שתף קטע נבחר

70 אלף שקל לבת 61 שפוטרה "בגלל הגיל"

מנהלת חנות ברשת הביגוד והציוד "וורקר" פוטרה בטענה ליחסי אנוש קלוקלים. אבל ביהמ"ש לא השתכנע שלא מדובר באפליה על רקע גיל

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שחברת הביגוד וציוד העבודה "וורקר" תפצה בכ-70 אלף שקל מנהלת חנות לשעבר, שטענה שפוטרה בגיל 61 אך ורק בגלל הגיל שלה. השופטת הבכירה מיכל לויט קבעה שהחברה לא הצליחה לסתור את טענות התובעת לאפליה על רקע גיל.

 

בתביעה שהגישה לפני כארבע שנים היא טענה שהחלה לעבוד בחברה בתפקיד מנהלת חנות במאי 2008. לדבריה היא הייתה עובדת מסורה ומוערכת, ופוטרה בתחילת 2013 אך ורק בשל גילה. היא הוסיפה שבתקופה שקדמה לפיטוריה נשאלה לגילה ו"האם לא הגיע הזמן שתפנה את מקומה לצעירים יותר". לדבריה הפיטורים בוצעו מבלי שנערך לה שימוע כדין, כמה חודשים בלבד לפני פרישתה לגמלאות, כשסיכוייה למצוא עבודה חלופית קלושים. היא סיפרה שבעקבות הפיטורים נקלעה למשבר נפשי קשה ונגרמה פגיעה קשה בהכנסותיה.

 

התובעת עתרה לפיצוי בגין הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה והוסיפה שהחרה שילמה לה פיצויי פיטורים בחסר ובאיחור. היא עתרה בנוסף לתשלום זכויות סוציאליות שונות, פיצוי בגין תלושי שכר לקויים ותגמול שעות נוספות.

 

מנגד טענה החברה שהיא מעסיקה עובדים בכל הגילאים, ואף התובעת עצמה התקבלה לעבודה כשהייתה בת 57 הסמוך לגיל הפרישה. לדבריה, כמנהלת החנות גרמה התועת לתחלופה בלתי פוסקת של עובדים מאחר שאיש לא הסתדר עמה. כמו כן, נוכחותה גרמה לחלק מהלקוחות להימנע מלהיכנס לחנות והיא נתפסה בשקרים שפגעו ביחסי האמון שבינה לבין מנהליה.

 

עוד טענה החברה שכל השיחות שערכה עם התובעת במטרה לגרום לה לשפר את יחסה ולייעל את עבודתה "נפלו על אוזניים ערלות". היא התעקשה שקיימה לתובעת שימוע כדין עם מנכ"ל החברה ושילמה לה פיצויי פיטורים ביתר מתוך התחשבות במצבה הקשה. החברה הכחישה שהיא חייבת לתובעת תשלומים בגין זכויות סוציאליות או שעות נוספות.

 

הוחלפה בעובדת צעירה

אבל השופטת מיכל לויט קבעה שהעובדת לשעבר הוכיחה שלא היה במעשיה או בהתנהגותה כל עילה לפיטוריה. היא ציינה שהתובעת הציגה מכתבי תודה והערכה שקיבלה מלקוחות וממנכ"ל החברה במהלך תקופת עבודתה. החברה, לעומת זאת, לא הציגה כל ראיה שמוכיחה את טענותיה בדבר תפקוד לקוי של התובעת.

 

השופטת הדגישה שהתובעת פוטרה זמן קצר בלבד לפני שהגיע לגיל הפרישה, ובנוסף אין מחלוקת שהיא הוחלפה בעובדת צעירה יותר. היא ציינה כי להתרשמותה החברה לא נוקטת מדיניות של אפליה מחמת גיל, אך לא הוכח מניע ענייני אחר לפיטורים, ובנסיבות אלה היא לא הצליחה לסתור את טענות התובעת לאפליה.

 

השופטת לויט העמידה את הפיצוי ברכיב זה על שיעור של שש משכורות, ובסך הכול 33,264 שקל. עוד נקבע שלתובעת לא נערך שימוע כדין, מה שזיכה אותה בפיצוי של 16,632. כמו כן, החברה חויבה בתשלום 9,700 שקל בגין שעות נוספות ו-9,450 שקל בגין דמי נסיעות.

 

בסך הכול פסקה השופטת לטובת התובעת פיצוי של 69,046 שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 15 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים