דתיים בישראל ובעולם מקפידים שלא להזכיר את שם ה' מחוץ לפסוקים בצורה מפורשת, ולכן במקום המילה אלוהים הם אומרים "אלוקים", במקום אלוהי הם אומרים "אלוקי" וכן הלאה. נוהג זה נובע בין היתר מרצון לתת יחס מכבד לשם ה' ורצון שלא להזכיר את שמו לשווא.
החלטנו לבדוק מדוע נבחרה דווקא האות ק' להחליף את האות ה'. מדוע במקום אלוהים אנחנו אומרים אלוקים, מדוע במקום המילה "אל" חרדים אומרים "קל"? בתכלס, למה למשל לא נבחרה האות ב' במקום ה' והדתיים היו אומרים "אלובים"? ואולי בכלל צריכה הייתה להיבחר ת' ואז דתי היה מתפלל ל"אלותים".
וכשיש שאלה, למי פונים? לד"ר כמובן, ובמקרה זה אנו מתכוונים לאחד והיחיד אבשלום קור. אולם להפתעתנו גם לד"ר לא הייתה תשובה לשאלה. "כבודו שאלני שאלה שאין לי מושג לענות בו עליה", ענה קור לשאלתנו. הוא הוסיף וציין: "יש בזמן האחרון תופעה: במקום י-ה-ו-ה כותבים ידוד, התופעה מתרחבת. כבר אומרים ושרים, "השם צבקות" במקום "ה' צבאות". יש כותבים (באמת)! "בית קל" במקום בית אל!".
באקדמיה ללשון העברית שמחו לענות על השאלה. "לא רק האות קו"ף נבחרה כחלופה", הפתיעו אותנו. "בכתבי יד מוצאים את הכתיב אלקים וגם אלדים. בחלופה הראשונה – האריכו את הקו שבאות ה"א כלפי מטה ויצרו 'רגל' (ק), ובחלופה האחרונה – מחקו את הקו הזה. אלו שתי הדרכים שאפשרו להימנע מכתיבת שם האל (בשל האיסור למחוק אותו) בשינוי מזערי בכתיב.
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו