אחד מהרגעים המרגשים ביותר בחתונה החסידית הוא מנהג "המצווה טאנץ". ריקוד שנהוג בחסידויות שונות ושבו בני המשפחה רוקדים עם הכלה בחתונה לאחר שרוב האורחים עזבו את האירוע. החתן, האבא של הכלה, האבא של החתן, הסבים והדודים וכן רבנים רוקדים ביחד עם הכלה. ריקוד המצווה הזה מכונה ביידיש – "מצווה טאנץ". הכלה מחזיקה באבנט, חגורה חסידית, כשפניה מכוסות ומן הצד השני נמצא האדמו"ר או אב הכלה והם נעים במין ריקוד שתנועותיו ברורות ומוכרות. מסביב מביטים החסידים הנרגשים, שעומדים צפופים בשורות ארוכות על טריבונות מדורגות מברזל ושרים בקול ניגון חסידי עתיק. מבחינתם מדובר בשמחה שלהם לא פחות משל האדמו"ר שלהם ומשפחתו שמחתנים בת, בן נכד או נכדה.
יש מנהגים שונים כיצד רוקדים לפני הכלה: בחלק מהחסידויות אב החתן ושאר הקרובים לא נוגעים בידי הכלה, אלא באמצעות אבנט שנקרא גרטל, כך שהכלה מחזיקה צד אחד והאב את הצד השני. אחרים נוהגים שגם האבא של הכלה רוקד בלי לגעת בכלה. במנהגים אחרים אב הכלה רוקד עם ביתו כשהם אוחזים ידיים ובחלק מהחסידויות כלל לא רוקדים עם הכלה אלא מולם.
ריקוד המצווה טאנץ':
אלא שבתקופה האחרונה ישנו ויכוח פנים חרדי שמסעיר את עולם החתונות, זאת מכיוון שלטענת המתנגדים ישנם תופעות חדשות ו"מודרניות" שבעייתיות בעיניהם. "הריקוד הוותיק קיבל אופי שונה לחלוטין בזמן האחרון", אומר אחד המתנגדים שביקש לשמור על זהותו חסויה. בניגוד לעבר, אז הריקוד נעשה באופן אינטימי ושקט אחרי שנגמרת ברכת המזון ורוב האורחים עזבו, כעת הדבר התרחב והפך להמוני.
"ממעמד קטן אינטימי ושקט הוא הפך להיות למשהו נרחב עם כל החסידים, המוני וברעש גדול. כולם מביטים בכלה ובריקוד. יש בזה אולי דבר חיובי שכל החסידות משתתפת בשמחה אבל יחד עם זה מדובר בהיפך המוחלט של מה שהריקוד הזה נועד לעשות ובצורה שהוא אמור להתנהל. ולכן יש כאלו שטוענים שמדובר בצורה שמשפילה את הכלה, שפניה מכוסות והיא מובלת בריקוד כמו במשחק "פרה עיוורת" לעיני כולם וכמובן יש את העניין של הצניעות. הרי כל הזמן מחנכים בציבור החרדי להתרחק מנשים, לא להביט בהן ולא לדבר איתן. פתאום במנהג הזה הכל נפרץ. יש אישה שמותר לכולם להסתכל עליה ועוד בזמן שהיא רוקדת. זה מאוד בעייתי". עוד הוא ציין כי בסרטונים שעולים לרשת נראים מצבים שבהם רוקדים מצדי הכלה גברים בצורה לא צנועה.
חתונה חסידית (למצולמים אין קשר לידיעה) // צילום: נתי שוחט
אחד מהמתנגדים הבולטים לתופעה החדשה הוא הבלוגר החרדי חיים שאולזון, חסיד בעצמו, אם כי מחסידות חב"ד שבה לא נוהגים לרקוד את ה"מצווה טאנץ". "בכל פעם שאני נקלע לחתונה היכן שרוקדים מצווה טאנץ נהיה לי רע מזה, ואני אומר לעצמי אשרינו שאיני נמנה על אותן קהילות שנהגו כך", כתב לאחרונה בבלוג שלו, "בעולמם של חסידים". "אני לא יודע איך זה התחיל ומי התיר זאת, ככל הנראה היו סיבות טובות לכך, אבל האם בימינו זה עוד מותר? אולי הגיע הזמן לחשוב שוב האם המצווה טאנץ לא הפך להיות עבירה טאנץ? בשנים האחרונות העניין הפך להיות פרוץ. בעבר גם אם רקדו מצווה טאנץ זה נשאר במשפחה, היום העולם כולו רואה את הטאנץ וגם מספר הריקודים הללו שהם רחוקים מאוד מלהיות כשרים הולכים וגדלים ולא רואים שנמצא מי שיעשה סוף לזה".
שאולזון קרא לרבנים לפרסם תקנות ברורות על מנת למנוע את הבעייתיות בתופעה. "הרבנים והעסקנים שעוסקים בענייני צניעות עסוקים כל כך ונאבקים על כל שטות, והנה פירצה נוראה בראש כל חוצות ולא נמצא אותם רצים מרב אחד למשנהו לעשות סוף לזה או לפחות סדר בדברים. למשל תקנות ברורות שיאסרו את כל הריקודים הללו, או יגבילו אותם להורים וזקנים בלבד וגם זה צריך להיות קצר יחסית ולא לעשות מזה עניין", כתב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו