מירוץ החיים

נטע ברזני - חצי מהצמד הכובש "עומר ונטע, אחים" מ"המירוץ למיליון" בשבילכם - היתה בקושי בת 16 כשנבחרה למלכת היופי של ירושלים וחלמה להפוך לדוגמנית מפורסמת. בדרך להגשים את החלום, היא אף ניסתה להשתלב בסוכנות דוגמנות ישראלית מוכרת. אבל לדבריה, הערה קטנה ששמעה מאחד העובדים שם שינתה לה את החיים - ואף העמידה אותם בסכנה. 

"אני זוכרת את היום הזה כמו אתמול", היא מספרת. "התארגנתי והשקעתי לפני שהגעתי לפגישה בסוכנות. עשיתי קוקו מתוח ונכנסתי באנרגיה, כי רציתי להיות הכי יפה. אני זוכרת שהצוות שם הסתכל עלי ובחן אותי. ואז, אחד העובדים אמר לי שאני מאוד יפה אבל קצת השמנתי, ושאני אהיה יותר יפה אם ארד במשקל. באותו רגע פיזרתי את התסרוקת שהשקעתי בה כל כך הרבה באותו יום, יצאתי מהדלת ואמרתי לעצמי שאף אחד בחיים לא יגיד לי יותר שהשמנתי". 

מה עשית כשיצאת משם?

"דיאטת כאסח. התאמנתי ארבע פעמים בשבוע במכון כושר, רצתי פעמיים ביום ונכנסתי לסוג של צום. הייתי לועסת 12 חבילות מסטיקים ביום, שותה את הקצף של החלב בלי לשתות את החלב, ומקיאה. אחרי שבועיים חזרתי לשם 5 ק"ג פחות". 

הכל בשביל שאולי תהיי דוגמנית?

"בשלב מסוים איבדתי את הרצון להיות דוגמנית, אבל רציתי מאוד להיות רזה, להיראות 'כמו חולה'. רציתי ללבוש בגדים ושהבגד ייפול ממני, וכדי שהוא יהיה טוב עלי אצטרך לתפוס אותו עם מלא קליפסים. אמא שלי היתה רואה אותי מתקלחת ואומרת 'איזה פחד'. 

"יום אחד היא נכנסה לחדר שלי, ודפקה וצעקה כי היא קלטה איך אני נראית. היא פשוט נבהלה, כי אם הייתי שוכבת כל האגן שלי היה בחוץ, כמו של בת 6. אבל אהבתי את זה. הייתי נשקלת ארבע פעמים ביום. רציתי שכל מי שרואה אותי יבוא ויגיד לי 'איזו רזה'. וככל שאמרו לי את זה, החשק שלי לרזות עוד רק הלך וגבר". 

עומר: "היינו מתחננים אליה שתאכל קצת". 

נטע: "הייתי אוכלת קוטג' ונכנסת להקיא". 

עומר: "היא פיתחה שיטה להקיא בשקט".

נטע: "הגעתי למצב שאני אפילו לא צריכה להכניס את היד לגרון כדי להקיא. לוקחת כוס ומקיאה לתוכה בלי שישמעו. הייתי שותה הרבה סודה והכל היה עולה לי". 

כאשר נכנסה לסוכנות הדוגמנות, נטע שקלה 54 ק"ג, שהתפרסו על פני 174 סנטימטרים. בתוך חודשיים היא השילה 11 ק"ג ממשקלה, עד שהגיעה למשקל הלא הגיוני של 43 ק"ג. שבוע לפני יום הולדתה ה־16, ביוני 2014, היא אושפזה בבית החולים הדסה עין כרם. 

לדבריה, במקביל היא נשלחה לטיפולים קבועים אצל פסיכיאטר, פסיכולוג ודיאטנית, כדי לייצב את הגוף ולהחזיר אותו למשקל נורמלי. "כשמשהו כואב לך אתה זוכר את הכל, וזה היה סיוט", היא מתארת. "אחרי שהתחלתי את הטיפול התחלתי לעלות במשקל, אבל אז חזר גם הפחד להשמין. אחרי שבוע של אשפוז שחררו אותי, ועברתי לטיפול יום של כמה שעות, ארבע פעמים בשבוע, במחלקה לבריאות הנפש בקופת החולים שלי". 

"זה לא כמו 'הישרדות', שכל הזמן יש מריבות". ב"המירוץ למיליון" // צילום: מיכה לובטון

התחלת להרגיש טוב יותר?

"עליתי במשקל לאט־לאט, אבל במקביל להחלמה הפיזית התחלתי לכעוס על עצמי. הייתי אומרת לעצמי, 'אני בכלל לא רזה, אני שמנה, אני לא באמת חולה', ואחרי שבעה חודשים של טיפול יום עזבתי אותו והתחלתי לרזות שוב".

מה גרם לך לרצות לרזות שוב?

"השמנתי ושנאתי את זה. אמרתי לעצמי שאני למקום הזה לא חוזרת, ועכשיו אני חוזרת לרזות. עזבתי שם, והתחלתי עוד פעם דיאטת כאסח. רזיתי בקטע מפחיד, עד שהגעתי בערך ל־40 ק"ג, ואז אשפזו אותי שוב עם חסימת מעיים ובקע במעי. הייתי בולעת 30 כדורים משלשלים במכה ועושה דברים לא הגיוניים. מה, למשל? הייתי בולעת קליפות של דלורית עד שהמעיים שלי נחסמו". 

איך הצלחת לבלוע אותן?

"זה לא היה עובר כמו כל דבר רגיל שלועסים, והייתי מכניסה בכוח. כל כך סבלתי, אבל שנאתי את עצמי ופגעתי בעצמי בגלל משפט אחד מטומטם שאמרו לי. הייתי באמת מסכנה".

מתי הגיע השלב שבו החלטת לקחת את עצמך בידיים? 

"כשהגעתי לבית חולים עם הבקע והחסימה נתנו לי שתי אופציות: להתאשפז במחלקה סגורה להפרעות אכילה - או לחזור על המסלול שעברתי קודם - אשפוז קצר וטיפול ממוקד, ולאחריו טיפול יום ממושך. 

"החלטתי שאני לוקחת את עצמי בשתי ידיים ומתחילה להירפא. שוב פעם התחלתי להשמין, ויחד עם זה חזרה השנאה העצמית, והכל התחיל להידרדר שוב. אבל הפעם בכיוון ההפוך: עליתי יותר מ־35 ק"ג. הייתי אוכלת כל היום ובוכה. לא מפסיקה לאכול ולא מפסיקה לבכות. 

"מאז המירוץ אני כבר 
לא יכולה לשמוע אותו 
קורא בשם שלי". הברזנים // צילום: כפיר זיו

 עומר: "זה לא שהסתכלנו עליה ממקום שיפוטי, אבל לא ידענו מה קורה. יום אחד היא רזה, וכמה זמן אחר כך היא ענקית. מצאתי אצלה בארון טבליות ענקיות של שוקולד שהיא היתה מפרקת בלילות. פחדנו עליה רצח".

נטע: "לדעתי, המשפחה שלי לא ידעה איך לטפל בי, והיום אני יודעת שבמקרה כזה אתה קודם כל צריך לרצות את זה בעצמך, וגם לקבל טיפול חיצוני. אבא שלי חשב שאני אבודה, ואמא שלי לא הפסיקה לבכות".

איך כל המצב הזה השפיע על חיי היומיום שלך?

"בקושי יצאתי מהבית, כי התביישתי שיראו אותי. הייתי קונה בגדים במידה אקסטרה־אקסטרה־אקסטרה־אקסטרה לארג' כדי להסתיר הכל. אני מדברת איתך על זה ויש לי בחילה. אני נגעלת מעצמי. אמא שלי היתה רואה שאני בדיכאון והיתה מבקשת מעומר שייקח אותי איתו למסיבות ובילויים". 

את מי שיתפת במצוקה?

"הייתי משתפת רק את המחלה, ואיתה הייתי 'מדברת'. היא כאילו החברה שלך, המחלה הזאת. הייתי גם מתכתבת באינטרנט עם בנות שסבלו מאותן הבעיות". 

הבאת בחשבון שיכולת למות?

"רציתי למות. הייתי מדליקה נרות ומתפללת לצדיקים שייקחו אותי כי אני סובלת". 

עומר: "לא היה אכפת לה למות. זה היה הפחד הגדול שלנו".

היו לך דרכים לתמוך בה?

"הייתי בעיקר חסר אונים. אתה רואה את אחותך הולכת ונעלמת לך מול העיניים. הייתי מדבר איתה, וזה היה נכנס לה מפה ויוצא מהצד השני. וזה עוד יותר גומר אותך, כי היא עומדת על שלה ואף אחד לא יכול להזיז אותה מזה. אמא שלי היתה נשכבת על הרצפה רק כדי שהיא תכניס משהו לפה".

נטע: "היא היתה אומרת לי, 'תאכלי ואני אקנה לך משהו'". 

כיום את ממשיכה עם הטיפול?

"כן, אצל פסיכולוג ודיאטנית, אבל לשמחתי אני לא צריכה לקחת תרופות. אני בן אדם שנקלע לסיטואציה קשה שהידרדרה. אני עם שכל ואני פייטרית, ואני יכולה להגיע למקומות גבוהים מאוד. אני רק צריכה לצאת מהבורות האלה ששקעתי בהם". 

צילום: כפיר זיו

קל להיות ציני וסקפטי כשמדובר בתוכנית ריאליטי בערוץ טלוויזיה מסחרי, אבל במקרה הזה, כך נטע מספרת, ההשתתפות ב"מירוץ למיליון" (מחר ברשת 13) היא שהצילה את חייה - וזה עוד הרבה לפני שידוע אם היא ואחיה חזרו הביתה עם המיליון. 

"אני לא אשקר ואגיד שהמשקל שלי לא מטריד אותי", היא אומרת לי. "השריטה היא לנצח, אבל אני יכולה להגיד שלמדתי להתמודד איתה. זה יישמע לך אולי מוזר, אבל 'המירוץ למיליון' היה סוג של ניצחון מבחינתי. לא האמנתי שאני אוכל לצאת מהבית, ועוד שיצלמו אותי כל הזמן". 

"ברגע שקיבלתי ממלהקת התוכנית את ההצעה לצאת למירוץ, זה מבחינתי היה לחזור לחיים והזדמנות לא להירקב בחדר החשוך", היא מסבירה. "אני זוכרת את הבוקר שבו קמתי ואמרתי 'די'. הסתכלתי במראה וצילמתי את עצמי שמנה ובלי בגדים, ואמרתי לעצמי, 'ככה את לא תיראי יותר', כי הבנתי שסוף־סוף יש לי סיבה לחיות. אנשים יראו אותי ואולי יאהבו אותי. 

"קמתי מהמיטה, התחלתי לרוץ, התחלתי להכין לעצמי ארוחות בריאות יחסית: תפוח בבוקר, סלט וחזה עוף בצהריים. זה מעט לאדם בריא, אבל הרבה יחסית אלי. החלטתי שמהיום אני רוצה לשמוח, לצאת, ליהנות, להפסיק לבכות, ובעיקר להבין שהגוף הוא לא הכל". 

עומר: "אני לא רציתי להשתתף בתוכנית בהתחלה, כי זה לא בשבילי. אבל היא לא ידעה עם מי ללכת, אז ביקשו ממני".

נטע: "והיום הוא הכי נהנה מזה".

את מביאה בחשבון שהתוכנית תסתיים יום אחד?

"המירוץ הוא זה שהציל אותי, אבל גם אם התוכנית תיגמר ואני לא אהיה סטארית, אני יודעת שלפחות חוויתי חוויה מטורפת. היום אני יודעת שאני לא אחזור להיות חולה כמו שהייתי".

איך הצלחת לרזות לפני הצילומים בלי להגיע לקצה?

"עשיתי ספורט ואכלתי בריא. כשיש לי מטרה, אני משיגה אותה". 

ואיך הסתדרת במהלך הצילומים עצמם?

נטע: "כשיצאתי למירוץ חשבתי שמשימות של אוכל אני לא אעשה, כי עד שהורדתי את מה שהעליתי, אני לא ארצה לעלות שוב. אבל כשהגעתי לרגע האמת, שכחתי את כל השטות הזאת ועשיתי את זה, וזה לא היה נורא. 

"בגלל הבעיות שלי, חששתי שבהתחלה ישימו אותי בהפקה על משבצת 'הבעייתית', אבל בסופו של דבר הם גילו הבנה ולא דחקו אותי לפינה. נניח, כשהיתה משימה עם בגד ים ולא הרגשתי בנוח, הם אמרו לי ללבוש מה שאני רוצה ולא לחצו עלי. הצלחתי לעבור שם מה שלא הצלחתי עם הרבה פסיכולוגים".

איזה מסר היית רוצה להעביר לצעירים שקוראים את הכתבה?

"אם מישהו אומר לכם שאתם צריכים לרזות, תחפשו את כוס המים הקרובה ותשפכו לו על הפרצוף".

ואיך את מגיבה היום אם מישהו אומר לך שהשמנת?

"אנשים שמעירים לי על הגוף הם אנשים קטנים, אבל אני אומרת, 'נכון מאוד, השמנתי אבל טעים לי וביי'". 

כמה את שוקלת היום?

"אני לא יודעת ולא אכפת לי. למה אני צריכה לדעת את זה, כדי שישרוט לי את המוח?"

כשאת רואה את עצמך בטלוויזיה, את אוהבת את מה שאת רואה?

"הייתי בטוחה שאני אהיה הרבה יותר ביקורתית כלפי עצמי, ועכשיו אני מסתכלת ואני אוהבת את מה שאני רואה. ילדה צעירה, לא הכי רזה, אבל מלאת שמחת חיים ושטותניקית. התבגרתי שם, למדתי לחיות בלי אמא שלי, בלי טלפון ובלי טלוויזיה, להפעיל את הראש ולהתמקד". 

בפרק ששודר בשבוע שעבר חוויתם משברון קטן. אתה הוצבת בעיניים מכוסות ועם בלונים בשדה קקטוסים, ואת היית צריכה לסייע לו למצוא את דרכו החוצה עם כמה שיותר בלונים. 

נטע: יש לי בעיית כיוונים קשה. אני יודעת ימין ושמאל, אבל בשעת לחץ כל הכיוונים משתנים לי". 

עומר: "זהו, שאת לא יודעת ימין ושמאל, וזאת היתה הבעיה. אני עם בלונים והיא העיניים שלי. פעם אחת היא אומרת לי 'בוא אלי', ופעם אחרת 'תלך אלי', והיא מתכוונת לשני כיוונים אחרים, ועכשיו לך תבין אותה. אין לה את זה בכיוונים, ואנחנו בתחרות, ויכול להיות שקצת התעצבנתי ויצאתי מדעתי. אני באמצע תחרות, והיא עוצרת הכל ומפוצצת חצ'קונים. זה העלה לי את הסעיף". 

נטע בתקופת המחלה

עומר (25) ונטע (19) הם הילדים של איוון, ריתמיקאית (מטפלת בילדים באמצעות מוזיקה), ואברהם ברזני, פנסיונר שהיה בעלים של אתרי הטמנת פסולת בירושלים ובתל אביב. 

הם שני אחים מתוך שישה. הוא הרביעי והיא בת הזקונים, והם היחידים שעדיין גרים בבית ההורים, בפרויקט "הולילנד" המפורסם בירושלים. גם ארבעת האחים האחרים שונים זה מזה: גברי (32) עוסק בנדל"ן וגר על קו לוס אנג'לס־ירושלים; תותי (31) היא סטייליסטית ומאפרת; מור (30) היא עורכת דין בבית הנשיא; ומישקה (23) עובד בצ'ק פוינט.

מדובר במשפחה מסורתית לייט, אבל עומר ונטע חונכו במסגרות דתיות שמרניות יחסית: הוא בתיכון דרור לבנים בלבד, והיא במגמת התיאטרון של מדרשיית הרטמן לבנות. "הייתי מצוינת", פוסקת נטע, ואילו עומר מעיד על עצמו: "הייתי ילד בעייתי, ושנאתי את בית הספר הזה. החלום שלי היה ללמוד עם כל החברים בבית ספר חילוני. אבל ככה אבא שלי החליט, ולשנינו לא היו הרבה חברים". 

נטע: "זה היה עצוב מאוד. האמת היא שאני גם לא יודעת לתחזק קשר עם בנות. בנות מהמירוץ שואלות למה אני לא בקשר איתן, ואין לי הסבר. אולי כי לא גדלתי ככה, אני לא יודעת לשמור על זה היום. חוץ מזה, גיליתי שחברות בוגדות בך". 

עומר: "אל תכלילי". 

לדברי נטע, היא נאלצה לוותר על השירות הצבאי בגלל המאבק במשקל ("רציתי מאוד להתגייס וחשבתי איזו יפה אהיה במדים, אבל לא הייתי מסוגלת להישקל בצו הראשון"). 

בימים אלה היא בשנת השירות השנייה שלה בבית החולים הדסה ומסייעת לאחיות בעבודתן. "אני נכנסת לחדרי ניתוח ונהנית מזה", היא מתלהבת. "זה כמו 'האנטומיה של גריי', רק עם פחות סיפורי אהבה. אני חולה על המקצוע הזה".

אחיה עומר התגייס לחיל האוויר, ולאחר שחרורו נסע לחופשה ממושכת בתאילנד. כשחזר ארצה, התחיל לעבוד עם אביו בעסק המשפחתי. "מתאילנד הגעתי למזבלה, והיה לי קשה להתאקלם", הוא מתאר. "בהתחלה כל מה שאתה רואה זה בוץ, טרקטורים וזבל, אבל אתה עדיין הבן של בעל הבית וזה נחמד". 

למה לא המשכת שם? 

"אחרי תקופה אבא שלי סגר את העסק, והתחלתי לחפש את עצמי. ניסיתי לעבוד בכל מיני מקומות ועזבתי. עבדתי עם דוד שלי ולא הסתדרנו". 

נטע: "פאק, זה הכל כתוב. דוד איציק יקרא את זה, ומה הוא יחשוב?"

עומר: "אז מה, לא הסתדרנו. לא אמרתי משהו שהוא לא נכון. מפה לשם, כרגע אני לא עובד, לצערי הרב. התרגלתי לעבוד אצל אבא עם 20 פועלים שהיו אומרים לי 'בוקר טוב, בוס', ופתאום רוצים להגיד לי מה לעשות. זה לא פשוט". 

נטע, ממה את מתפרנסת?

"מהשירות הלאומי. אני מרוויחה 480 שקל בחודש". 

עומר: "עוד יאמינו לך שאת מתפרנסת מה־480 שקל האלה". 

שש שנים מפרידות ביניהם, אבל הפערים עצומים. הם לא דומים במראה החיצוני, ובטח שלא באופי. עומר הוא האח המגונן, כזה שלא רוצה לשמוע על הגברים בחייה של אחותו הקטנה. היא ההפך הגמור, מורדת שרוצה לשבור מוסכמות ולהפוך לכוכבת על, או לרופאה, או גם וגם. ואם אפשר, גם למצוא אהבה על הדרך. 

"יש איזה רופא חתיך שאני דלוקה עליו, אבל אני לא יכולה לספר", אומרת נטע, "הוא בן 32". 

עומר: "מה יש לך לחפש אצל בחור בן 32? תסתכלי קדימה. כשהוא יהיה בן 80, את תהיי בת 60". 

נטע: "מעולה, אני אשאר עם ירושה".

עומר, אם היא יוצאת עם מישהו, לא תרצה שהיא תשתף אותך?

"למה שהיא תספר לי? זה סתם יכאב לי. את יכולה להביא מישהו הביתה?"

נטע: "נראה לך? אבא יוריד לי אצבע". 

עומר: "אבא שלנו הוא כורדי קצת, בקושי שלום הוא אומר. במסיבת הגיוס של אחי הבאנו את לירון רמתי, ולפני חצות הגיעה משטרה ופירקה את האירוע. אחרי זה התחלנו לברר מי הזמין לנו משטרה, וגילינו שאבא שלי הזמין כי זה עשה לו רעש. הוא סגר לאחי את מסיבת הגיוס כי הוא רצה לישון". 

מה היחס שלכם היום לדת? 

עומר: "במשפחה שלנו שומרים שבת, ומי שלא עושה את זה, מנסה להסתיר את זה. היתה לי תקופה שחיללתי שבת לפני המירוץ, וזו היתה התקופה הכי כיפית שהיתה לי בחיים שלי, כי יצאתי המון עם חברים, ושאלוהים יסלח לי שאני אומר את זה. אבל מאז שחזרתי מהמירוץ אני שומר שוב". 

נטע: "אני מאוד מאמינה באלוהים, וכל דבר שאני עושה בחיים אני רואה אותו. גם דבר רע שקורה לי, אני מאמינה שהוא לטובה. אני משתדלת להתפלל, אבל אני מאמינה שאלוהים מסתכל על התמונה הכללית ומאמין שאני יכולה לעשות את מה שאני יכולה. מבחינתי, ההתנהגות היומיומית שלי חשובה יותר מהמצוות ומהתפילות".

עומר, לך יש חברה? 

"היתה לי בצבא, אבל אחרי שהשתחררנו המרחק הקשה עליה כי היא מהצפון, ונפרדנו. תודה לבורא עולם שיש את המירוץ הזה שעזר לי לשכוח אותה". 

נטע: "חבל שנפרדתם, כי אמא שלה הבטיחה לי פסטלים". 

מה הטעם שלך בבחורות?

נטע: "עומר אוהב 'שביבות', מלאות". 

עומר: "אני רוצה בחורה שיש לה קצת בשר על הגוף. אני לא אוהב שאתה מחבק מישהי ומרגיש פתאום צלע. בחורה שאוכלת, לא אחת שאני אצא איתה ותזמין קישוא". 

בחורות מתחילות איתך? "למרות שהכינו אותי לזה, לא האמנתי עד כמה האינסטגרם שלי יהיה מפוצץ. אני עדיין רווק, אבל המירוץ זה משהו שאני מאחל לכל גבר". 

נטע: "נראה לי ש'המירוץ למיליון' עושה יותר טוב לגברים מאשר לנשים. גם איתי מתחילים, אבל מה נראה לך, שאתחיל לעבור אחד אחד ואענה להם? הוא, יש לו סבלנות".

מה ההשתתפות בתוכנית עשתה ליחסים שלכם?

נטע: "קירבה בינינו מאוד. גם כשנהיה בני 90 נזכור שרצנו יחד את העולם". 

הרבה זוגות שחוזרים מהמירוץ לא רוצים לראות זה את זה.

עומר: "אין לי ברירה, אנחנו באותו הבית".

נטע: "מאז המירוץ אני כבר לא יכולה לשמוע אותו קורא בשם שלי". 

עומר: "לא בקטע רע. אנחנו יוצאים יחד והכל טוב". 

נטע: "ברור, אני גם ישנה איתו לפעמים". 

עומר: "אתמול בלילה אני בחדר, ופתאום היא נכנסת. אבל בסדר, לא צריך להגיד כל דבר".

עם מי הסתדרתם פחות בתוכנית?

עומר: "זה לא כמו 'הישרדות', שכל הזמן יש מריבות, ואנחנו הסתדרנו עם כולם". 

כל הזמן חיפשו שידוך לאן בתוכנית, זה לא יכול היה לעבוד?

"אן נראית טוב, אבל היתה לי חברה בזמן הצילומים, וכשאתה מאוהב זה אחרת". 

ומור ומור?

עומר: "הלוואי שמור ומור היו צעירות יותר". 

נטע: "עומר, הן תפוסות, מה נשמע?" 

עומר: "היתה לי הידלקות אחת אחרי הצילומים, אבל לא משהו שהתפתח, ואף אחד לא יודע על זה חוץ מהנוכלת הזאת שפה". 

אז מה הלאה, איפה אתם רוצים להיות בעתיד?

עומר: "אני רוצה לפתוח עסק ולנהל אותו, אבל בינתיים מקווה להתפרנס מעבודות מזדמנות". 

נטע: "אני עדיין רוצה לרזות, אבל במידה ובאופן בריא. לא בא לי להקיא יותר ולא לקחת כדורים משלשלים. אבל כן להיות דוגמנית וגם לשחק, וגם להיות רופאה. עומר, אתה זוכר מה הייתי עושה לבובות בבית כשהייתי בת 6? מגלחת להן את הראש ותוקעת להן מחטים".

כוכבת או רופאה?

"למה זה או זה? תראה את ד"ר יונתן ווגמן, שהיה הפרזנטור של 'קסטרו'. חתיך כזה ומשלב את שניהם". 

עומר, מעקם פרצוף: "הוא נשוי זה שהיא מדברת עליו עכשיו?" 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו