השר להגנת הסביבה גלעד ארדן מאשים (מוצ"ש, 5.12.09) את שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו בכך שלנדאו ממשיך לדבוק בקו האנכרוניסטי, כלשונו, של המשך יצור תחנות פחמיות מזהמות הפולטות גזי חממה, במקום להפנים את צו השעה כי יש לאמץ בדחיפות תוכנית לאומית להפחתת פליטות ולמעבר לאנרגיות מתחדשות.

במכתב שנשלח באמצעות יועץ השר, אביעד אורן, הגיב ארדן למכתב אותו שלח מוקדם יותר השר לנדאו לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו קבל על מחטף כביכול אותו מבקש להוביל ארדן. לנדאו מבקש לקיים דיון בממשלה בנושא הפחתת פליטות גזי חממה והשפעתה הצפויה על המשק. הוא מחה על מכתב בו הודיע ארדן כי בכוונתו להצהיר על בוועידת האקלים, שתיפתח ביום שני בקופנהגן, על מדיניות התואמת את המלצות חברת הייעוץ הכלכלי מקינזי. עוד הודיע ארדן על כך שבכוונתו להביא לאחר מכן לאישור הממשלה תוכנית לאומית ליישום מדיניות זאת.

שינויים טכניים והתנהגותיים

מקינזי מצאה ששיעור פליטות גזי החממה בישראל צפוי לגדול פי שניים עד שנת 2030, ביחס לשנת 2005, מ-70 מיליון טונות בשנה ל-140 מיליון. באמצעות שינויים טכניים ושינויים התנהגותיים מעריכה חברת הייעוץ שניתן יהיה להפחית 73% מהגידול הצפוי בפליטות.

"אני תמה", כתב השר לנדאו לנתניהו, "אימתי עבר תהליך החלטת החלטות משמעותיות מעין אלה מממשלת ישראל לחברת מקינזי? מאימתי הסמיכה הממשלה את מקינזי לקבוע את המדיניות במקומה?... לא רק שהממשלה לא דנה בהמלצות ועדת המנכ"לים, אלא שהשר להגנת הסביבה בחר להציג בפורום בינלאומי חשוב זה מסקנות של חברה פרטית שאין לה לא אחריות ולא סמכות לקבוע בנושאים חשובים אלה. מאליו מובן, כי לא ניתן לאשר לאף נציג של ממשלת ישראל להצהיר הצהרות חסרות אחריות שלא לומר להציג או להתחייב בשם הממשלה, על מדיניות שלא נידונה ואושרה, כמקובל".

ועדת המנכ"לים לא דנה

מזה כמה חודשים מבקש שר התשתיות לקיים דיון מסודר עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, וכבר חודשיים תלויה ועומדת דרישתו לדון בממשלה בנוגע לתחנת הכוח "די". בעבר, קבל משרד התשתיות על כך שדוח מקינזי, שאינו מביע עמדת ממשלה רשמית ואינו מקובל על משרד התשתיות, סותר את ביצוע עבודתה של ועדת המנכ"לים בנושא, ובא במגמה לייתר אותה. בחודש יוני, מינתה הממשלה ועדת מנכ"לים כדי שזו תגבש הצעת מדיניות לגבי הפחתת הפליטות. לא נראה שהממשלה תדון בהצעה לפני יציאתה של המשלחת הישראלית לוועידה.

כאמור, השר ארדן לא נותר חייב והשיב: "שבוע לפני ועידת קופנהגן, מייחסים משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה חשיבות אדירה להצגת יעדי הפחתה ברורים של ישראל בדומה למדינות העולם המערבי. לאחר שחברת מקינזי בחנה בשיתוף פעולה מלא עם כל משרדי הממשלה ובכלל זה משרד התשתיות, את פוטנציאל הפחתת הפליטות של ישראל, ביקשתי מראש הממשלה להציג את המידע במליאת הוועידה... עלינו לזכור כי בראש האתגרים הסביבתיים של ישראל עומד הצורך לצמצם את מימדי זיהום האוויר וגזי החממה, שרובם נפלטים ממשק האנרגיה עליו שר התשתיות אחראי. אני קורא לשר התשתיות לאמץ את המלצותיי לממשלה על קביעת יעד להפחתת פליטות בהתאם למסקנות דוח מקינזי, ולהכין תוכנית לאומית לחיסכון בחשמל כמצופה ממנו".

לקראת ועידת האו"ם בקופנהגן בנושא שינויי אקלים, ערך השבוע (יום ד', 2.12.09) המכון למדיניות אנרגיה חלופית במרכז הבינתחומי הרצליה בשיתוף עם הפורום הישראלי לאנרגיה, כינוס בנושא משבר האקלים הגלובלי, בכותרת "ישראל – רגע לפני קופנהגן". השר ארדן, שנאם באירוע הודיע כי הוא מתכוון לפעול לכך שמדינת ישראל תתחייב להפחתת פליטת גזי חממה בשיעורים דומים לאלה שנטלו על עצמם מדינות מערביות אחרות.

"לו היינו מדינה שפויה, ואני משתדל לומר את זה באופן לא בוטה, סוגיית הפחתת פליטת גזי חממה היה על סדר היום הציבורי לא פחות מהסכסוך הישראלי-פלשתיני או איום הגרעין האירני. אי-אפשר להסתכל על נושא הסביבה ככזה השייך לקבוצה קטנה של אנשים אוהבי עצים. הנושא הזה חשוב ורלוונטי לחיי היומיום של כולנו, לכלכלה שלנו, וגם לאינטרסים הקשורים בביטחון הלאומי והאסטרטגי של מדינת ישראל. מדינת ישראל צריכה להיות חלק מהעולם. יש לה צורך יותר ממדינות אחרות לעסוק בכך, כיוון שאנחנו המדינה הצפופה ביותר בעולם המערבי עם 750 נפש לקילומטר מרובע והריבוי הטבעי שלנו הוא הגבוה ביותר בעולם המערבי, בעתיד הוא צפוי להיות אף יותר גבוה מזה של סין והודו. היערכות המשרד להגנת הסביבה לקראת ועידת האו"ם בקופנהגן כוללת התמקדות בנושא פליטת גזי החממה והשתלבותה של ישראל בקהילה הבינ"ל: אם ישראל רוצה להיות חלק לגיטימי מהקהילה הבינ"ל, היא חייבת להפוך את העשייה למחויבות לאומית. אחת הבעיות היא שהמשרד להגנת הסביבה לוקה בחוסר אדיר בסמכויות אל מול ציפיות הציבור ממנו. יש לנו סמכויות בתחום הפסולת והמחזור, אך בתחבורה, משק האנרגיה ופליטת גזי החממה הסמכות איננה בידי המשרד, כפי שהיא מצויה במדינות מערביות אחרות, דוגמת צרפת. אם נכנס לתהליך של מחוייבות בינ"ל ברורה לצמצום הפליטה, ונהיה נתונים למעקב בינ"ל, כל הקהילה העולמית תהיה לצדנו, וגם לראש הממשלה יהיה חשוב לעמוד במחויבות. הפחתת פליטת גזי החממה תהפוך את הכלכלה הישראלית ליעילה וחסכונית יותר. כדי להפחית צריך לצמצם בנסיעות מיותרות, לחסוך בצריכת חשמל מיותר וכן הלאה, זה גם יעיל וגם יקדם את תדמיתה של ישראל בעולם, את כלכלתנו ויסייע לנו ליצור חדשנות ואתגרים לאקדמיה, מקומות תעסוקה, מו"פ וטכנולוגיה.

"אנחנו מעוניינים שישראל תיטול על עצמה מחוייבות הפחתה, לפיה נתבסס לא על 10% אנרגיה מתחדשת, אלא על 25%, התייעלות אנרגטית ב-7-10 אחוזים מעבר לגידול הצפוי בגידול החשמל וכן להגיע ל-0 הטמנת פסולת", דברי ארדן.

ד"ר שלמה ולד, המדען הראשי של משרד התשתיות, התנגד להצעתו של השר ארדן וטען כי בתחום הפחתת פליטת גזי החממה, לא יהיה נכון להציב יעדים שלא נוכל לעמוד בהם: "ישראל היא כמו ילד חכם אך נכה, שרוצה להיות אלוף העולם בריצה – התחייבות להפחתה כל כך משמעותית היא מעשה הירואי אך פתאטי. אני לא מבין למה מול שינויי האקלים שמים דגל של הפחתה, כאשר אפשר להתמודד עם הבעיה גם בשינוי תמהיל הדלקים. ממשלת ישראל קבעה יעד לתמהיל, שעד שנת 2020 יעמוד על 10% אנרגיות מתחדשות, זו החלטנ אמיצה. כשמקינזי מציעה למשרד להגנת הסביבה לחתור ליעד תמהיל של 25% אנרגיות מתחדשות זו החלטה הירואית שברור שלא נוכל לעמוד בה. מה שכן אפשר לעשות הוא לעמוד ביעדים שכבר הצבנו לעצמנו. ישראל צריכה להרים את דגל ההפחתה המשולבת עם הסתגלות. העולם הזניח את נושא ההסתגלות וצריך להשקיע בזה יותר, לאור זה שהיכולת שלנו למנוע את שינויי האקלים היא בלתי ברורה לחלוטין. ישראל יכולה להוביל בתחום ההסתגלות ולהיות אור לגויים".