אהוד ברק נפגש עם עדינה בר שלום

בין אם הבחירות תהיינה במאי ובין אם בנובמבר, מלחמת הבחירות כבר החלה, ויסלחו לי הקוראים על שאלה 'נודניקית': היודעים אתם, על מה תיקראו להצביע? על כלכלה? דת ומדינה? מלחמה ושלום? קפיטליזם או סוציאליזם? שום דבר מאלה אינו עומד על הפרק והחלטה דרושה רק בסוגיית "שתי מדינות לשני עמים". נתניהו יעשה הכל כדי להתחמק מן השאלה הזאת, ולשם כך כבר הצליח לשכנע את נשיא ארה"ב שלא לפרסם את 'תוכנית המאה' שלו לפני הבחירות. למה? כדי שלא להביך אותו. ראש הממשלה שלנו אינו רוצה לדחות את רעיון המדינה הפלשתינית הגלום בתוכנית טראמפ מפני שהוא עדיין דבק בו, אך גם לקבל אותו בפומבי ערב בחירות אינו יכול, שלא לגרום לבריחה המונית של בוחרים. מה עושים אפוא כדי שהנושא הכי חשוב, זה שיקבע את עתידנו לשנים רבות, יטואטא אל מתחת לשטיח, דווקא בשעה הנדירה, אחת לארבע שנים, שבה העם נקרא ישירות להכריע?

את האמת אין להסתיר: חרף הצרות הגדולות שבהן שקוע ראש הממשלה ומנהיג הליכוד, בנימין נתניהו, אין עדיין מי שיקח מידיו את מושכות השלטון. באין מתחרה שיאיים על כסאו, הוא ממשיך לשדר מנהיגות כרגיל, בלא לחשוש ממי שיעז לחסום את דרכו.

אחרי שירדה מן הפרק מועמדותם של אהוד ברק ומשה יעלון לכהן בראש רשימה חדשה לכנסת, עלתה מועמדותו של בני גנץ ככוכב התורן, שסוף-סוף עשוי להוציא את המדינה מן הבוץ, שבו היא שקועה כבר זמן רב. ואכן, גנץ הוא כרגע המועמד הפופולרי מכולם, שתולים בו את התקווה הגדולה שהוא אכן זה שמסוגל לעשות את המלאכה הקשה שדרושה לשינוי מהותי של פני המדינה.

"הבחירות יהיו במאי, לנובמבר לא נגיע", אמר (יום שבת, 1.12.18) יו"ר הקואליציה לשעבר, ח"כ דוד ביטן באירוע "שבתרבות" בחדרה. "ראש הממשלה התעקש על מאי - והוא זה שקובע", הוסיף ח"כ ביטן באשר לסיכויי הממשלה הצרה להאריך ימים.

בקואליציה הגיבו (יום ב', 26.11.18) בחיוב לדרישת ישראל ביתנו להעביר בכנסת קודם כל את חוק עונש מוות למחבלים בקריאה ראשונה, עוד לפני ההצבעה על חוק נאמנות בתרבות - אבל דורשים בתמורה עסקה גדולה יותר בין הצדדים.