מתחממים: מבחן הוויסקי הגדול של החורף

החורף הישראלי לא קר כמו האירופי, אבל גם אצלנו יש ימים שבהם אין כמו וויסקי טוב לחימום הגוף. טעמנו, בדקנו והרי התוצאות

אין כמו וויסקי טוב כדי להתחמם בחורף // צילום: קוקו

ואחרי ככלות הכל - החורף הגיע. טוב, לא צריך להגזים. אפילו אלו שגרים בפסגות ההרים אצלנו לא זוכים ליותר מימים ספורים של מזג אוויר חורפי אמיתי ומושלג כמו בחו"ל, אבל עדיין - זה החורף שלנו, וגם בו צריך להתחמם. 

יש ימים, או נכון יותר לילות, שיין, עשיר ככל שיהיה, לא יספיק, והגרון ובעיקר הבטן צריכים משהו חזק יותר, כזה שממלא את חלל הפה ברוך, נשטף במורד הלוע דרך הוושט היישר אל המעיים, מחמם מבפנים ו"שורף את כל המיקרובים", כמו שסבי זכרו לברכה היה נוהג לומר - סינגל מאלט וויסקי, למשל.

ההבדל בין סינגל מאלט וויסקי לוויסקי "רגיל" הוא שהסינגל מאלט עשוי לתת שעורה בלבד ומיוצר במזקקה יחידה בזיקוק דודי בלבד, ואילו ה"בלנדד מאלט" או ה"בלנדד וויסקי" מעורבבים מכמה תזקיקים ממקומות וממקורות שונים. 

אם פעם רבים מאיתנו היו מדרגים, לפחות באופן אינטואיטיבי, את איכות הוויסקי לפי מספר שנות היישון (פחות מ־12 שנה בחבית לא היה נחשב...), בשנים האחרונות מוציאות המזקקות מסיבותיהן שלהן מגוון משקאות ללא ציון שנות היישון כלל, והאיכות הצרכנית נמדדת לפי פרמטרים אחרים - אופי החביות ומקורן, סוג המים, רמת האלכוהול במשקה ועוד.

אבל אנחנו שמרנים בכוס שלנו, ועדיין חשוב לנו לדעת את מספר שנות ההשתבחות של המשקה בחביות. לצורך בדיקת הוויסקי, התקבצה חבורת שתיינים נכבדה (יבואן אלכוהול, בעלת מזקקה ומאסטר בזיקוק, עורך דין בכיר, מפיק אירועים, סוחר משקאות אלכוהוליים, מנהל פרויקטים, ואפילו נציג הממלכה המאוחדת - רשימה חלקית) לטעימה מקיפה ועיוורת של סינגל מאלט וויסקי סקוטי, עם לפחות עשר שנות יישון באמתחתו. 

התכסו בשמיכה מלטפת והרשו לעצמכם להתפנק עם איזה סינגל מאלט טוב. והעיקר שיהיה לנו קר וגשום בחוץ וחם בלב. 

טומאטין, 14 שנה

מזקקה בינונית (2.5 מיליון ליטר וויסקי בשנה) מאזור ההיילנדס, השוכנת בכפר הנושא שם זהה. 13 שנים של שהייה בחביות "רגילות" ועוד אחת בחביות פורט יצרו משקה בעל גוון קרמלי עמוק, ניחוחות חמאה מזוקקת, סילאן ומלון כתום. בחך הוא שמנוני למדי, קצת אגוזי, מתובל ובעל סיומת שנותנת לגרון "קיק" לא רע (46%, 289 שקלים).

VIKING HONOUR היילנד פארק, 12 שנה

קלאסיקה בבקבוק חדש, במחווה לוויקינגים שהתגוררו באי אורקני, שבו נמצאת המזקקה. אף עדין ואלגנטי של פירותיות, לצד ריחות של מליחות ימית. בלגימה קרמל ודבש, צימוקים ושזיפים, שלאחריהם מתגלה רובד של עישון קל. גוף עשיר ועגלגל וסיומת בינונית באורכה. נהדר (43%, 209 שקלים)

גלנליווט, 18 שנה

- אין צורך להציג את הגלנליווט, הסינגל מאלט אולי הכי מפורסם מהספייסייד הסקוטי. זה שלפנינו התיישן בחביות אלון אמריקני ואירופי, והאף שלו שופע טופי וקרמל ותבלינים חמים. הוא מורכב, עגול וחלק בחך, אלגנטי ובעל סיומת ארוכה. מאוזן ומשובח, וממשיך בקו הנפלא של המותג (43%, 350 שקלים)

