ניר בארי, מתווך במקצועו, תבע את נחמן שניצר בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 24,948 שקל לאחר שלא קיבל דמי תיווך.
על-פי כתב התביעה, בתאריך 28.10.08 חתם שניצר על טופס הזמנת שירותי תיווך בלעדיים, והזמנת שירותי תיווך במקרקעין מבארי, לפי חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996, למכירת דירתו בירושלים. בארי פרסם את הדירה והיא הוצגה ללקוחות שונים. במהלך חודש ינואר 2009 חתם שניצר על זכרון-דברים למכירת הדירה, ובתחילת חודש פברואר 2009 נמכרה הדירה בסכום של 1,080,000 שקל, מבלי ששולמו לבארי דמי תיווך.
בכתב ההגנה טען שניצר כי אינו מבין ב"מילים הקטנות", ואמר לנציגו של בארי שאין הוא מעוניין בבלעדיות. לדבריו, הוא לא ראה על מה חתם מאחר שהיה בלחץ עבודה, וגם ידע שלא יעזור לו לקרוא את ההסכם משום שאינו מבין בחוקים השונים. שניצר הודה שעשה טעות כאשר חתם על הטופס מבלי לקרוא אותו, וטען שבארי, באמצעות נציגו, "תפס אדם שלא מבין ודפק אותו".
השופטת
אנה שניידר קיבלה את התביעה: "לאחר שעיינתי בטפסים שצורפו לכתב התביעה, הגעתי למסקנה שהטפסים קרי: טופס הזמנת שירותי תיווך בבלעדיות לגבי הדירה וכן טופס הזמנת שירותי תיווך לגביה, עומדים בכל דרישות סעיף 9 לחוק. בטופס הזמנת שירותי התיווך נאמר במפורש בהערות: 'המוכר יכול למכור בעצמו את הדירה או כל תיווך אחר אבל העמלה תשולם לצומת נדל"ן'. סעיף 14 לחוק קובע, כי מתווך יהא זכאי לדמי תיווך אם נתמלאו כל התנאים המפורטים בסעיף האמור, לרבות עמידה בתנאי סעיף 9 לגבי טפסי ההזמנה של שירותי התיווך. הואיל וכאמור הטפסים עומדים בתנאי סעיף 9 לחוק - זכאי התובע לדמי תיווך".
היא הוסיפה כי "כלל ידוע בפסיקה הינו, כי לא יישמע אדם, שאיננו פסול דין, בטענה כי חתם על הסכם מבלי שקרא אותו והבין את תוכנו עובר לחתימה. חתימה על הסכם בדרך האמורה מהווה התרשלות מצד החותם, ואין היא משחררת אותו מחיובו על-פי ההסכם. אם הנתבע חשש שאינו מבין 'באותיות הקטנות', כדבריו, היה עליו להתייעץ לפני החתימה. לא שוכנעתי כי הופעל על הנתבע לחץ או שהוא חתם בכפיה".
השופטת חייבה את שניצר לשלם לבארי, תוך 30 יום, סכום של 24,948 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (5.5.09) ועד לתשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט בסך של 500 שקל.