בשבוע שעבר נמסר, אומנם לא רשמית, כי המדינה עומדת להכיר בקיומה של טרגדיית גניבת ילדי תימן, כאחריות המדינה. כמעט 24 שנים עברו מאז הרב עוזי משולם הי"ד הרים את נס המרד נגד השתקת גניבת הילדים הללו. ההכרזה הממלכתית, כשתבוא, תשתמש במושג שאותה טבע הרב עוזי משולם: "ילדי תימן המזרח והבלקן", והיא תתייחס לכל גזל הילדים מקום המדינה ועד לאמצע שנות השישים של המאה העשרים. זאת בניגוד למה ששלוש ועדות וחמשת העומדים בראשן ניסו לשדר. הם טענו כי רק ילדי תימן כלולים בפרשה, וצמצמו את השנים אך ורק לאמצע שנות החמישים של המאה העשרים. זוהי תוצאה שהיא סטירה לממסד ולתחבולותיו להעלים את הבעיה. שלושת ועדות החקירה שהוקמו בנושא הגישו דוחות הפוטרים את המדינה מהיעלמות הילדים אבל המדינה נאלצה להודות באופן הפוך. רק על כך, על ממצאי הוועדות הללו, צריך היה להקים ועדת חקירה שתחקור מי היו מסייעי הניסיון להשתקה. מסתבר שבהלול, מינקובסקי, שלגי, כהן וקדמי, חלקם אישי ציבור ידועים וחלקם אנשי משטרה ושופטים בכירים, פרסמו מסקנות מטויחות. זה מצביע לא מעט על האמון שאנחנו מצופים לתת בידי המשטרה ומערכת המשפט, ועוד בחקירות של "ועדות החקירה" למיניהן.