזם אדם בפברואר 2005 החלטה, שלפיה האו"ם יעסוק בשואה. "בשלב הראשון הנושא היה הכללי", נזכר אדם, "רק בהמשך הוספנו תכנים, שלפיהם תוקם באו"ם מחלקה שתעסוק בחינוך לזכר השואה, תפיץ תוכניות לימוד ותקיים תערוכת קבע בבניין. כדבר צדדי, הוספנו שהאו"ם וחברותיו יציינו בכל שנה את 27 בינואר כיום הזיכרון לשואה. זה היה מבחינתנו הישג נוסף, ולא הדבר העיקרי".
סגירת מעגל
כדי להעביר את ההחלטה נדרש מאמץ גדול עוד יותר, שכן מדינות ערב גם הפעם לא ישבו בחיבוק ידיים. "היה חשוב שרוסיה, שכזכור שחררה את אושוויץ, תהיה איתנו. גם לאיחוד האירופי פנינו, אבל לקח לנו שבועות ארוכים לשכנע אותם. מכאן החל מאמץ עילאי עד שהגענו ל־104 מדינות. אף שהיה די בכך, המשכנו לפעול ולבסוף כמעט 140 מדינות הצביעו בעד".
בקרוב יתחיל אדם את תפקידו כשגריר ישראל הראשון ברואנדה. "יש הרבה דמיון בין ישראל לרואנדה. כמונו הם מדינה קטנה שקמה מאפר אחרי רצח עם. את אתר הזיכרון הלאומי שלה בהשראת יד ושם. אולי אפשר לראות בזה סגירת מעגל".
לפני שנה הלכה לעולמה רחל חווה פרנקל, אמו של אדם, גאה בהצלחת בנה להנחיל את זיכרון השואה לעולם כולו. בדיוק מחר, 28 בינואר, יום אחרי שהאו"ם יציין בפעם ה־15 את השמדת שליש מהעם היהודי, יעלו בני משפחתה לקברה בחיפה.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו