אף אחד מהצדדים לא יכול לטעון לניצחון באירועי ליל שבת בעזה. חמאס אמנם התקפל, ואף הניח התחייבות להימנע מהמשך טרור העפיפונים והבלונים, אבל הצליח להרוג חייל, לראשונה מאז סיום מבצע צוק איתן. ישראל הגיבה בחריפות והחזירה את השקט לדרום, אבל ספק אם הצליחה באמת להרחיק את המערכה הבאה.
שמואל בוכריס
יום הקרב הזה היה ידוע מראש, משום שהוא היה המשכם של חודשי לחימה ארוכים על הגדר, בעיקר בימי שישי. דווקא משום התוצאה הקשה - חייל הרוג - צריך להעריך את ההיערכות הטקטית הנכונה של הצבא עד כה, שהצליח להימנע מהרוגים במהלך מאות אירועי הטרור שהיו על הגדר - הפגנות, הסתערויות, ניסיונות חטיפה, זריקות מטענים ואירועי צליפה.
מאחר שקשה לשמר רק הצלחות ואפס נפגעים לאורך זמן, ניסו בישראל להרתיע את חמאס מהמשך אירועי הטרור לסוגיהם. בשבוע שעבר היה נדמה לפרקים שזה הצליח; בעקבות הלחימה בשבת שעברה התחייב חמאס, במלים מגומגמות אמנם, לנצור את הפעילות. באמצע השבוע הוא חזר על ההתחייבות, לאחר שישראל ומצרים סגרו את המעברים לרצועה.
תמונות ההפצצות ברצועת עזה // צילום: איי. אף .פי.
שלשום החליטה ישראל להסיר את הכפפות, או לפחות להיראות כך. בעקבות הפגיעה בחייל החלו מתקפות על הרצועה, תחילה מהקרקע ואחר כך מהאוויר. ישראל אמנם נמנעה במכוון מנפגעים פלשתינים כדי לא להחריף את המצב, אבל גם כך איבד חמאס לא מעט נכסים, שהבולטים בהם היו שלוש מפקדות גדודיות. עוד לפני שחיל האוויר יצא למטס תקיפה נוסף, שני, פנה חמאס למצרים והתחייב לשקט, אם ישראל תחדל מהתקיפות.
בישראל התייעצו, והחליטו להיענות לבקשה. לחמאס הועבר מסר שאם יישלחו עוד עפיפונים ובלונים, התקיפות יחודשו. המסר הזה גובה במסר מקביל ממצרים, שהבהירה שנשבר לה; שאם חמאס ימשיך, גם היא תנקוט נגדו סנקציות קשות, נוסף על סגירת מעבר רפיח. גם שליח האו"ם מלאדנוב פעל אצל הצדדים, כדי למנוע הסלמה.
האירועים בגדר נגררו להסלמה ביטחונית // צילום: איי. אף .פי.
הרגיעה שהושגה לא מסירה מהצדדים את הדילמה. חמאס התחייב לשקט, אבל צריך עכשיו לספק את הסחורה. כדי לעשות זאת, הוא ירצה לקבל משהו בתמורה. האו"ם ומצרים מגבשים אמנם חבילת סיוע הומניטרי לעזה, אבל ייקח זמן עד שהיא תצא לפועל.
בינתיים עזה בבעיה, והבעיה הזאת מונחת לפתחו של חמאס - שיצטרך להסביר את הפער אצלו בין ההצהרות למעשים, ואולי גם לאפשר למבקריו לשחרר קיטור.
גם ישראל בבעיה. עד כה טענו מתנגדי המבצע בעזה שלא יוצאים לפעולה על בלונים ושדות שרופים שמהם לא נהרג איש, בעוד במלחמה ייהרגו רבים. מאז שלשום הטיעון הזה נכון רק בחלקו השני; מתברר שגם למערכה על הגדר יש מחיר. זה לא אומר שחייבים לצאת למבצע, אבל בהחלט חייבים להבין שגם להימנעות ממנו יש מחיר.
למרות האזהרות החריפות, ספק אם ישראל תצא למערכה על כל בלון שישוגר מעתה. מה שייבחן זאת המגמה. אתמול היה שקט, היום יהיה יום חדש. חובת ההוכחה המיידית על חמאס, אבל גם ישראל לא תוכל עוד להתחמק מלשאול את עצמה מה היא רוצה להשיג ברצועה - מדינית, כלכלית, צבאית - ומה היא מוכנה לעשות לשם כך.
אירועי סוף השבוע מבהירים שאי אפשר עוד לברוח מהדיון הזה, והוא חייב להתקיים בהקדם. האלטרנטיבה לו, כתמיד, היא לחימה. גם אם הימים הקרובים יעברו בשקט, בעיית עזה לא תיפתר.
חמאס יישאר במצוקה, וייחפש דרך לנקז אותה. ישראל רוצה רגיעה, אבל צה"ל יתקשה לספק אותה לאורך זמן. התקיפות של יום שישי, שהובילו לבהלה בחמאס, הרוויחו לצדדים זמן; כמה זמן? במצב הדברים הנוכחי כדאי להיות סקפטיים - אחרי הכל מדובר בחמאס, ועזה לא תלך לשום מקום.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
