משרד העבודה והרווחה פרסם הבוקר (רביעי) לציבור רשימה של כ-700 צווי בטיחות שניתנו לקבלנים רשלניים שביצעו עבירות בטיחות באופן שיטתי בחמש השנים האחרונות. זאת, כדי להנגיש לציבור את המאגר וכך להילחם בתופעת תאונות הבנייה שגבו את חייהם של פועלים רבים בכל רחבי הארץ בשנים האחרונות.
רשימת הקבלנים שביצעו עבירות בטיחות באופן שיטתי. הדוח המלא
ההפרות שפורסמו ברשימה כללו עבירות מהשנים 2012-2016 והציגו את ההפרות הבולטות וביניהן: אי מינוי מנהל עבודה, שימוש במכונת הרמה ללא בדיקה, עבודה בקרבת קווי חשמל, ליקויי בטיחות בלוח חשמל, ריבוי ליקויים, אי הודעה על פעולת בניה, ליקויים בהבטחת אי התמוטטות, העסקת נער בעבודה בגובה, אי גידור/גידור לא תקין כדוגמת פתח ברצפה שאינו מגודר. בנוסף, הרשימה תעיד על חברות שחזרו על עבירות מספר פעמים, זאת משום שהדבר מקנה תיעוד על היסטוריית השקעת הקבלנים בבטיחות ותרבות בטיחות בעייתית הנהוגה בחברות אלה במשך שנים.
"המהלך להגברת השקיפות מצטרף לשורה של מהלכים שעשינו בשנה האחרונה למאבק במכת תאונות העבודה", אמר השר כץ. "מדובר בתופעה שגורמת למותם של עשרות עובדים ופציעתם של אלפים נוספים". כך למשל בתחילת השנה נכנס לתוקפו הצו להגברת אכיפה בבטיחות בעבודה. הצו מטיל קנסות אישיים על קבלנים רשלניים בגובה עשרות אלפי שקלים. במידה והעבירה מתרחשת שנית, יקבל הקבלן כפל קנס. בחודש הראשון לתוקפו של הצו, ביקרו הפקחים ביותר מ-700 אתרי בנייה והוטלו כ-660 קנסות בסכום כולל של 19 מיליון ש"ח.
מהלך נוסף שנעשה הוא הוספת פקחים ושדרוג תנאי העסקתם. שכר מפקחי בטיחות בענף הבנייה ינוע בין 10,350 שקלים לכ-18 אלף ש"ח בחודש. בנוסף, הוקצו להם כלי רכב ומעתה כל מפקח יעבוד קרוב לאזור מגוריו כדי להיות זמין לאתרי הבנייה שבפיקוחו.
יחד עם עבודת הפיקוח, נעשית בשטח גם עבודת הסברה מקיפה של מדריכי המוסד לבטיחות וגיהות. המדריכים ביצעו ביקורים באתרי הבנייה ברחבי הארץ ובהם ניתנו לקבלנים ולעובדים דגשים ספציפיים. בנוסף, מחולקים אפודי מגן זוהרים וערכות הדרכה והסברה בשפות: עברית, ערבית, מנדרינית ועוד. כמו כן נתלים שלטים באתרים השונים בנושא בטיחות בעבודה בשפות שונות.
ענף בקריסה: 35 נהרגו וכ-229 נפצעו במהלך שנת 2017
ההכרזה של משרד העבודה והרווחה מגיעה כחודש לאחר מותה של נטע רוטמן ז"ל שנמחצה למוות כשמנוף בכפר סבא קרס על רכבה. בשנת 2017 לבדה אירעו לא פחות מ-256 תאונות עבודה באתרי בנייה ברחבי הארץ. 35 עובדים נהרגו, 229 נפצעו באורח קשה או בינוני. למרות הנתונים הקשים - שני שליש מהתיקים הפליליים בתחום נסגרים. גם רוב התאונות שהסתיימו במוות לא הפכו לכתב אישום. אף קבלן או מנהל מעולם לא נשלח לכלא בשל כך.
הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין מצביעה על הרקע של הנפגעים כסיבה העיקרית שבגללה לא מטפלים במפגעי הבטיחות: "זו אוכלוסייה שהיא לא במיינסטרים של הציבוריות הישראלית, אין לה חברים בכנסת או באמצעי התקשורת. הקול שלהם לא נשמע ואין ספק שזה משפיע".