דוד רביבו תבע את חיים נזרי ואת הראל חברה לביטוח בע"מ, בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, בגין "תאונת פח" (נזק לרכב ללא נפגעים). רביבו ביקש פיצוי בשל הנזק וסיפר שהתאונה התרחשה בחניה ליד ביתו, ביום 30.1.09.
נזרי הודה שפגע ברכבו של רביבו, והמחלוקת בין הצדדים התייחסה לעוצמת הפגיעה ולגובה הנזק. רביבו דרש סכום של 4,277 שקל שהורכב מסכום של 3,292 שקל על-פי חוות-דעת שמאי, 485 שקל שכר טירחת שמאי, והוצאות בסך של 500 שקל.
הנתבעים טענו שרכבו של נזרי נגע קלות בפינה שמאלית-אחורית ברכבו של רביבו, ומלבד שפשוף של צבע לא נגרם לרכב דבר, ובוודאי לא מה שנראה בתמונות הנזק שצורפו לכתב התביעה.
לדברי נזרי, רביבו הציע לו להפעיל את פוליסת הביטוח שלו, כאשר שניהם ידווחו על נזק גדול יותר, הרכב ישופץ כליל, נזרי יחויב בהשתתפות עצמית של 600 שקל ואילו רביבו ישיב לו 300 שקל. "סירבתי בתוקף להצעה והודעתי לחברת הביטוח על האירוע".
הנתבעים הוסיפו שמדובר ברכב ישן, משנת 2000, שעבר שיפוץ פחחות כללי ונצבע מספר ימים לאחר האירוע, ולא מן הנמנע שהנזקים הנטענים בכתב התביעה נגרמו מבלאי טבעי ו/או מאירועים תאונתיים קודמים. הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה.
השופטת
אנה שניידר עיינה במסמכים ובתמונות, ולאחר שהתברר שרכבו של רביבו נבדק על-ידי שמאי ביום 1.2.09, יום לאחר האירוע הנטען, הגיעה למסקנה, שיש להכיר בסכום הנזק בסך 3,292 שקל כפי שצוין בחוות-דעת השמאי ובחשבונית המוסך.
"הואיל והתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת ההוצאות העקיפות הנטענות על ידו - אני מעמידה את סכום הנזק, לרבות שכר טירחת השמאי, על סכום של 3,777 שקל. הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע תוך 30 ימים, סכום של 3,777 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (03.05.09) ועד לתשלום המלא בפועל", פסקה השופטת. היא הטילה על הנתבעים לשלם לרביבו גם הוצאות משפט בסך של 250 שקלים.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
