שתף קטע נבחר

השפן של סטיבנס / בלוג ה-NBA

עד לאחרונה לא רבים הכירו את טרי רוז'יר, אשתקד שחקן משלים אפור בבוסטון והיום בעל הבית החדש שלה בקו האחורי. בפלייאוף הוא לוקח את הסלטיקס הפצועים על הגב שלו, ממלא בצורה מושלמת את המקום של קיירי ארווינג ולא מפסיק להפתיע. עכשיו לברון וקליבלנד מחכים לו בגמר המזרח

 

טרי רוזייר בוסטון סלטיקס (צילום: AP)
טרי רוז'יר. סיפור סינדרלה(צילום: AP)

 

מהרגע הראשון היה ברור שבוסטון ומילווקי לא הגיעו לפלייאוף הזה כדי לבזבז זמן. כבר במשחק מספר 1 הן סיפקו כמות דרמה שיכולה להספיק לסדרה שלמה. פחות משנייה לסיום הדו-קרב הראשון ביניהן טרי רוז'יר הטעה את אריק בלדסו וצלף מה שנראתה כמו שלשת ניצחון, אבל מבחינת קריס מידלטון כלום לא נגמר. בזמן המועט שנותר הוא השווה עם שלשה בלתי אפשרית שקבעה הארכה. בחמש הדקות שהגיעו אחר כך למילווקי כבר נגמר האוויר, ובוסטון ניצחה בדרך ל-0:1.

 

לכתבות נוספות במדור ה-NBA

 

עבור רוז'יר זה היה זמן טוב לפתוח חזית קטנה עם השחקן שבלבל לפני שלשת הכמעט-ניצחון שקלע. בסיום המשחק הוא התייחס לבלדסו כ"דרו" בלדסו, קוורטרבק לשעבר שהעביר את רוב הקריירה שלו בניו אינגלנד פטריוטס ופרש ב-2007 מפוטבול אחרי 14 עונות ב-NFL. "מי?", שאל אריק בלדסו כשנשאל אם הוא לוקח את המאצ'-אפ מול רוז'יר באופן אישי. "אני אפילו לא יודע מי זה".

 

טרי רוזייר בוסטון סלטיקס ()

אינפו ()
כל המשחקים בגמר המזרח

 

רוז'יר נתן תשובה מהירה מאוד לשאלה הזאת. מאותו רגע ליוותה את היריבות בין בוסטון למילווקי גם יריבות משנית ולא פחות מסקרנת בין בלדסו לרוז'יר, שהפך לאחד השחקנים המפתיעים של פלייאוף 2018 בכלל ושל בוסטון בפרט. הוא נכנס בצורה חלקה מהמצופה לנעליים של קיירי ארווינג שנפצע ומהווה חלק בלתי נפרד מסיפור ההצלחה המזהיר של הסלטיקס החבולים. לבוסטון אולי יש מאמן מבריק כמו בראד סטיבנס ורוקי יוצא דופן שמעמיד מספרים היסטוריים כמו ג'ייסון טייטום, אבל באותה מידה גם פוינט גארד איכותי שנקרא לדגל, ומי חשב שהמשפט הזה ייאמר על רוז'יר בשלב כל כך מתקדם של העונה.

 

את הדו-קרב עם בלדסו רוז'יר ניצח בנוקאאוט עם 123 נקודות, 47 אסיסטים ו-30 ריבאונדים בשבעת המשחקים (252 דקות) לעומת 95 נקודות, 26 אסיסטים ו-25 ריבאונדים (225 דקות). במהלך משחק מספר 7 הקהל בבוסטון הגיב על עבירה טכנית של בלדסו בשירת "מי זה בלדסו", ועל המסך הוקרן סרטון של בלדסו הקוורטרבק מצהיר: "אני דרו בלדסו האמיתי". "הוא לא יכול להניע אותי", טען רוז'יר, "הוא לא מניע אותי בכלל". בסוף הם נפרדו זה מזה בחיבוק, ורוז'יר המשיך לקורבן הבא.

 

טרי רוזייר עם מרקוס סמארט וג'יילין בראון (צילום: AFP)
טרי רוז'יר עם מרקוס סמארט וג'יילן בראון(צילום: AFP)

 

מרכז מחליף לבעל הבית

מי שעוקב אחרי העונה המוזרה של בוסטון צריך להיות פחות מופתע מהתרומה של רוז'יר בפלייאוף הזה, שמסתכמת ב-18.2 נקודות (39.6 אחוזים ל-3), 5.8 אסיסטים, 4.8 ריבאונדים, 1.2 חטיפות ומורידה מעוצמת המכות שבוסטון חטפה העונה. הסיבה לכך היא שרוז'יר שיחק ברמה הזאת עוד כשארווינג היה כשיר, וזה קרה לפני הפלייאוף. הוא קפץ מ-9.6 נקודות ו-2.9 אסיסטים בינואר ל-15.5 נקודות ו-3.5 אסיסטים בחודש פברואר, עדיין עם ארווינג, מספרים שהשתדרגו ל-17.2 ו-4.2 בחודש שלאחר מכן (המשחק האחרון של ארווינג העונה היה ב-11 במארס).

 

את הסדרה מול מילווקי רוז'יר פתח עם שני משחקים של 23 נקודות, וסגר אותה עם הופעה מדהימה של 26 (5 מ-8 לשלוש), 9 אסיסטים ו-6 ריבאונדים, שיא קריירה בפלייאוף בנקודות במשחק שבו ג'יילן בראון נפצע. במשחק מספר 1 מול פילדלפיה, ללא בראון, הוא כבר קבע שיא חדש של 29, ושמר על מעמדו כמנוע החדש של בוסטון גם בהמשך הסדרה נגד הסיקסרס - כזה שתורם באסיסטים, ריבאונדים ונקודות ועושה את זה כאנדרדוג אחרי שתיים וחצי עונות אפורות למדי.

 

טרי רוזייר (צילום: רויטרס)
הפך ליקיר האוהדים. טרי רוז'יר(צילום: רויטרס)

 

כנראה שגם לסטיבנס יש חלק בזה. הוא ללא ספק מאמן העונה האמיתי (עם כל הכבוד לבחירה של הקולגות שלו בדוויין קייסי) והיכולת שלו לשמר את ההצלחה של הסלטיקס למרות מבול הפציעות (גורדון הייוורד, קיירי ארווינג, דניאל תייס, מרקוס סמארט, שיין לארקין, ג'יילן בראון) מיוחדת במינה - כל זה נאמר לא מעט ועוד ייאמר בהמשך. אבל רגע לפני שבוסטון מנסה בכוחותיה האחרונים לסיים את ההגמוניה המאיימת של לברון במזרח, כדאי להתעכב עוד קצת על מילוי המקום מעורר ההשראה של רוז'יר.

 

בלי אבא, עם סבתא ששנא

כאשר התברר שארווינג סיים את חלקו העונה, רוז'יר וסטיבנס נפגשו. המאמן דאג להבהיר לו שהמפתחות עוברים לידיים שלו, גם אם בפועל המושכות היו אצלו עוד קודם. "אני פשוט נהנה מזה", אמר רוז'יר. "הרבה אנשים חשבו שזה הולך להיות מלחיץ. אמרתי מלכתחילה שלא יהיה שום לחץ, רק הסתכלתי על זה כעל הזדמנות מההתחלה".

 

לבראד סטיבנס יש חלק במהפך שעבר רוז'יר (צילום: AP) (צילום: AP)
לבראד סטיבנס יש חלק במהפך שעבר רוז'יר(צילום: AP)

 

את הגישה הבוגרת הזאת אפשר להסביר במה שעבר בילדותו, שתוארה בכתבה מיוחדת עליו ב- dailyorange.com לפני שלוש שנים. הוא גדל באזור מסוכן, וכשהיה בן 6 הועבר מידי אמו לסבתו בגלל האויבים שצבר אביו הפושע. עד כדי כך הוא לא חיבב את סבתא, שסירב לפרוק את התיק שלו כשישן אצלה. רוז'יר רצה לחזור לאמא טאקר, עבורה רוז'יר היה ילד שני מבין שלושה.

 

חודש אחרי שנולד אביו נשלח לכלא והשאיר אותה לגדל לבדה ילד חסר מנוח שרץ ברחבי הבית בלי הפסקה. כשרוז'יר היה בערך בן 5, אביו שוחרר מהכלא והגיע לבלות איתו בפעם הראשונה בחייו. זה נגמר אחרי תשעה חודשים, כשנשלח לכלא פעם נוספת בגלל מעורבות במעשי שוד וחטיפה. "אני ילד קשוח", אמר רוז'יר. "ראיתי הרבה. עברתי הרבה".

 

ג'ייסון טייטום וטרי רוזייר (צילום: רויטרס)
גם טייטום נהנה ממה שרוז'יר עושה(צילום: רויטרס)

 

אולי הקשיחות הזאת היא זו שעזרה לרוז'יר לבסס את מעמדו החדש, גם אם אחרי שארווינג יחזור בעונה הבאה רוז'יר ישוב לעמדת הגיבוי מהספסל. השחקן השלישי בלבד בבוסטון עם יותר מ-80 משחקים ב-2017/2018 (השניים האחרים: ארון ביינס וג'ייסון טייטום) נכנס אליה כשברזומה שלו 16 משחקי עונה רגילה בספרות כפולות בשתי העונות האחרונות; רגע לפני הפלייאוף הוא יצר רצף של 25 משחקים כאלה.

 

היה לו גם טריפל-דאבל ראשון בקריירה נגד הניקס, עוד חותמת קטנה וסמלית למהפך המרשים שעבר והפריצה לתודעה כשחקן עונה שלישית. עכשיו הבחירה הלא פופולרית בו בדראפט 2015 במקום ה-16, שזיכתה את דני איינג' בביקורות (רוב התחזיות מיקמו את רוז'יר בסוף הסיבוב הראשון, אם לא בשני), נראית משתלמת במיוחד. השכר שהוא מרוויח העונה, פחות משני מיליון דולר, כבר הופך אותו לבינגו של ממש.

 

חבילה משודרגת

החבילה של רוז'יר המשודרג, פעם רוקי לא מפוענח והיום רכז מוביל בפלייאוף, כוללת מגוון אלמנטים. הוא קולע שלשות אחרי מסירה ב-48 אחוזים בפלייאוף הזה (2.0 שלשות מ-4.2 ניסיונות), אחרי שבעונה הסדירה קלע גם שלשות תוך כדי כדרור ב-36 אחוזים. למרות בשלושת המשחקים האחרונים דייק רק ב-6 שלשות מ-23 ניסיונות הוא עדיין מצא דרך לקלוע 15.3 נקודות בממוצע, הוכחה לכך שהוא לא תלוי רק בקליעה מבחוץ.

 

רוז'יר מרגיש כמו דג במים בהתקפות מעבר, אבל אפקטיבי גם במשחק עומד בזכות ראיית משחק נהדרת (שמתבטאת ב-5.8 אסיסטים מאז סיום העונה הסדירה), היכולת להוות איום גם מחצי מרחק והשיפור הדרמטי בקליעה (38.1 אחוזים לשלוש העונה לעומת 31.8 אשתקד). תוסיפו למשוואה הזאת אנרגיות מדבקות וזרועות ארוכות בהגנה, בשילוב תרומה משמעותית ולא מובנית אליה בכדורים החוזרים (5.5 ריבאונדים בפלייאוף, שביעי מבין הפוינט גארדים), ותבינו למה קשה שלא להתאהב בכדורסל שלו. שיתוף הפעולה בינו לבין אל הורפורד מצוין, וגם בראון וטייטום נהנים ממנו.

 

טרי רוזייר מקפיץ את הקהל (צילום: AFP)
מרגיש כמו דג במים בהתקפות מעבר. רוז'יר(צילום: AFP)

 

כריס פורסברג מ-ESPN כתב השבוע איך יומיים לפני תחילת הפלייאוף, רוז'יר הוזמן לביתו של ארווינג. הם ניגשו לארון הנעליים של קיירי, ותוך זמן קצר נוצר לידו מגדל. שמונה זוגות נעליים יקרות היו מוכנים להעברה לתא של רוז'יר במתקן האימונים של הסלטיקס. "העצה הגדולה של קיירי הייתה שאהיה אני עצמי", סיפר רוז'יר. "לא היה דבר שהוא יכול ללמד אותי בזמן כה קצר, אז הוא אמר לי להיות אני. הוא מאמין בי, ואני מאמין בעצמי". זאת כנראה מילת המפתח הבולטת ביותר בסיפור של רוז'יר. אמונה. 

 

רוז'יר, שכילד באוהיו אהב פוטבול, תמיד קיווה לשחק ב-NFL. למשחק מספר 1 נגד פילדלפיה הוא הגיע לבוש בחולצה של דרו בלדסו, שבו השתמש כדי להטריל את אריק בלדסו בתחילת הסדרה נגד הבאקס. לפני משחק מספר 5 הם נפגשו. "אני חושב שאחרי העונה אצליח להגיע אליו הביתה, לשתות קצת יין", אמר לא מזמן. "אני באמת חושב שנהיה חברים". רק שעוד לפני שזה קורה, יש לו את לברון ג'יימס על הראש. החל מיום ראשון הקרוב ב-22:30, טרי רוז'יר יהיה הבא בתור שינסה לעצור את המלך. והוא מוכן מתמיד למשימה הזאת.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים