אתם יכולים לדמיין את חייכם בלי להכיר את אמא שלכם? ואם הייתם נאלצים להיפרד ממנה, האם לא הייתם עושים כל מה שביכולתכם כדי למצוא אותה? זה בדיוק הסיפור של אבי נהוראי בן ה-28, שנמסר לאימוץ ביום הולדתו, אבל מאז ועד היום חולם על הרגע שבו יפגוש את אמו הביולוגית.
מסע חייו
אבי אמנם זכה לגדול אצל משפחה חמה ואוהבת, אבל לאורך השנים תמיד קיווה שיום אחד הוא גם יזכה להכיר את אמו. בגיל 18 הוא פתח את תיק האימוץ שלו, והחליט לצאת למסע חיפושים בעקבותיה. מפגש אקראי שארע בשנה שעברה, קירב אותו מעט אל החלום הזה, אך לא מספיק. עכשיו, הוא יוצא למסע נוסף, שעם קצת מזל ועזרה, יאפשרו לו להשלים את המשימה.
המפגש המקרי שנערך בין אבי להילה סידי, מאמנת ומרצה להעצמה אישית ושינוי תודעתי, גרם לסידי להירתם לחיפושים. הקשר בין השניים החל כשהילה תפסה מונית מתל אביב, ונהג המונית היה אבי. תוך כדי שיחת חולין, הוא סיפר לה שמלבד עבודתו כנהג מונית הוא עובר הכשרה להיות חוקר פרטי. האינטואיציה של סידי הדליקה אצלה נורה אדומה, והיא שאלה מיד אם העניין שלו בחקירות פרטיות מונע מטעמים אישיים. כשאבי אישר את תחושת הבטן שלה, להילה היה ברור מיד שמדובר בחיפוש אחר אדם קרוב - אבא או אמא. בסוף הנסיעה התמימה, הילה הגישה לו את כרטיס הביקור שלה. למרות שאבי לא אמר או חשף דבר, היא היתה בטוחה שהוא יעשה בו שימוש.
ואכן, חודש לאחר אותה נסיעה, אבי הרים טלפון להילה, סיפר לה את סיפורו האישי וביקש ממנה לסייע לו למצוא את אימו. הקשר הלא מוסבר שנרקם בין השניים גרם להילה להתגייס למשימה, ובחודש אפריל שעבר היא שלחה מכתב שכתב אבי לרשימת התפוצה שלה ולרשתות חברתיות כמו פייסבוק וקפה דה-מרקר.
המכתב המרגש עשה את שלו, וביום שישי אחד, כשבעה חודשים לאחר שהוא נשלח, הטלפון של הילה צלצל. על הקו היתה אישה שביקשה לדבר עם אבי, וטענה שהיא "חייבת לעזור לו". הילה שאלה את האשה אם היא קיבלה את המכתב, והיא אישרה שאכן כך, ושהיא אמו של אבי ומעוניינת לראות אותו. הילה נתנה לה את מספר הטלפון של אבי, בלי לדעת שאבי החליף מספר זמן קצר לפני כן.
וכך, למרות התקווה שניצתה, המהלך לא הושלם. הילה ואבי החליטו להפיץ מכתב חדש, בתקווה שיגיע גם הוא אל האם האובדת. חתונתו של אבי, בעוד מספר חודשים, רק חיזקה את הרצון שלו למצוא את אמו.
המכתב של אבי
שלום וברכה!
שמי אבי נהוראי. נולדתי בבית חולים, ביקור חולים, בירושלים בתאריך 23.11.81, כ"ו בחשוון תשמ"ב. כל מה שידוע לי על אמי הוא שהייתה בת 16, עולה חדשה מהודו, ושהיא החליטה למסור אותי לאימוץ.
נמסרתי למשפחה אוהבת שהעניקה לי חום ואת הכוח לחיות ולעבור את מסע החיים הזה. גדלתי להיות בחור רגיש עם לב רחב, עצמאי ומסודר בחיים.
אמא,
בגיל 17 הייתי בפנימייה, ושם חסרונך היה מורגש כסכין חד בלב. שם גם החלטתי שעלי למצוא אותך. ביום שהגעתי לגיל 18, היום בו ניתנה לי הזכות לפתוח את תיק האימוץ שלי, גיליתי את מעט המידע שיש לי עלייך.
חשוב לי שתדעי שאין יום, שעה ורגע מחיי שאני לא חושב עלייך ועל המפגש המשותף שלנו.
לפני כחודשיים, עם כניסת השבת, יצרת איתנו קשר וביקשת את המספר שלי. לכן אני יודע שקיבלת את מכתבי הראשון.
עכשיו אני כותב לך בשנית בבקשה אישית גדולה. בעוד מספר חודשים אני עומד להתחתן עם אישה יוצאת דופן, אוהבת ומקסימה. החלום שלי הוא שתעמדי לצידי מתחת לחופה.
כולי תקווה כי מכתב זה יגיע אלייך שוב, באופן אישי, והפעם תגשימי לי ולך את משאלת הלב לעמוד איתי ביום חתונתי, היום המאושר בחיי.
המון תודה, אבי נהוראי
נראה לכם שאתם יכולים לעזור? צרו קשר עם הילה סידי בטל: 054-7200205
www.hilasidi.com
hila.sidi@gmail.com
מובטח חיסיון מלא