הפטרון האחרון

בגיל 39 מיכאל מור הגיע, כך נדמה, לפסגת הקריירה שלו כראש ארגון פשע. "הצ'צ'ני מנהריה" ו"הכריש מהגעתון" היו חלק מהכינויים שדבקו במור הצעיר, שניהל ארגון קטלני אשר החל להטיל אימה לא רק בצפון אלא ברחבי המדינה כולה. 

אבל בחודשים האחרונים הכל התהפך: בתוך שלושה חודשים מצא את עצמו מור מעורב בשתי פרשות חמורות. באחת הפליל אותו סוכן סמוי בצפון הארץ בהחזקת אמצעי לחימה; השנייה, שמטלטלת את עולם הפשע הישראלי מתחילת השבוע, היא כתב האישום שהוגש נגדו השבוע בדרום הארץ בגין רצח עד המדינה טל קורקוס ועבירות אמל"ח, לאחר שהופלל על ידי עד מדינה אחר.

אם השם מיכאל מור נשמע לכם מוכר, יש לכך סיבה טובה. הוא זכה לחשיפה ארצית לפני כ־11 שנים בפרשת השוטרים הנוקמים: 5 שוטרים מהצפון, אחד מהם קצין, טמנו מטעני חבלה מתחת לרכבו של מור וסמוך לבית קרוב משפחתו. המעשים בוצעו לכאורה כנקמה על כך שאנשי מור איימו על שוטרים באזור הצפון ועל משפחותיהם, ואף השליכו לעברם רימונים (האשמה שלא הוכחה מעולם). השוטרים המקומיים שילמו מחיר כבד, ואילו מור יצא מהפרשה מחוזק, לפחות במגרש הביתי שלו. כבר מגיל צעיר, מעידים בעלי העסקים בנהריה, התנהל כמי שאינו מעוניין להסתפק בשליטה בפריפריה. הוא הקים בתי הימורים, גבה דמי חסות, עסק בחלפנות כספים ובמתן הלוואות ובהמשך עבר לסחר בנשק. 

מור החל לצבור תאוצה לאחר שהשוטרים באזור המרכז והיחידות הארציות - שהיו עסוקים בעבריינים הבכירים, דוגמת זאב רוזנשטיין, יצחק אברג'יל ומשפחת אלפרון - בקושי טרחו להתייחס למי ששימש שליח משפחת אברג'יל בצפון. הם הותירו את הטיפול בו לשוטרים המקומיים, שלא היו ערוכים להתמודד עם עבריין שהטיל את חיתתו על האזור כולו. 

הוא הספיק לצבור רישומים פליליים בגין עבירות אלימות חמורה, סמים, סחיטה באיומים ורכוש, וריצה חמישה עונשי מאסר בפועל, שאותם ניצל בחוכמה להגדיל את כוחו בתוך הכלא ומחוצה לו. משטרת נהריה, שהבינה כי מור מתחזק בשעה שמעמדה נחלש, החליטה להילחם בו בכל דרך. זה נגמר בשבעה חודשים מאחורי סורג ובריח, ובפתיחת חשבון עם העבריין הצעיר. כשיצא מהמאסר, החלו באורח פלא להתעופף רימונים ברחבי העיר הצפונית המנומנמת: פעם מול ביתם של קציני משטרה, פעם מול אנשי ציבור שלא יישרו קו. ביהמ"ש והמשטרה עמדו חסרי אונים, עד שחלק מהשוטרים החליטו, כאמור, לקחת את החוק לידיים - אף שמעולם לא הוכח כי מור עמד מאחורי הפעולות נגדם.

כשכוכב הצפון ירד דרומה

מור הפך לכוכב עולה. הוא זכה לכינוי "הצ'צ'ני", בין השאר בשל השמועות על אכזריותו ועל אכזריות אנשיו. "הוא עבריין שיודע לשלב קודים של העולם הישן בתוך העולם החדש, האלים בהרבה", אומר בכיר במשטרה שעימו שוחחנו. 

אך בעוד משטרת ישראל היתה עסוקה בדגים השמנים באמת, מחלקת גילוי הכישרונות בעולם הפשע עבדה שעות נוספות. יום אחד, מעידים תושבי נהריה, הגיעה לאחד מבתי הקפה המוכרים בעיר פמליה של עבריינים בכירים מאזור המרכז. אחד מהם היה לא אחר מאשר יעקב אלפרון, שנסע שעתיים מאזור המרכז כדי לבדוק שיתוף פעולה אפשרי עם מור.

בשלב מסוים עלתה ההצלחה לראשו של העבריין הצעיר. בשלהי שנת 2006 הורשע בהחזקת נשק ונגזרו עליו 22 חודשי מאסר. במהלך ריצוי עונשו המשיך לנהל את אנשיו מהכלא, בלי להבין שכל שיחות האיומים שביצע מתועדות על ידי השוטרים. אז גם נחשפה האפשרות שאולי בכל זאת צומח כאן "פטרון", בוס חדש ומאיים. באחת השיחות נשמע מור אומר בין השאר: "אם אני אצטרך לרצוח, לשדוד, לגנוב, לקחת פרוטקשן, זה מה שאעשה. הרבה אנשים יבכו... כל אנשי החוק יידעו שהילד שלהם שהולך לבית הספר, יש סיכוי גדול שלא יחזור". 

בסופו של דבר, למרות כתב האישום החמור, המשטרה לא הצליחה להשיג ראיות מספיקות - ומור נאלץ לבלות בכלא 11 חודשים נוספים בלבד. בהוראת בית המשפט הוחלט להרחיק אותו מנהריה, אבל מור, כמו תמיד, רק ניצל את ההזדמנות כדי להרחיב את עסקיו. באחד מביקוריו בדרום פגש את העבריין יניב (ניבי) זגורי, ששלט באזור שבין באר שבע לאילת, והם כוננו שיתוף פעולה - שהשבוע הוביל למעצרם. 

מור הביא לאילת ידע בעסקי ההימורים וההלוואות, אבל כשראה שהעבריינים בעיר הדרומית זקוקים לסיוע בפעולות משמעותיות יותר, דוגמת העברת אמל"ח,  הפך - לפי דו"חות המודיעין של המשטרה - לאחד מספקי הנשק העיקריים באזור. שום עסקת נשק בדרום הארץ לא יצאה אל הפועל ללא מעורבותו.

אחרי שרוב הכרישים הגדולים הושמו מאחורי סורג ובריח, הפנימו במשטרה שהגיעה העת לטפל ב"כריש מהגעתון". מור הבין שהוא נמצא על הכוונת ובשנת 2011 נמלט לחו"ל, בעיקר למדינות שעימן אין לישראל הסכם הסגרה. מעבר לים ביצע קפיצת מדרגה נוספת כאשר פגש את עמיר מולנר, אז היעד המודיעיני מספר אחת של המשטרה: בין השניים נוצרו יחסי קרבה, ובמשך כשלוש שנים שבהן שהה בחו"ל הפך מור לשותף בבתי הימורים ובמועדונים ברומניה, עסק שנשלט בקביעות על ידי עבריינים ישראלים.

בתחילת שנות ה־30 לחייו הבין מור שלא יוכל להמשיך לנדוד ברחבי הגלובוס, הרחק ממשפחתו ועסקיו, והחליט לחזור ארצה בידיעה שכחולי המדים יחכו לו בביקורת הגבולות. ואכן, הוא מצא את עצמו עצור בגין כמה פרשות הלבנת הון, סחיטה באיומים ועוד, אך גם הפעם הצליח להיחלץ מכך ללא כתב אישום. 

הזמן מחוץ לישראל, ולצידו תקופת המאסר, העניקו למור שיעור נוסף בפשע הישראלי והעולמי: אין ואקום. בזמן שנעדר, עשה שמואל הרוש, יד ימינו של מור, את מה שעד כה איש לא העז לעשות - והקים ארגון פשע מתחרה, בשיתוף כמה מאנשיו של מור. התוצאה היתה מלחמה עקובה מדם בין הארגונים, שבמהלכה נרצחו ונפצעו גורמים משני הצדדים. 

צבא שמחכה ליום פקודה

רשויות החוק שוב רצו להרחיק את מור מנהריה. הפעם, כאחד מחמשת יעדי המודיעין הבכירים של משטרת ישראל, עבר להתגורר ברמת גן סמוך לעמיר מולנר. השוטרים במרכז, מאוימים פחות ומנוסים יותר בטיפול בעבריינים שכאלה בהשוואה לעמיתים בצפון, התקוטטו עם העסקים של מור מדי שבוע בשבוע: פה מעוכב לביקורת, שם נלקח לחקירה. 

מור, שהיה איתן מבחינה פסיכולוגית ובעיקר נהנה מעליונות במשחקי הכוח מול המשטרה, יצא שוב ושוב ללא פגע, והעסקים המשיכו לשגשג. עדויות לכך היה אפשר למצוא בחשבון הפייסבוק שלו, שאליו העלה תמונות שלו טס (במחלקות העסקים בלבד, כמובן), נוסע במכוניות יוקרה, מבלה ברכיבה על טרקטורון ונהנה עם משפחתו מכל מה שכסף יכול להעניק. לפני כשנה העביר בפייסבוק מסר מפורש למעטים שהיו זקוקים לאחד: "לכל אנשי הסליחות", כתב, "סליחות לא יהיו פה!! היחידי שיכול לסלוח זה רק אחד!!! והוא בשמיים, פניות אליו..." 

אבל בראש השנה האחרון, כשתכנן לבלות באומן שבאוקראינה, האהובה עליו ועל עבריינים רבים, התחקה אחריו כאמור סוכן סמוי. בשעה שמור שהה במעצר, גילה שלחברות ולעסקים עם העבריין יניב זגורי היה מחיר כבד: תיק רצח ועבירות אמל"ח, ובהמשך אולי גם שנים רבות בכלא. 

לפי כתב האישום, מור מכיר במשך שנים את עד המדינה בפרשה שהתפוצצה השבוע. לאחר שזה שוחרר ממאסר ביוני השנה, התהדק הקשר בינו לבין מור, בעיקר על רקע סכסוכים של השניים עם עבריינים בצפון. שבוע לאחר שחרור עד המדינה מהכלא, ביקש ממנו זגורי לפנות למור כדי שישיג לו אקדח, שאותו קיבל העד עוד באותו הלילה ממור. בהמשך השיג מור את מטען החבלה שבאמצעותו נרצח מעורב אחר בפרשה, עד המדינה טל קורקוס. 

הונו האישי של מור מוערך בעשרות מיליוני שקלים, נתון שהופך אותו - בדומה לעמיר מולנר, שהונו מוערך באותו הסכום - לאחד האנשים עשירים והחזקים בפשע הישראלי. הצבא שלו, נכון לכתיבת שורות אלו, מונה 70 חיילים נאמנים שרק מחכים ליום פקודה. כעת נותר לראות אם מור, שלעג למשטרה ויצא תמיד כשידו על העליונה, יפסיק הפעם לחייך

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו