דפנה דקל || שחקנית, זמרת ומנחת טלוויזיה. בת 52. גדלה באשדוד, כיום גרה בבית דגן. נשואה לאחו כהן, מנהל אדמיניסטרטיבי של המרכז לתיאטרון בובות בחולון, ואמא לתומר (21), סול (13 וחצי) ונועם (9). הוציאה שישה אלבומים, שיחקה בסרט "זהר", במחזות הזמר "סאלח שבתי" ו"בילי אליוט" ובסדרת הטלוויזיה "בלו נטלי". כיום משחקת בתיאטרון הבימה בהצגה "סימני דרך", על חייה של נעמי שמר, והוציאה השבוע סינגל חדש בשם "איפה היית"
מתי בפעם האחרונה יצאת לדייט?
"אני לא זוכרת שיצאתי לדייט. אני ואחו, בעלי, נפגשנו במקרה לחלוטין. זה היה ב־1983 בפאב קטן באשדוד, באתי לשיר והוא ניגן שם בפסנתר. שרתי והסתכלתי לו לתוך העיניים. הייתי בת 17 וחצי והוא היה בן 19, ומאז אנחנו יחד, ונשואים 33 שנים. זוגיות זאת עבודה, לא במובן הרע, במובן הזה שאתה תמיד צריך להיות עם יד על הדופק, קשוב. היו לנו גם רגעי משבר, לא הכל היה גן של שושנים, אבל אם יש בסיס טוב וקשר חזק, אז העבודה הזו משתלמת".
מתי בפעם האחרונה התמודדת עם הטרדה מינית בתעשייה?
"חוויתי הטרדות מיניות בתעשייה, אבל זה לא הותיר בי צלקות. תמיד ידעתי לטפל בזה באופן נקודתי, מהיר מאוד, בלי להיכנס לבהלה. אני לא שופטת אף אחת שלא הצליחה להתנהל ככה, אני לא יודעת באיזה סיטואציות נשים אחרות היו, ואני חושבת שהעובדה שקמפיין MeToo# נמצא על סדר היום הציבורי, נחשף ומטופל, מאוד חשובה. למזלי אני לא עברתי חוויות קשות וסיפרתי לאחרונה על המקרה המרכזי שקרה לי, לפני הרבה שנים, כשהוטרדתי על ידי שחקן בכיר. השחקן הזה חטף ממני סטירה על הבמה בגלל הטרדה, וההטרדה שלו לא חזרה יותר. הוא היה שחקן מוכר ואני הייתי אז בתחילת הדרך, אבל לא חשבתי שזה יתנקם בי בהמשך וצדקתי".
מתי בפעם האחרונה גלשת ברשתות חברתיות?
"יש לי אינסטגרם ופייסבוק שאני מתחזקת, יש לי עזרה כי לפעמים אני קצת בתרדמת. אני משתדלת להיות ברשתות כל יום, אבל אני מעלה בעיקר דברים שקשורים לתחום. אני מבינה שהעולם רוצה לראות הרבה מעבר למקצוע, אבל בעיניי זה מיותר. בבקשה תשאירו לי את יום ההולדת של הילד שלי. זה שלנו".
מתי בפעם האחרונה לבשת מדים?
"בשנת 1986. כל השירות שלי היה בלהקת הנח"ל, שירות מאתגר, ועם זאת עשיתי מה שאני אוהבת, אז אני לא יכולה להתלונן. כשמדברים על הלהקה צריך לזכור שזה באמת היה קשה פיזית, לא היה לנו צוות במה, אנחנו סחבנו הכל. אף אחד לא סידר לנו לוח הופעות נוח, יום אחד היתה לנו הופעה בצפון ומשם נסענו ישר לאילת. אבל באמת שאסור להתלונן, זה היה פתח להרבה דברים אחר כך".
מתי בפעם האחרונה היית ביום הורים?
"אתמול. הייתי באסיפת הורים של נועם, בני בן ה־9, שהוא תלמיד כיתה ד', בבית הספר היסודי בבית דגן. גם אחו וגם אני נוכחים מאוד בחיים של הבנים שלנו, אנחנו בוועד ומתנדבים בכל מיני דברים, ואני מעורבת בחיים של שלושת הבנים שלי בכל דבר".
מתי בפעם האחרונה יצרת משהו שאת גאה בו במיוחד?
"ב־2001. כתבתי והלחנתי את כל השירים במחזמר 'שלגיה', שזו בעיניי גולת הכותרת של הקריירה שלי. היה משהו ביצירה הזו שלקח אותי למקומות מרתקים. כתב את ההצגה שי קפון, ועבדנו על זה במשך שנה, חקרנו ובדקנו דברים לעומק. זה היה מאסטר פיס".
מתי בפעם האחרונה פגשת מישהו מעורר השראה?
"לפני שלוש שנים נכנס לחיי באינטנסיביות רבה דרור קרן, שהוא חבר טוב שלי. ואנחנו נפגשים המון ולמעשה אנחנו יוצרים יחד משהו ממש עכשיו".
מתי בפעם האחרונה השתתפת בסכסוך מתוקשר?
"בקדם־אירוויזיון ב־1992, אבל מאז ענת עצמון ואני השארנו את העניין ההוא מאחורינו (עצמון דרשה לפסול את שירה של דקל, בנימוק שהשיר 'זה רק ספורט' חורג ב־17 שניות משלוש הדקות הקצובות לכל שיר על פי התקנון, ובקשתה לא התקבלה; ש"ז). לפני כחצי שנה פגשתי אותה ואת דני סנדרסון בהצגת הבכורה של 'סוס אחד נכנס לבר', הוא מוכשר כל כך והיא נהדרת. אתה יכול להיות בתעשייה 35 שנה, אבל העניינים האלו תמיד יצוצו. אלה נקודות מהעבר שקשה לתקשורת להתעלם מהן. אין לי משהו נגד, אבל זה מדהים איך דברים שקרו לפני 25 שנה עדיין צפים".
מתי בפעם האחרונה ניקית את הבית?
"מתי לא? אני לא חושבת שאני חולת ניקיון, אבל קשה לי לא להכין את הבית לעוזרת, וקשה לי לא לבדוק אחריה. אבל אני ממש לא קלינית. עדיין לא. יש בלאגן בבית ויש לכלוך, אני מרשה פה ושם".
מתי בפעם האחרונה הופעת מול ילדים?
"הפעם האחרונה שבה הופעתי באופן רשמי לילדים היתה ב־2011 ב'מותק של פסטיגל' בחנוכה, והיה לי ברור ששם אני חותכת, עד כמה שהמילה הזו נשמעת קשה. כבר הרבה לפני זה הבנתי שאני רוצה לחזור לעולם המבוגרים, אבל בכל פעם משהו שאב אותי לעולם הזה . ובפסטיגל ההוא פשוט קיבלתי החלטה לעצור את זה. החלטה עם מחיר כמובן, אבל היום אני קוצרת את הפירות. הציעו לי שלוש הפקות לחנוכה וסירבתי, וזו לא גבורה גדולה - אני לא פוסלת את זה אם יהיה תפקיד מרהיב לילדים שמאוד יאתגר אותי - אבל כרגע, לא קורץ לי שום דבר".
מתי בפעם האחרונה בילית עם המשפחה שלך?
"לפני כשבוע, אני ושני הבנים הקטנים שלי יצאנו לחדר בריחה. הם מאוד אוהבים את זה. אנחנו פותרים את כל החידות ומתחרים זה בזה. אנחנו גם משחקים הרבה ביליארד. בראשון לציון יש מועדון שאני, בעלי ושלושת הבנים שלנו נוהגים לבוא אליו הרבה. אפילו חגגנו שם שתי חגיגות בר מצווה".
מתי בפעם האחרונה שאלו אותך לאן נעלמת?
"אתמול. אני אחרי קיץ שבו לא ישבתי שנייה, ועכשיו אני עובדת על המחזמר 'סימני דרך', שמסתמן כשלאגר היסטרי, ומוציאה סינגל חדש, ובכל זאת אנשים שואלים אותי למה אני לא עושה כלום. אם אתה לא בפריים טיים, אז אתה נעלם. אני רואה שחקני תיאטרון שעובדים בשלוש הצגות ואף אחד לא יודע מי הם".
מתי בפעם האחרונה הציעו לך להשתתף בריאליטי?
"מזמן. הציעו לי הרבה פעמים, זה מצחיק כי אני ממש אנטי. הציעו לי את 'רוקדים עם כוכבים' ולא לקחתי. ביום שבו התחלתי לעבוד עם שלמה צח, המפיק והמנהל האישי שלי, החלטנו שאנחנו לא נבנה את הקריירה שלי על רכילויות ולא על פתיחות והשקות, וזה מבחינתי כמו הריאליטי. אם הקריירה שלי לא תשגשג בזכות העשייה עצמה, אני מוותרת. בזמנו הוא נבהל, 'מה זאת אומרת?' הוא אמר, 'צריך משהו לזרוק לרכילאים', ואני אמרתי 'לא'. והנה אנחנו 33 שנה אחרי, ואנחנו טפו טפו טפו".
מתי בפעם האחרונה חזרת לבית ילדותך?
"לא מזמן, אני חוזרת הרבה לבית שבו גדלתי באשדוד, כי אבא שלי גר שם. אני באה לבקר אותו ולא פשוט לי, כי הוא סיעודי, ויש לו מטפל. אמא שלי נפטרה ב־2001 מסרטן, היא היתה בת 63, וכשאני בבית של אבא שלי הזיכרונות עולים וזה לא קל. זה בית שהכיל בתוכו הרבה טוב, זו הקרקע שצמחתי עליה".
מתי בפעם האחרונה בכית?
"עכשיו, בלב. כשדיברנו על אבא שלי הייתי מאוד קרובה לבכי. זה קשה לי מאוד, הזיקנה שלו".
מתי בפעם האחרונה טעמת מאכל חדש?
"אני מאוד קשה באוכל. נתקעתי בשלב של הילדים שלא רוצים לטעום כלום. הציעו לי פעם להגיש את תוכנית הבישול 'טעמים' ואמרתי שאני חושבת שחבל, הרייטינג יצנח".
מתי בפעם האחרונה התפללת?
"אני מודה על מה שיש לי כל הזמן. אני פחות מבקשת דברים, כי אני מאמינה שאתה פשוט צריך לעשות. אמרו לי פעם שהשריטה שלי היא שאני שפויה מדי. אבל אני לא באמת חושבת ככה, יש לי לא מעט שריטות".
מתי בפעם האחרונה קראת ספר?
"לצערי די מזמן. קראתי את 'אישה בורחת מבשורה' של דויד גרוסמן, לפני שהלכתי לראות את ההצגה, כי אין מצב שאני רואה את ההצגה ואחר כך קוראת את הספר, והתחלתי לא מזמן את 'הוא חזר', ספר על היטלר, ואני לא מצליחה לסיים אותו. הספר טוב, אבל אני בסחרור כזה של עבודה שאני לא מספיקה".
מתי בפעם האחרונה עשית ניתוח קוסמטי?
"אף פעם. השבוע אמרה לי מוכרת בחנות, 'בטח עשית משהו'. אין לי שום דבר נגד הדברים האלו, אבל עדיין לא התחלתי. היה יום אחד ששאלו אותי שלוש פעמים אם ניפחתי את השפתיים אז אמרתי למנהלת שלי שהבא שישאל, אני אנפח לו את הפרצוף. די!"
מתי בפעם האחרונה עשית ספורט?
"אני לא הטיפוס של ספורט על בסיס קבוע. שלוש שנים עשיתי פילאטיס, אבל אני נשברת ולוקח לי המון זמן לחזור. לשמחתי אני לא עובדת בישיבה מול מחשב, וזה שומר עלי, ואני גם עושה קצת הליכות ומשקולות באופן עצמאי".
מתי בפעם האחרונה עשית דיאטה?
"כל חיי אני בדיאטה, זה אורח חיים כזה, שאם אתה אוכל פה אתה מקזז שם. אני לא יכולה לאכול את כל מה שאני רוצה. זה לא ייגמר טוב. אני אוהבת בצקים, זה לא הכי בריא אבל טעים ומנחם".
מתי בפעם האחרונה בדקת את יתרת העו״ש שלך?
"כל הזמן, אני עם יד על הדופק, אני לא מאלה שמעופפים. אני מנהלת את חיי הכלכליים בתבונה, כי במקצוע שלנו אין לדעת, יש תקופות של שפע ויש תקופות של שום דבר. אני לא מהנדל"ניסטים. יש לי חברים שקונים ומוכרים ואני לא, כי החיים קצרים וצריך ליהנות. אבל היו מקומות שנפגעתי כלכלית כי סירבתי לקבל עבודות, וספגתי את זה. התנהלנו אחרת בבית עד שהתיישרנו".
מתי בפעם הראשונה הרגשת כוכבת?
"אני לא דיווה, והעיסוק שלי הוא בעיקר בעשייה עצמה, אבל ב־1989 השתתפתי בסרט ההונגרי 'האזור המוזהב של טרנסילבניה' בתפקיד הראשי הנשי. זה היה סרט עצום, עם מאות ניצבים, והיתה לי סצנה שבה הייתי צריכה להיכנס בכותונת לתוך מזרקה. נרטבתי עד לשד עצמותיי וכשיצאתי המתין לי מישהו עם מגבות ועם כריך חתוך לריבועים קטנים. ובפעם הזו אמרתי לעצמי, 'אוקיי, אולי זה מה שזה אומר להיות כוכבת?'"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו