הדיווח אודות הסיוע של חיילי יחידת 8200 הישראלית בסיכול פיגוע תעופתי ענק באוסטרליה מרמז על העוצמה האמיתית של החבורה הזו ומה היא מאפשרת לישראל, הרבה מעבר לפונקציונליות צבאית – מדובר בנדבך משמעותי ליכולות האסטרטגיות של ישראל, ולמיצובה בזירה הבינלאומית, כבסיס לבריתות שחלקן סמוי ולא ידוע לציבור.
מלחמת יום הכיפורים הייתה ללא ספק טראומה לאומית וציבורית, שלא תישכח עוד שנים רבות, וכזו שתישאר חקוקה עמוק בתוך התודעה התרבותית של החברה הישראלית. במוקד הטראומה הזו הייתה עוצמת ההפתעה בה השמים נפלו עלינו באוקטובר 1973, ללא התרעה ממוקדת ביום שמהווה "עקב אכילס", שעה שהמוני העם מצויים בצום.
הטראומה הזו לאורך השנים תורגמה בצה"ל להעצמה דרמטית ביכולות האיסוף המודיעיני, שמעשור לעשור הצליחו לשבור שיאים דמיוניים, עליהם אנו מקבלים דיווח מצומצם מאוד מעת לעת. אמש נחשפנו לאחת מנקודות השיא האלו, כאשר דווח שיחידת המודיעין הישראלית 8200 העבירה מידע לאוסטרליה אודות פיגוע תעופה המוני שאמור היה לצאת לפועל אשתקד על-ידי דאע"ש.
כאשר מנסים לבנות תמונה מודיעינית נדרש מענה ל-4 שאלות יסוד: מי אמור לבצע את הפיגוע, מהו המתווה שלו, מתי הוא אמור להתבצע, והמקום בו הדבר עומד להתרחש.
רק תשובה מדויקת לשאלות האלו מאפשרת פעולה ממוקדת שתסכל פיגוע – בעידן הטכנולוגי והרישתי בו אנו נמצאים היכולת הזו כבר מזמן חצתה גבולות ויבשות, וניתן רק לדמיין עד כמה עמוק ורחוק ניתן להגיע.
מטוס חברת קונטס האוסטרלית // צילום: getty images
היכולת המודיעינית הכל-כך משמעותית הזו מהווה נכס שעולה הרבה מעבר להקשר הצבאי- מדובר בתשתית אמיתית לביטחון הלאומי של ישראל, שהרחבתה מהממד הביטחוני לממדים אזרחיים מונעים לא מעט קטסטרופות שהציבור הישראלי אינו חשוף אליהן כלל. החיים המתנהלים להם יום-ביומו הם לחלוטין אינן מובנים מאליהן, והרבה מכך נתון לעוצמה האנושית המושקעת ביחידת 8200, אבן היסוד של העוצמה המודיעינית של ישראל, יחידה שמזמן הפכה למותג ברמה הלאומית, וכעת ניתן להבין שגם ברמה הגלובלית.
העוצמה הזו מובילה לכך שהסיוע המודיעיני של ישראל כבר מזמן הפך לבין-לאומי, וניתן לשער שמידעים דומים לאלו שהועברו לאוסטרלים עוברים לעוד גורמים בין-לאומיים שעל חלקם לא נשמע. דווקא אלו שאנחנו לא יודעים עליהם הם המעניינים ביותר, והם מרמזים לנו על טיב היחסים האמיתי ביננו לבין מדינות אחרות בעולם. הדינמיקה הזו מובילה ל-2 מערכות יחסים מקבילות: מעל השולחן, ומתחת לשולחן.
מערכות היחסים המכונות "מעל השולחן" הן כל מה שגלוי לנו, כל מה שאנחנו רואים ושומעים בפוליטיקה הבין-לאומי והבילטרלית, בתוך זאת מדינות שכל פעם מחדש אנו נדהמים מכך שהן מצביעות נגדנו באו"ם. ברמה הדקלרטיבית המדינות האלו מגיעות עד רמה של הסתייגות ולא אחת אפילו גינוי של ישראל על פעולות כאלו ואחרות. אולם מערכת היחסים המהותית היא דווקא זו שאותן מדינות מנהלות איתנו מתחת לשולחן.
שיתוף פעולה "מתחת לשולחן"
לא מעט מדינות, לבטח בעולם הערבי, נזהרות מאוד מלחשוף את שיתופי הפעולה עם ישראל. אותן מדינות חוששות מדעת הקהל הפנימית שאינה אוהדת את מדינת היהודים בלשון המעטה, וכן חלק מהמדינות חוששות ממדינות אחרות שעשויות לאיים עליהן. ניתן להניח שלישראל יש מערכות יחסים "מתחת לשולחן" עם מספר מדינות כאלו, איתן מתנהלת מערכת יחסי חליפין, הכוללת את היכולת של ישראל לספק מידע איכותי ומדויק אשר לא פחות ממציל את המערכות השלטוניות של אותן מדינות.
בדרך זו התשתית המודיעינית הענפה של ישראל מאפשרת מארג של בריתות חשאיות אשר מחזקות מאוד את העוצמה הלאומית ויכולת התמרון האסטרטגית, על כל אלו נשמע אולי רמזים אך לא יותר מכך. מדובר אם-כך ביכולת אסטרטגית משמעותית אשר מזמן עברה את הפונקציונליות הצבאית והביטחונית שקשורה להגנת המולדת.
אנו שומעים לאחרונה לא מעט ביקורת על ההגזמה בהזרמת איכות אנושית ל-8200 על-חשבון מערכי הלחימה, אולם כאשר מבינים לעומק מה האיכות הזו מאפשרת לא ניתן להפריז בחשיבות של המאמץ הזה, שבבסיס שלו פועל למניעת טראומה לאומית נוספת, מסכל ומונע פגיעה יום-יומית בשגרת החיים, ואף מאפשר הזדמנויות אסטרטגיות בין-לאומיות, הכוללות שיתופי פעולה כמעט דמיוניים.
מעניין יהיה לדעת מה חושבים על היכולות האלו חמנאי באיראן, אסד בסוריה ונסראללה בלבנון. ניתן רק להניח שבכל רגע נתון הם זזים בחוסר נוחות רק מעצם המחשבה שהחיישנים הארוכים והמדויקים האלה של 8200 "יושבים" עליהם 24/7.
הכותב היה בעברו מפקד חטיבת שריון בצה"ל, כיום חוקר ומרצה בתחומי חברה וביטחון לאומי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
