"ודווקא היום אני עם תחתוני חוטיני" (שרה חוששת שהמצלמה ראתה לה את התחתונים, או אולי סתם עושה טיזינג) הרבה סדרות טיפוליות עפות על המסך שלנו, ולא בכדי. אנחנו זקוקים לטיפול ויודעים את זה, אבל לא לכולנו יש כסף או ביצים ללכת. כתוצאה מכך, נשלחות הפרסונות הטלוויזיוניות שלנו להשתרע על כורסת הטיפולים במקומנו: "משפחה חורגת", "תיבת נח", "סופר-נני" - יו ניים איט. נקודת הפתיחה של העונה הזו של "
האח הגדול" זהה לנקודת הפתיחה של "משפחה חורגת", לצורך העניין - מקבץ אנשים עשירים בפסיכוזות, מוטלים על המסך. אלא שלרוב השלב הבא הוא הניסיון לטפל בהם. בבית האח הגדול, הדבר הכי קרוב לטיפול שמסופק למתמודדים הוא אוכל, וגם זה לא באופן סדיר. למעשה, נדמה שהאח הגדול עושה כל שביכולתו בכדי להבטיח תביעות משפטיות רבות ככל האפשר שיוגשו נגדו בעתיד, בגין פגיעה נפשית בלתי הפיכה באסופה של חולי רוח ממילא. אולי גם זו דרך ליצור באזז. מכל מקום, כרגע, כורסת הטיפולים שמציע האח הגדול למתמודדים שלו נראית יותר ויותר כמו כיסא חשמלי, וכולנו משתתפים במערכת ההפעלה.
"לא הגיוני שמעל 55 שעות לא הלכתי לשירותים. אינני יכול לעשות את צרכיי במקומות שהם לא נקיים ומצוחצחים לגמרי. זו בעיה ידועה, יש המון אנשים כמוני" (אביב לאח הגדול, מפרט) השבוע נאלצו המתמודדים לחיות עם הגדר השקופה שחילקה את הבית לחלק העשיר והעני שלו, והייתה גם משימה: כל מתמודד הוצמד לביצה, אותה היה עליו לקשט, לקרוא לה בשם, ולקחת אותה איתו לכל מקום, כולל למיטה ולמקלחת. בשיעורי חינוך מיני, מקובל להשתמש בתרגיל הביצים להמחשת האחריות הרבה שכרוכה בגידול ילדים (משהו כמו - "אוי, נשברה הביצה. עכשיו תחשוב שזה היה יכול להיות ילד! נו, אתה עדיין בטוח שאתה רוצה ילדים? כן??"). שנאמר, איפה מעיין חודדה כשצריך אותה.
"אתה יודע, אתה עוף מוזר" (ארז ליוסף, שמחופש לתרנגולת)
המשימה הייתה, כמובן, בלתי שוויונית באופן מחריד. קבוצת הגברים העניים נאלצה לדווש 24 שעות ביממה על אופניים שייצרו חשמל, כדי להפעיל את המדגרה המקומית. על כל גוזל קטן שבקע, זכו העשירים במענק לידה - תפנוק על חשבון האח הגדול. הטירלול המצופה לא איחר לבוא. אביב חולל מהומה, אלירז וסער עמדו על סף קטטה אלימה ויוסף פוצץ לבסוף את המשימה. אבל זה עוד כלום - אלין טענה שסוזי (הביצה שלה) התאבדה, וארז שוחח עם הביצה המצוירת שלו, העונה לשם ג'ייסון, בשפת הסימנים. "הוא אומר שאתה מסוכן, מאוד אסטרטג", הוא הסביר לגואל. כדי שלא יהיו ספקות - הוא לא עשה את זה בצחוק, ואם אלה אינם סימני מצוקה חריפים, מה תאמרו על מערכת היחסים המשונה שהוא מנהל עם העץ בגינה, הכוללת הקזת "מים של רגש"?
"אני יכולה לתת לך נרות גליצרין אם אתה רוצה" (שרה לאביב, ברגע של קרבת יתר)
התוכנית אמש הזכירה בעיקר את הניסויים הפסיכולוגיים של פיליפ זימברדו. זימברדו, פסיכולוג אמריקני, ביקש לדמות תנאי מחיה בכלא, חילק את הנבדקים שלו לסוהרים ואסירים, ועשה כל שביכולתו כדי למחוק את כל שאר מרכיבי הזהות שלהם. את הנזק הנפשי שנגרם למשתתפים בניסוי לא קשה לדמיין. אחרי ניסיון למרד שדוכא בכוח, הפשטה של האסירים וגילויי סדיסטיות מטרידים מצד הסוהרים, נעשה ברור שללא התערבות מבחוץ, בקרוב יקום הרייך הרביעי בתוך מתחם הכלא הניסויי. הניסוי הופסק, וכללי אתיקה מדעיים נוסחו (אפילו אקדמאים, מסתבר, לא היו יכולים לחשוב על החלק הזה מראש).
"את שמת לב שהוא בזמן האחרון לא מפליץ?" (שרה דואגת לאביב)
הניסוי של זימברדו היה בעל השלכות הרסניות במיוחד על ציפור נפשם של כמה מהמשתתפים, אבל לפחות סייע לקבוע, או להבין שצריך לקבוע, כללי אתיקה לניסויים מדעיים. היה נחמד אם פשוט היינו נזכרים בהם, ומיישמים אותם מראש על הטלוויזיה שלנו, אבל זה, כמובן, לא קרה. כללי וגבולות המשחק הטלוויזיוניים נקבעים ממש עכשיו לנגד עינינו, וזה חלק מהקסם של הז'אנר הקיצוני ומשולח הרסן הזה. עוד לא ברור לנו מתי האח הגדול יתערב, מה אסור לנו לקבל וממה עוד מותר להשתעשע. דווקא בגלל זה, חשוב שנישאר דרוכים. המערכה הזו עומדת להשפיע לא רק על הקצבת הזמן שאביב יקבל בבילויו הקרוב בשירותים, אלא גם על האופן שבו נצרוך תרבות או איך שלא נקרא לזה בעתיד.
