"ההתמודדות במשבר - באמצעות כלים פיננסיים"

לאחר שנחל כישלון בקרב מול ראש הממשלה באשר לאופיה של רשת הביטחון, מפחית (יום ג', 9.12.08) שר האוצר בנאום שנשא מחשיבותה ומדבר על הכלים "ההכרחיים" שיפעיל האוצר ואשר יהיו הגורם האמיתי להחלצות מן המשבר הכלכלי. בר-און נשא דבריו בכינוס איגוד החברות הציבוריות.

"מודל רשת הביטחון שנקבע אתמול נועד, בראש ובראשונה, להעניק הגנה לחוסכים מהמעמד הבינוני והנמוך, לפני גיל פרישה, חוסכים אשר יכולתם להתמודד עם הפגיעה בחסכונותיהם היא מוגבלת, ויכולת הממשלה להעניק להם מענה, בטווח המיידי, באמצעות התאמת רגולציה היא מצומצמת, והזמן הנדרש להשפעתם של כלים ריאליים ופיננסים על מצב חסכונותיהם עלול לשחק לרעתם". אמר שר האוצר רוני בר-און, בניסיון לסנגר על התוכנית, אשר ספגה ביקורת רבה ביממה האחרונה על היותה מצומצמת וחסרת השפעה.

עם זאת, בר-און עצמו הודה כי אין בתוכנית די. הוא אמר כי מודל רשת הביטחון שנקבע אתמול נועד להעניק הגנה לחוסכים, אך הכלים החשובים מצויים בשדות אחרים: "לכל ברור, כי חזית ההתמודדות האמיתית עם המשבר הכלכלי והפיננסי מצוייה בכלים המתמודדים עם שורש כשלי השוק והרגולציה, מרחיבים את מצאי האשראי ומספקים פתרונות למחזור חובות במגזר העסקי. כל אלו נמצאים כבני ערובה על-ידי הכנסת. חשוב לעשות את השינויים מחוץ לשיח הפוליטי בעיצומה של תקופת בחירות".

שר האוצר לא היסס ותקף שוב בחריפות את השיח הפוליטי, הבלתי-אחראי לדבריו, שהתגבר ביתר שאת בזמן האחרון סביב הבחירות הקרבות. "ההתמודדות עם השלכות המשבר על המשק הישראלי מחייבת הפעלת מגוון רחב של כלי מדיניות", אמר בר-און. "המשבר הפוליטי, הבחירות שבפתח והצורך של מועמדים פוליטיים לייצר עוד כותרת ועוד כותרת, בין בעצמם ובין באמצעות עושי דברם ו"בובות מדברות" שהפכו כלי משחק בשדה הפוליטי. כל אלה הובילו את השיח הציבורי ל"היסטריית המונים" ולדיון בלתי נשלט ואף מסוכן, בשאלה המוכרת בציבור כרשת הביטחון.

דגש על נזילות בתחום האשראי וניהולו

בר-און מנה את סדרת הצעדים בתחום הפיננסי שגובשו על-ידי משרדו לטיפול בכשלי השוק ולהרחבת מצאי האשראי, עליהם הוכרז בעבר, ביניהם מינוי קציני אשראי, אשר יסייעו לחברות להתמודד עם קשיים בארגון מחדש של אגרות חוב נסחרות שהונפקו על ידן; הרחבת היצע האשראי של מערכת הבנקאית באמצעות העמדת ערבויות בהיקף של כ-6 מיליארד שקלים שימונפו לאשראי בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים וההחלטה על הקמת קרנות השקעות להרחבת מתן האשראי החוץ בנקאי יחד עם הגופים הפנסיוניים. הכוונה היא לקרנות השקעה לטיפול במחזור אגרות החוב, אשר נועדו להביא לחלוקת סיכונים מאוזנת לטובת ציבור החוסכים.

בר-און התייחס לרפורמה בשוק ההון והכריז כי בתוך שישה חודשים יעברו החסכונות הפנסיונים שינוי עומק בעיקר ביחס לחוסכים העומדים לפני גיל פרישה. "זה אינו מענה נקודתי אלא טיפול מערכתי. נוביל רפורמה רגולטורית מקיפה שתגדיר מסלולי השקעה תלויי גיל, מסלולי השקעה שיביאו להקטנת הסיכון הגלום בתיק ההשקעות, באמצעות הגדלת משקלם של הרכיבים הסולידיים בתיק ההשקעות של עמיתים בני 60 ומעלה, ובכך ניצור מסלול עם רמת סיכון ותנודתיות נמוכה יותר".

הוא הוסיף כי גם בתחום המיסוי גובשו שורה של צעדים שמטרתם לעודד פעילות משקיעים זרים בשוק ההון הישראלי, באופן שיביא להרחבתו ואשר הם מצטרפים לשורת צעדים שננקטו בתחום הכלכלה הריאלית "כגון הגדלת סך ההשקעות במשק של הממשלה בתחומים מעודדי צמיחה ותעסוקה; בפרויקטים רחבים בתחומי התשתית, התחבורה, האנרגיה, הבינוי, החינוך, משק המים, במדען הראשי ובשוק העבודה".