לאורך כל שלב איסוף הנתונים מהמומחים לבחירת 70 האלבומים הגדולים בתולדות המוזיקה הישראלית ודירוגם, זהות שני המקומות הראשונים במצעד היתה ברורה, אך שניהם התחלפו במקומות הראשון והשני שוב ושוב. פעם "החלונות הגבוהים" משנת 1967, אולי הקונצנזוס הכי מוחלט בנוגע למוזיקה ישראלית איכותית, היה במקום הראשון, ופעם אלבום הבכורה המופלא של אביתר בנאי, עקף בנקודה וכבש את הפסגה. בסופו של דבר, רק שתי נקודות הפרידו בין שני המקומות הראשונים, וקונצנזוס חדש נולד.
נבחר לאלבום הטוב בכל הזמנים על פי מומחי "מצעד ה-70" // עטיפת האלבום "אביתר בנאי"
אלבום הבכורה של אביתר בנאי הוא אלבום שנולד מתחושות של בדידות, זרות ואכזבה. את התחושות הקשות הללו תרגם בנאי למילים וצלילים בדרכו המיוחדת שהיתה מלאה ושלמה כבר כשהיה בן 24. ללא תבניות או כללים פרט לאלה שהוא יוצר בעצמו, כל תחושה קיבלה את הצליל שלה, צורם, עצוב או חורק ככל שיהיה. את אוסף הצלילים נוצץ זיעת הבכרות של האמן הצעיר, חיברו המפיקים, המעבדים והיועצים המוערכים חיים שמש, אסף אמדורסקי, עמי איילי וקורין אלאל לכדי המנונים של ממש, וגם אחד צח דרורי, חבר ילדות של בנאי, היהלום השני שיצא מהפרויקט המסועף והמוצלח הזה, והיום הו אחד המפיקים המעניינים במוזיקה הישראלית.
בישרנו לבנאי את הבחירה בו לאלבום הטוב ביותר בכל הזמנים על פי המומחים שלנו, והוא לא הסתיר את התרגשותו. "זה מרגש, מסעיר, משמח, מצחיק, מבלבל. כיף. נותן כוח להמשיך לנקות את הבית לפסח. וגם נותן כוח להמשיך וליצור ולעשות מוזיקה", אמר האמן, שהספיק מאז יצא אלבום הבכורה שלו להוציא עוד חמישה אלבומים, כאשר כל אחד ואחד מהם זכה להערכת המבקרים ולאהדת הקהל, ללא יוצא מן הכלל. האלבום "שיר טיול", שיצא כשנתיים לאחר אלבום הבכורה, התברג אף הוא ברשימת האלבומים הטובים בכל הזמנים והוצע לדירוג הקהל ל"מצעד ה-70", שיתפרסם ביום שישי הקרוב במוסף "שישבת" של ישראל היום ובאתר.
"אני מקבל את האלבום הזה כמו שהוא, על הדיוק שבו ועל חוסר הדיוק שבו". אביתר בנאי // צילום: קוקו
"קשה לי לדמיין את האלבום הזה יוצא היום", מודה בנאי, שכידוע עבר תהליך של חזרה בתשובה, מאז יצא האלבום לפני כ-21 שנה. "אלה זמנים אחרים עם צרכים אחרים. עם מוזיקה אחרת. אני בעצמי מקווה שהשתניתי. מצד שני יש במוזיקה משהו שמעל למקום ולזמן. משהו שנוגע במקום אחר, נצחי.
"את 'יש לי סיכוי' כתבתי בשלוש דקות. בעיני זה סימן שמוזיקה באה ממקום אחר. בכלל, נראה לי שהכוח של האלבום הזה, זה שהוא נבע ממני. בלי שכל ובלי תכנון".
בדיעבד, היית משנה משהו באלבום?
"זה כמו לשאול אם הייתי רוצה ילדות אחרת, או חיים אחרים. זה מה שזה. החיים לא שואלים אותנו. הם בוחרים בנו, לא אנחנו בהם. אני מקבל את האלבום הזה כמו שהוא, על הדיוק שבו ועל חוסר הדיוק שבו. אני אוהב אותו ומודה לו על כל מה שהוא הביא אתו. בזכותו הכרתי את אשתי. הוא נתן לאנשים הרבה. מי אני שאתערב לו בעניינים".
בזכות להיטים מידיים כגון "שמתי לי פודרה" ו"מתי נתנשק?", אלבום הבכורה של בנאי מכר עשרות אלפי עותקים בתקופה קצרה, מיד עם צאתו. עד היום, הופעות מיוחדות משירי שני האלבומים הראשונים של בנאי, מפוצצות פעם אחר פעם את מועדון הבארבי בתל אביב (ההופעות הבאות של בנאי: 3.4.18 אמפי שוני, 4.4.18 בית גבריאל, 7.6.18 היכל התרבות ת"א). בנאי מפרט את סוד הצלחת האלבום כך: "סודו הוא האינפנטיליות, אני מתכוון, חוסר הניסיון, חוסר המודעות, הכנות. וגם, התשוקה האדירה שפיעמה בי. ההתמסרות של כל העוסקים בו. ובעיקר, כנראה, הרצון של מי שמחליט שם בשמיים שהוא יצליח ככה".
חמישה יועצים אמנותיים ומפיקים לקחו חלק בעיצוב האלבום. האם אתה חושב שיש לזה קשר להצלחתו?
"יצירה היא תמיד התחברות של כל הפרטים. כל פרט לבדו הוא חסר משמעות כמעט. היופי הוא בקשר של הפרטים. אסף אמדורסקי, קורין אלאל, צח דרורי, חיים שמש, עמי איילי, אולפני המון, הדירה במלצ'ט שם השירים נכתבו, הפסנתר החשמלי שעמד בחדר השינה, שותפתי לדירה ולחיים באותו הזמן, ועוד ועוד, אלפי פרטים, הם המרכיבים שיצרו את היצירה הזו. בריווח ביננו נוצר האלבום הזה".
מה השיר שהכי אהבת באלבום בזמן יציאתו? ולאיזה שיר מתוכו אתה הכי מתחבר היום?
"הכי אהבתי אז, נדמה לי, את "הדוב והנחש". בגלל איך שאסף מנגן שם. היום אני הכי אוהב את "יש לי סיכוי". אני מרגיש שזו כנראה היצירה הכי מדויקת שנבעה ממני. אבטיפוס של כל מה שעשיתי מאז".
האמנת בזמן העבודה על האלבום שהוא יבחר יום אחד לאלבום הטוב ביותר בכל הזמנים?
"ממש לא. היה בי שילוב משונה של נרקיסיזם עם מופנמות. הייתי דיי מבוהל מהכול. לא הרגשתי שזה כזה רציני. כנראה שאם הייתי יודע, הוא לא היה נהייה כזה".
לסיכום, נשאל בנאי איזה אלבום הוא היה בוחר בעצמו לטוב ביותר בכל הזמנים במוזיקה הישראלית, ומצא את עצמו בחברה טובה. כל שלושת האלבומים שהזכיר המוזיקאי נכללים אף הם במצעד המומחים. "האלבומים ששינו את חיי הם, קודם כל, 'גשם' של אחי מאיר ז"ל. ללכת ברחובות עומר, שם גדלנו, ובאוזניות לשמוע את ההקלטות, לפני מיקס, של 'תגידי אש תגידי מים', 'תני לי יד' וכל האלבום... השמיים נפתחו וראיתי מחזות אלוקים. האלבום הראשון של אתי אנקרי גם היה כזה עבורי. המילים – 'שיר שייגע בי נקי, שישרוף אותי השקט, שיבלע אותי, אמיתי', נחקקו בי לעולם. גם האלבום הראשון של 'החברים של נטאשה'. בגלל השירה של ארקדי. בגלל המנגינות, בגלל המילים – 'יש בך משהו שונה, משהו לא דומה'...".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו