שב להכרה לאחר 26 מכות חשמל

פאבל וסנב, בן 63, התמוטט ואיבד את ההכרה לפני כחודש בדירה באשקלון. וסנב הגיע לארץ עם אשתו לביקור בישראל, כדי לפגוש את נכדו שזה עתה נולד. הביקור יסתיים בהחייאה שארכה שעה וחצי, אשר כללה 26 מכות חשמל, ולבסוף הוא שב להכרה.

לפני כחודש התקבלה קריאה במוקד החרום 101 של מד"א על גבר שהתמוטט ואיבד את ההכרה בדירה באשקלון. ליאור לוי, החובשת במוקד מד"א, הדריכה טלפונית את אחד השכנים ששמע צעקות מהדירה והזמין את האמבולנס, כיצד לבצע פעולות החייאה בסיסיות, צעד שתרם רבות לסיכוי ההישרדות של המטופל.

צוות מד"א, בראשות הפאראמדיק קובי זלצר, יחד עם החובשים מאיר יצחק ורינת מגן, שהגיעו למקום, מצאו את פאבל כשהוא מחוסר הכרה, ללא דופק וללא נשימה. הצוות ביצע פעולות החייאה ממושכות במשך כשעה וחצי שכללו תרופות, הנשמות, עיסויי לב ו-26 מכות חשמל, עד שהדופק חזר ומצבו התייצב והוא פונה לבית-החולים ליחידה לטיפול נמרץ, שם עבר צנתור.

לאחר שפאבל התאושש, הגיע צוות מד"א שטיפל בו לבית-החולים והוא פגש אותם לראשונה והודה להם: "לראות אתכם כאן היום מרגש אותי מאוד. אין לי מילים להודות לכם. בזכות פעולות ההחייאה שלכם והעובדה שלא ויתרתם, אני זוכה לראות את נכדי הקטן גדל. תודה לכם".

זלצר מספר: "עוד בדרכנו לאירוע דיווחנו בקשר על כך שמתקיימת הדרכה טלפונית להחייאה על גבר שהתמוטט בדירה. כשהגענו למקום, מייד התחלנו להעניק לפאבל טיפול רפואי מתקדם וביצענו פעולות החייאה מתקדמות שכללו 26 מכות חשמל במשך כשעה וחצי. פאבל סבל מהפרעת קצב קטלנית וממש נלחמנו על חייו. תוך כדי הטיפול הרפואי בבית, העברנו את המידע על מצבו לבית-החולים בזמן אמת, כך שחדר הצנתורים היה מוכן כשהגענו לשם. ריגש אותי מאוד לראות את פאבל עומד על הרגליים ואני מאחל לו בריאות, וכמובן עוד שנים ארוכות של נחת מנכדו הקטן".

נהג הניידת טיפול נמרץ, החובש מאיר יצחק: "זה ממש נס רפואי, אפילו הרופאים כשהגענו לטיפול נמרץ היו מופתעים. מהרגע שקיבלנו את הדיווח בקשר על האירוע ועד שהגענו למקום, חלפו ארבע דקות שבמהלכן התחילו את שרשרת ההישרדות והתבצעה הדרכה טלפונית להחייאה. העבודה היומיומית שלנו קשה ומקרים כאלו נותנים לנו את הכוח והיכולת לתת מעצמנו 200% כדי להמשיך ולהציל חיים".

בת השירות הלאומי במד"א, החובשת רינת מגן, אמרה: "זו הרגשה נפלאה כל-כך שפשוט אי-אפשר לתאר אותה במילים. מקרה כזה נותן את הכוח להמשיך הלאה. זה ממלא אותנו סיפוק, בשביל זה אנחנו קמים בבוקר. לראות בן-אדם שרק לפני כמה ימים התנדנד בין החיים למוות ועכשיו הוא יושב ומדבר איתך ואומר לך תודה, אין דבר יותר מספק מזה, אין תחושה יותר נעימה ומלטפת מבן-אדם שאומר לך תודה, בין אם זה בדברים הכי קטנים ועד למצב שהצלת את החיים של הבן-אדם".