שתף קטע נבחר

"השוק לא מתרגש": השפעת ההסלמה בדרום על המשק

עד כמה תשפיע ההסלמה בדרום על המשק הישראלי? אנליסטים בשוק ההון ובבנק ישראל מעריכים כי כל עוד לא מדובר בלחימה ממושכת, ההשפעה תהיה זניחה יחסית "המשק יודע להתמודד עם מצבים כאלה, וגם אם יש פגיעה נקודתית גבוהה, מהר מאוד היא מתקנת את עצמה". נכון לעכשיו - התיירות ותעשיית הפנאי נפגעות, רשתות השיווק מרוויחות

בשתי היממות האחרונות חמאס מצליח לאתגר את מערכת כיפת ברזל וכבר נגבו חייהם של שני קורבנות בצד הישראלי - הקצין סא"ל מ' והגבר שנהרג בפגיעת הרקטה באשקלון. כיצד תשפיע ההסלמה בדרום על המשק הישראלי וכיצד יטופלו הנזקים לרכוש?

 

אב מאחד מיישובי הדרום שבהם אין לימודים: "הבוס דרש שאגיע לעבודה"

סיוע לתושבי הדרום: עסקים ורשויות מציעים אירוח ופעילות

 

אנליסטים בשוק ההון וכן בכיר בבנק ישראל מעריכים כי היקף ההשפעה של המתיחות בדרום על המשק הישראלי תלוי במשך הזמן שתימשך ההסלמה, ובשאלה האם היא תתרחב לשאר אזורי הארץ.

הסלמה דרום נפילה רקטה רקטות בניין דירות ז'בוטינסקי אשקלון חמאס עוטף עזה הרוג ו פצועות (צילום: mct)
נפילת הרקטה באשקלון(צילום: mct)

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל אומר כי "כרגע מדובר באירוע שרק החל ולא ניתן לדעת אם וכיצד הוא יתפתח, אבל מה שאנחנו יודעים מאירועי העבר הוא שבמידה שמדובר באירוע קצר, ההשפעה ברמה הכלכלית צפויה להיות זניחה, ורק אם האירוע יהיה ארוך יותר, ההשפעה תהיה כזו שניתן יהיה למדוד אותה.

 

"לאירועים כאלה יש לפעמים השפעה על התיירות, אבל חשוב להדגיש שהשנה הזו מתפתחת טוב מאוד בתחום התיירות, ואפילו בהינתן שבחודשים האחרונים חלה מתיחות במינון מסויים, התיירות המשיכה לגדול", מסביר סטרבצ'ינסקי. "במידה שהאירוע יהיה אירוע מתמשך, זה עלול להשפיע על תחום התיירות, שיש בו ביקוש לעובדים, כולל לעובדים ברמת הכנסה נמוכה".

 

אין עוררין על כך שהתיירות היא התחום הפגיע ביותר, אם בכלל. רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בקסם קרנות נאמנות מקבוצת אקסלנס, מעריך גם הוא כי זוהי הבעיה העיקרית: "מניסיון העבר העשיר באירועים אלה ובאופן השפעתם, מתיחות כזו מעט דוחה ביקושים, בעיקר של תיירות נכנסת. תיירים שתכננו לבוא אולי ידחו את הגעתם בינתיים. נקודתית יכולים להיות ביטולים בתיירות, אבל מבחינת השפעה על המשק, גם הסבבים הקודמים לא הביאו לשום השפעה כלכלית בת קיימא", טוען קפלוטו. "אין פה השפעה ברמה שבה נכנסים לסבב וצריך להכין את התיק או לעשות פעולות – ההיסטוריה לימדה אותנו שאין בזה צורך.

 

"הניסיון מאירועי העבר מראה שההשפעה על הפעילות במשק לא גבוהה" (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
"הניסיון מאירועי העבר מראה שההשפעה על הפעילות במשק לא גבוהה"(צילום: shutterstock)
 

שוק ההון משדר עסקים כרגיל

"מבחינת תגובת השוק, מה שבדרך ככלל רואים, וגם הפעם, הוא שמוכרים את השקל וקונים דולר, אבל גם זה לא משהו ברמה דרמטית. אתמול והיום חלה תזוזה של אחוז, כשהדולר בעולם התחזק בלי קשר לשקל. שוק המניות כמעט ולא יורד כי המבנה של שוק המניות הישראלי הוא כזה שמשקל הבנקים מאוד גדול והם לא מושפעים באופן משמעותי מהמצב הביטחוני. גם בסבבים הקודמים, ההשפעה על שוק המניות היתה כמעט אפסית, השוק לא מתרגש ויודע להסתכל מעבר, ולכן הוא לא מושפע".

 

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI בית השקעות, מסכים כי מבחינת ההשפעה על שוק ההון צפויות השקעות זניחות יחסית, "כל עוד ההערכה היא שאין פה באמת אירוע ממושך שיכול לפגוע בפעילות המשק לתקופה ארוכה", אומר גוזלן. "לכן, ההתייחסות היא לפגיעה קלה ולכן ההשפעה הצפויה על שוק ההון היא די מתונה. הניסיון מאירועים כאלה בעבר מראה שההשפעה על הפעילות במשק היא לא גבוהה, ולכן שוק ההון ממשיך לשדר עסקים כרגיל".

 

כיצד תשפיע מתיחות כזו על התעשייה והתעסוקה? לדברי סטרבצ'ינסקי, "על סמך ניסיונות העבר כמו במבצעי צוק איתן ועמוד ענן, ימים של שיגורי רקטות יכולים להביא למצב שבו בהתחלה, בימים הראשונים, חלק מהמפעלים נסגרים, ויחד עם זאת, בימים שלאחר מכן יש נטייה לפתוח אותם ברמה קצת יותר משמעותית. אם מדובר באירוע קצר, ניתן לקזז את אובדן הפעילות באותם ימים".

 

ומה לגבי המועסקים בדרום? סטרבצ'ינסקי אומר כי "בימים הראשונים של אירועים כאלה מועסקים פחות מגיעים לעבודה בהנחה שמקום עבודתם נמצא באזור העימות. בהמשך, תלוי איך תתפתח המתיחות, עשוי להתקיים מצב כמו באירועים הקודמים, שבו אנשים מצליחים להגיע למקום העבודה תוך איזושהי הסתגלות למצב".

 

כל עוד לא הוכרז מצב חירום - אין פיצויים על אובדן ימי עבודה

סטרבצ'ינסקי מציין כי "בדרום חיים 11% מהמועסקים במשק, וחשוב להבין את המספר הזה מבחינת פוטנציאל ההשפעה, כך שבפועל ההשפעה היא לא מאוד מוחשית ובטח לא כל עוד העימות הוא מאוד קצר".

 

קפלוטו מזכיר כי "כל עוד לא הוכרז מצב חירום, עוד לא מפצים אנשים על אובדן ימי עבודה, שזה רע לכשעצמו".

 

לדברי גוזלן, "האירוע המשמעותי האחרון היה צוק איתן ב-2014 למשך 50 ימי לחימה – אירוע יחסית ארוך, וגם אז לא היתה השפעה דרמטית על המשך צמיחת המשק. בצוק איתן ההשפעה היתה יחסית מתונה והמשק עדיין המשיך לצמוח, לא עברנו לצמיחה רבעונית שלילית. הפעם האחרונה שבה חלה פגיעה מאוד חריפה בצמיחת המשק היתה במלחמת לבנון השנייה ב-2006, אבל אחרי רבעון אחד המשק מהר מאוד חזר לצמיחה מהירה וזה פיצה על הירידה בפעילות. המשק יודע להתמודד עם מצבים כאלה, וגם אם יש פגיעה נקודתית גבוהה, מהר מאוד היא מתקנת את עצמה".

 

עם זאת, קיימים היבטים שלא ניתן לפצות עליהם במצבי מתיחות ביטחונית, כמו אובדן ההכנסות בתיירות ובתעשיית הפנאי. "אנשים נשארים בבית", אומר גוזלן, "וגם כל ענף המסעדנות סובל, וכל העסקים שמתבססים על פנאי ובילויים, שסופגים את המצב, והם לא זוכים לתיקון של המצב בהמשך. הם אמנם חוזרים מהר מאוד לפעילות רגילה בסיום האירוע, אבל סופגים נזק מקומי ומי שמרוויח על חשבון עצירת פעילות זו הן רשתות השיווק. כשאנשים פחות יוצאים מהבית הם צורכים את האוכל בתוך הבית, ולכן הפעילות של רשתות השיווק עולה".

 

בינתיים נערכת המדינה לטיפול בפגיעה שעלולה לחול על המועסקים ועל התיירות בהתקנת תקנות ביוזמת שר האוצר, משה כחלון, ומנהל רשות המיסים, ערן יעקב, שתוקפן עד 31 בדצמבר, ויספקו מענה להפסד ימי עבודה להורים שנשארו בביתם בהתאם להנחיית פיקוד העורף שלא לפתוח את מוסדות החינוך בטווח של עד 40 קילומטר מרצועת עזה. כמו כן, יספקו התקנות מענה לתיירות שנפגעה בעוטף עזה ולדבוראים בעוטף ששטחי המרעה שלהם נשרפו כתוצאה מבלוני התבערה והנפץ.

משה כחלון  (צילום: רויטרס)
שר האוצר משה כחלון (צילום: רויטרס)

התאחדות התעשיינים פתחה חדר מצב מיוחד לתעשייני הדרום – אזור המאכלס כ-400 מפעלים שמעסיקים כ-80 אלף עובדים, שחלקם נמצאים בעוטף עזה ונאלצו ביומיים האחרונים להשבית את פעילותם, אם כי בשעות האחרונות פרסם פיקוד העורף אישור לחזרתם של העובדים לעבודה בתנאי שישנה זמינות למרחב מוגן. חדר המצב המיוחד של התאחדות התעשיינים יספק מענה של 24 שעות ביממה לתעשייני הדרום כדי לסייע להם בתקופת העימות ולתפקד באופן מיטבי לפי ההנחיות הביטחונית של פיקוד העורף.

 

סטרבצ'ינסקי מזכיר כי בניגוד להשפעה המקרו כלכלית הזניחה כתוצאה מאירוע ביטחוני שכזה, בוודאי אם הוא קצר ובוודאי בהתחלתו, ישנם כאלה שמושפעים קשות, ואלה הם בעלי הבתים שסופגים נזקים ברכוש. "זו השפעה ישירה והיא משמעותית הרבה יותר", אומר סטרבצ'ינסקי, "וכפי שהיה נהוג באירועים הביטחוניים הקודמים, הממשלה מעריכה את מידת הנזק ומחליטה על פיצויים בהתאם למיקום הרכוש לפי מספר הקילומטרים ממוקד העימות. כאן יש צורך בהיערכות כדי להעניק פיצויים ואם מדובר באירוע קצר, זה יגזור סכומים לא משמעותיים, מה גם שתקציב המדינה ערוך מבחינת רזרבות כדי לענות על מצבים בלתי צפויים.

 

"אם האירוע יתמשך", מסביר סטרבצ'ינסקי, "הסכומים יהיו תלויים בכמות הפגיעות לרכוש, ובאירועי העבר רשות המסים הוכיחה שהיא מגיעה יחסית מהר למקום הנזק וחשוב שהיא תדבק במדיניות הזו גם עכשיו".

 

יצויין שלאור הנזק שנגרם לרכוש מאז אמש הגיעו הבוקר כ-20 צוותים של קרן הפיצויים (מס רכוש) ברשות המסים, מאויישים על ידי שמאים ומהנדסים, ליישובי עוטף עזה והדרום לצורך הטיפול בנזקי הרכוש. מוקד החירום של קרן הפיצויים באשקלון נפתח וניתן להגיע אליו טלפונית במספר 4954*. כבר אתמול בשעות אחר הצהריים והלילה פעלו צוותי הקרן בישובים בהם היו פגיעות לצורך מיפוי הנזקים ומתן מענה לצרכים דחופים.

 

לפי המידע של קרן הפיצויים, בנתיבות פונתה משפחה אחת מביתה בתיאום עם רשות המסים ואילו באשקלון פונו 15 משפחות מבתיהן. בתיאום עם עיריית אשקלון פונו חלק מהמשפחות לבתי מלון.

 

"אם המצב יימשך, זה בטח לא יעזור לאוצר להשיג את יעד הגירעון"

לאחרונה התגאה החשב הכללי באוצר בדו"חות הכספיים של הממשלה על כך שרוב הגידול בהוצאות מזרדי הממשלה ב-50% בין 2010-2017 נובע מהגידול בהוצאות המשרדים האזרחיים דווקא. כיצד ישפיע סבב לחימה על ההוצאות האזרחיות והאם הן יפסידו כספים לטובת הוצאות ביטחוניות? "לפי תקדימי העבר", אומר סטרבצ'ינסקי, "הצבא יודע להתמודד עם ההוצאות הביטחוניות הנוספות שנובעות ממצב כזה באמצעות התקציבים הקיימים, ולכן כרגע זה לא מחייב פעולה מיוחדת, נכון להיום.

 

"אם העימות יתארך ויחייב פעולות של הגדלת תקציב הביטחון, אז כמו שקרה בסבבים הקודמים, למשל בצוק איתן, יתקיים תהליך של משא ומתן בין משרד האוצר למשרד הביטחון לתוספות, אבל חייבים לציין שמדובר כעת בשלב מאוד מוקדם, ונכון לאירועים כפי שהם היום, משרד הביטחון מסוגל להתמודד עם המצב תקציבית".

 

לדברי קפלוטו, "אנחנו נמצאים בתקופה שבה הגירעון קצת גדל ובורח לאוצר מהיעד שהגדיר, כשבאוקטובר עמד הגירעון ל-12 החודשים האחרונים על 3.6% מהתוצר, בעוד היעד הוא 2.9%. חלק מהגידול בהוצאות הממשלה היה הגידול בהוצאות הביטחון למרות שתוכנית העבודה היתה להקטין את הוצאות הביטחון בכחצי אחוז, אבל הן גדלו בכמה אחוזים בודדים. אם האירוע הנוכחי יתמשך ויהיה ארוך, זה גוזר עלויות גדולות וזה בטח לא יעזור לאוצר בהשגת יעד הגירעון. אבל אותי בעיקר מדאיגה, לא עצם הבריחה מיעד הגירעון, כי בריחה בגודל כזה היא לא באמת ברמה לאומית – אלא תגובת ההפתעה של האוצר לכך. זה שהם חשבו שהם יעמדו ביעד ופתאום הם מגלים שלא, יש פה בעיה במדידה, כי אולי היה צריך לגלות את זה כבר לפני חודשיים".

 

סטרבצ'ינסקי מזכיר כי הגירעון ל-2018 נמדד בסוף דצמבר, "לכן אנחנו רוצים לחכות ולבדוק עד כמה מדובר בעימות קצר או משמעותי יותר, ומאחר שאנחנו בחלק העליון של הגירעון, נקווה שהעימות הזה לא יתארך ושהמשמעויות שלו יהיו קטנות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: EPA
מערכת כיפת ברזל שדרות חיילים חייל צה"ל צבא הסלמה דרום עוטף עזה
צילום: EPA
מומלצים