גלן מוריי, 12 שנה

 וויסקי ממזקקה גדולה בסקוטלנד, שמכרה את התוצרת שלה לאחרים ורק לאחרונה החלה לשווק את תזקיקיה בעצמה. זהו הסינגל מאלט הכי עדין וקליל שיצא לי להיתקל בו. באף הוא פרחוני עם ניחוח וניל, לימון קל ועשבוניות טרייה, בחך הוא נעים, חלק ובעל גוף קל, אולי קצת מדי, וגם מחירו מוצלח מאוד (40%, 129 שקלים)

קארדו, 12 שנה

תוצרת המזקקה משמשת חלק מהבלנד של ג'וני ווקר המפורסם, אך בניגוד לו - כאן מופיעה הגרסה הלא מעושנת. ארומה פירותית ופרחונית, בחך תפוח ואגס לצד אגוזיות פריכה ומעט מתקתקות נעימה. גוף קל־בינוני, מאוזן, ואפילו הבקבוק מעוצב ובעל אחיזה נוחה. מצוין ולא רק למתחילים (40%, 199 שקלים)

בונדוקס, חוזק חבית, 11 שנה

הנציג האמריקני הגיע מקנטאקי, עשוי 50% תירס, שיפון ושעורה, ובוקבק בחוזקו המקורי, ללא דילול רמת האלכוהול המקורית. הוא שונה מאוד, פרחוני לצד דבשיות נפלאה. 

הוספה של טיפת מים לכוס תפתח אותו, תמתן את הצריבה בחלל הפה ותחולל בו פלאים, וגם העיצוב של הבקבוק מרענן. למדו משהו, האמריקנים... (63.5%, 230 שקלים)

רויאל סאלוט 21, שיבאס ריגל

בקבוק פורצלן כחול שסמל מלכת אנגליה מוטבע עליו, עטוף שקית קטיפה כבדה עם פרנזים. זו הדרך שבחרו בשיבאס להציג את הבלנדד וויסקי, היחיד שהסתנן לטעימה, המכיל תערובת תזקיקים המיושנים לפחות 21 שנה בחביות עץ. התוצאה מרשימה מאוד - אף ונילי עם שמץ קפה, חלק מאוד בטעימה ומעוטר בטעמי דבש וקרמל. נפלא! (109.90 דולר בג'יימס ריצ'רדסון)

גלנפארקלס, 15 שנה

 מחבר הספר "התנ"ך של הוויסקי", ג'ים מורי, העניק למשקה הזה 95 נקודות. לא בטוח שהייתי מדרג אותו כאחד הטובים בעולם, אבל יש בו משהו מיוחד. צבעו כהה ועמוק, ובאף מורגשת רמת האלכוהול הגבוהה לצד פרחוניות ואף שמץ ציטרון. בטעימה הוא עשיר, שמנמן ומורכב, קרמלי עם נגיעת מלח ים מפתיעה. שאפו (46%, 350 שקלים)

ארדברג, אן־אואה

כיאה למותג ולסגנון, גם הסינגל מאלט הזה בהיר ומעושן למדי, אך ניכרים בו טעמים פירותיים והוא מצליח להפגין שמץ אלגנטיות, בניגוד למקבילים בז'אנר. מספר שנות היישון לא מצוין, אך מספרים שהוא עבר יותר מעשור בחבית. מתובל ומפולפל, קצת "ביסלי גריל", וברובד העמוק יותר ניבטת מתקתקות מתונה (47%, 420 שקלים)

גלנמורנג'י קינטה רובן, 12 שנה

 - קחו את הגלנמורנג'י שאתם מכירים, ואחרי עשר שנות ההתיישנות תעבירו אותו לשנתיים נוספות לחביות פורט. תקבלו משקה בעל צבע ייחודי, מועשר בנגיעות של משמש מיובש, דובדבנים וחרובים. גוף בינוני, אבל בעל נוכחות טובה וסיומת ייחודית. מרשים (46%, 300 שקלים)

גלן סקוטיה, 15 שנה

עשור ומחצה שהה מיץ השעורה הזה בחביות אמריקניות, והתוצאה - צבע ענברי כהה ועמוק, אף מרשים בניחוחות ריבת חלב, וניל, מעט ג'ינג'ר ופירותיות. בחך הוא מרוכז ושמנמן, ואם תוסיפו לו טיפת מים קטנה היא תרכך אותו, תפתח אותו ותפליג איתו למחוזות אף רחוקים יותר. פנטסטי (46%, 270 שקלים).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר