בית המשפט העליון הורה הערב (חמישי) למפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשיך ולמשרד לביטחון פנים בראשות השר גלעד ארדן להשיב תוך 14 יום לעתירה שהגישה קצינת המשטרה נגד המפכ"ל בטענה לביזוי בית המשפט לאור העובדה שהמפכ"ל אינו מיישם את החלטת בג"ץ לנקוט בהליכי מנהליים ופיקודיים נגד ראש להב 433 ניצב רוני ריטמן.
כזכור, ההתפתחות האחרונה בפרשה התחרשה לפני כחודש, אז פסק בג"ץ שעל מפכ"ל המשטרה והשר לביטחון פנים לנקוט בצעדים מנהליים ופיקודיים נגד ריטמן, שהוחזר על ידי אלשיך לתפקידו לאחר שקצינת משטרה התלוננה שהטריד אותה מינית.
הקצינה עתרה לבג"ץ לבטל את החלטת המפכ"ל, זאת, בעקבות המלצת המחלקה לחקירות שוטרים להעמיד את ריטמן לדין בסיומה של חקירה שהתנהלה נגדו, שבה טענה הקצינה כי הקצין הבכיר הטריד אותה מינית במספר הזדמנויות ואף ניסה לבצע בה מעשה מגונה בכוח.
תחילת הפרשה בחודש בנובמבר 2015. אז הגיש תת ניצב גיא ניר, שכיהן כראש חטיבת המודיעין במשטרה, תלונה במח"ש בדבר אי סדרים ביחידת להב 433 בה טען לקנוניה שרקם נגדו ריטמן שעמו היה מצוי בסכסוך מתמשך.
במסגרת תלונתו, מסר ניר כי אם תיעשה פנייה לקצינה בחטיבת המודיעין, היא תוכל למסור מידע בקשר להטרדות מיניות מצד ריטמן. הקצינה סיפרה לחוקרי מח"ש כי חמש שנים קודם לכן הפנה לעברה ריטמן אמירות מיניות.
בנוסף, העידה כי בשנת 2011 ,כשיצאה מאירוע חברתי שערכה המשטרה בהר חוצבים, רדף אחריה ריטמן, אחז בה, קירב אותה אליו וניסה לנשקה, אולם היא הדפה אותו והצליחה להימלט מאחיזתו. בעקבות הדברים ריטמן זומן לחקירה והוצא לחופשה כפויה עד לקבלת החלטה בתיק.
עם סיום החקירה הועברו ממצאיה לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי לממשלה, כמו גם למחלקת משמעת במשטרה. מח"ש המליצה ליועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין להעמיד לדין את ריטמן בגין העבירות שיוחסו לו. וינשטיין סבר שאין לפתוח בהליך פלילי נגד ריטמן והורה למפכ"ל לשקול אם ואילו צעדים מינהליים יש לנקוט נגד ריטמן.
טרם קבלת החלטה הונחו על שולחנו של המפכ"ל שתי חוות דעת. אחת המליצה שלא לנקוט הליכים מינהליים נגד ריטמן, והשנייה קבעה, כי אין מנוס מנקיטת צעדים מינהליים נגד ריטמן וכי האפשרויות המעשיות הרלוונטיות הן פיטורין והעברה מתפקיד. בסופו של הליך החליט המפכ"ל להחזיר את ריטמן לתפקיד לא לפני שערך לו ראיון שבסיכומו ציין כי "לא נמצאה תשתית לחשדות" שבגינם נחקר. בתשובה לעתירה טען המפכ"ל שאחר שקילת כלל נסיבות הפרשה ועיון בחוות הדעת הרלוונטיות, כמו גם בתוצאות בדיקות הפוליגרף שנערכו לקצינה ולריטמן, סבר כי אין הצדקה להשתמש באמצעי החריג של העברת ריטמן מתפקידו או פיטוריו.
ימשיך בתפקידו? ניצב ריטמן // צילום: מירי צחי
שופטי בג"ץ מתחו בהחלטתם ביקורת חריפה על התנהלותו של המפכ"ל אלשיך נוכח עמידתו החד צדדית לצדו של ריטמן ופסקו כי "לאחר ניתוח טענות העותרת ונימוקי המפכ"ל הגעתי לכלל מסקנה כי על פי כלל הראיה המינהלית, ההחלטה בעניין ריטמן – במתכונתה הנוכחית – אינה יכולה לעמוד". בפסיקת השופטים נטען, כי "לאחר בחינה, לגבי חלק מהאירועים המתוארים בתלונתה של העותרת, ובפרט בנוגע לאירוע הר חוצבים, מצאתי כי החלטת המפכ"ל שלא לנקוט צעד כלשהו נגד ריטמן, לצד קיום הריאיון, שבו צוין כאמור כי "לא נמצאה תשתית לחשדות" שבהם הוא נחקר, אינה נותנת ביטוי הולם למכלול הנתונים הרלוונטיים, לרבות נתונים משמעותיים בחומר החקירה, שלא זכו להתייחסות מספקת".
השופטים מתחו גם ביקורת על החלטת המפכ"ל להאמין יותר לממצאי בדיקת פוליגרף שנערכה לריטמן למרות שגם הקצינה נמצאה דוברת אמת. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בבדיקות הפוליגרף, כמו גם בעדויות החיצוניות, הגעתי למסקנה כי עמדת המפכ"ל בעניין עוצמת הראיות המינהליות בהתייחס לאירוע הר חוצבים מעוררת קושי", ציינו וקבעו שהמפכ"ל התעלם מעדותה של מ' שראתה את האירוע, ושהייתה נסערת כתוצאה ממה שראתה.
ריטמן בעדותו במח"ש הודה כי העיר לקצינה לא פעם על המראה הטוב שלה, וכי נהג להעיר "בבדיחות הדעת" לפקודותיו, הערות בעלות אופי שוביניסטי או סקסיסטי "כמו כל אדם נורמאלי שבריא בנפשו או ברוחו". על כך מתחו השופטים ביקורת חריפה באומרם כי "ראיתי לנכון לציין כי להערות בעלות אופי שוביניסטי או סקסיסטי במערכת של יחסי מרות, אין מקום במסגרת מקום עבודה בכלל, ובשורות המשטרה בפרט. יש להקפיד כי לא יינתן גיבוי להתבטאויות פוגעניות כלפי נשים "במסווה של התנהגות חופשית, פתיחות חברתית או חיזור מקובל... יש לומר בבירור כי התבטאויות מעין אלו פסולות הן וחורגות מסטנדרט התנהגות תקין וראוי. יש בהן כדי להפלות נשים, לפגוע בכבודן ולהקשות עליהן בהשתלבותן כחברות שוות בעולם העבודה. דברים אלה ראוי שיהיו נר לרגליה של המשטרה, לא רק לשם הגנה על טובתן ומעמדן של הנשים המשרתות במשטרה ולמען הבטחת נורמות התנהגות בסיסיות של המשרתים במשטרה והגנה על תפקודה הראוי, כי אם גם לצורך חיזוק אמון הציבור במשטרה".
שופטי בג"ץ אף העירו למפכ"ל על טענתו לעיתוי התלונה שהגישה הקצינה נגד ריטמן בעקבות מינוי קצין בדוק בדברת עבירות משמעת שבוצעו על ידה וקבעו כי גם אם הדבר נכון "אין בכך תחליף לבדיקת התלונה לגופה, והראיות התומכות בה". השופטים גם מתחו ביקורת נוקבת על טענת המפכ"ל שהעובדה שלא נמצאו תלונות נוספות נגד ריטמן היוותה חיזוק נוסף להחלטתו להחזיר את ריטמן לתפקידו. "העדרן של תלונות נוספות אין בו כשלעצמו כדי לפגוע במהימנות תלונת העותרת, בפרט בשים לב לכך שנדבכים מעדותה זכו לתימוכין חיצוניים מסוימים ממספר מקורות", ציינו.
כאמור, חרף הביקורת החזירו שופטי בג"ץ את הסוגיה למפכ"ל ולשר לביטחון פנים, לצורך קבלת החלטה חדשה בדבר הצעדים המינהליים הפיקודיים הנדרשים, שתיתן מענה לסוגיות שהועלו בהחלטתם. השופטים רמזו בהחלטתם כי על המפכ"ל לנקוט נגד ריטמן אמצעי מנהלי המכונה "הדרכת מפקד" שבמסגרתו ריאיון בכתב שמפקד עורך לשוטר שעבר עבירת משמעת.
בראיון מסביר המפקד לשוטר כי היה עליו להתנהג בדרך השונה מן הדרך שבה התנהג, ומדריך אותו כיצד עליו להתנהג בעתיד בנסיבות דומות. יצוין כי במשטרה הביעו סיפוק מהחלטת בג"ץ ובתגובתם לתקשורת נמסר "במשטרת ישראל מביעים שביעות רצון על כך שבית המשפט בחר שלא להתערב בהחלטת המפכ״ל להחזיר את ניצב רוני ריטמן לתפקידו ובכך דחה הלכה למעשה את עתירתה לפיטורי או הדחת הקצין. משטרת ישראל תלמד לעומק את החלטת בית המשפט, המשתרעת על פני עשרות עמודים, ותבחן את נושא הדרכת המפקד, כפי שצויין בפסק הדין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
