יש משהו כפוי טובה בתפקיד של האקדמיה ללשון העברית. קברניטיה צריכים לחדש ולרענן את השפה ולהמציא לנו תחליפים ראויים למבול המילים הלועזיות ששוטפות אותנו. בתמורה הם נענים במטר של עלבונות, הערות מזלזלות ודאחקות (אולי הגיע הזמן לתרגם את דאחקה ל"הצחקרש").
אנחנו מוקפים בגופים ישראליים שרוצים להיתפס כחדשניים באמצעות שמות לועזיים דוגמת הוט, יס, פרטנר
ו־am:pm, בזמן שהגוף שאמור לסמל את החדשנות והקִדמה של שפתנו נתפס מיושן ומתנשא, שממציא מילים שאפילו אבשלום קור לא ישתמש בהן.
התחליף העברי הראשון שהאקדמיה צריכה למצוא הוא לשמה שלה. כרגע השם הוא אוקסימורון (כלומר, "ניב ניגודים"), כשהמוסד שאחראי לשמירת השפה העברית נקרא בשם שהגיע מיוונית ונשמע פחות מקומי אפילו מאנטיוכוס. כמו שעברתנו שירים יווניים כגון ״תודה״, ״עיניים שלי״ ו״פני מלאך״, ואפילו לא ביקשנו רשות, אפשר לעשות את זה גם ל"אקדמיה". אני מציע את "השכלון", "הַשֹכָּדֶמיה" או "לימודיאדה". לחלופין, אפשר לנסות את "חרשניה" או "פלצניברסיטה".
מתברר שאני ממש לא הראשון שחשב שיש כאן בעיה, וכבר בשנות החמישים התגלע ויכוח בנושא. חבר הכנסת ולימים הנשיא יצחק בן־צבי הציע את השם "תחכמונה", וראש הממשלה דוד בן־גוריון הציע את "תחכמון". הם כנראה לא יכלו לשער שהביטוי חכמולוג יטרוף את הקלפים ויהפוך את מי שעושה שימוש יתר במוחו לכינוי גנאי (מ"כ בטירונות: "ניצני יא חכמולוג, עכשיו תקיף את המחלקה עם נשק באוויר").
* * * * *
לאחרונה הנפיקה הלימודיאדה ללשון העברית (יושב לא רע...) כמה מילים חדשות. למשל, "בקבוקית" - תחליף לאמפולה; קידור במקום קוד QR; "חֵמֶת" במקום שלוקר; ו"כמוסות קפה" במקום קפסולות.
אני מוצא שצריך לבחון מילים לפי הדרך שבה הן נשמעות בשיח יומיומי. הנה, למשל, דיאלוג שנשמע קצת משונה, וכנראה לא יקרה:
אחי, מאיפה יש לך את השיר החדש של סטטיק ובן־אל?
"מה קרה לך? היה קידור בעיתון. סרקתי והורדתי לשח־רחוק הפיקח של חברת תפוח״.
גם החמת (לשעבר שלוקר, מתקן שממנו שותים בטיולים ובמסעות בצבא) נראה לי קצת כבד לשימוש יומיומי:
"אחי, אל תשאל איך זימברו אותי. סויסה המ"כ הצמיד אותי לחמת כל השבת, עאלק חמת של בחור. נראה לי מרוב ייאוש כל השבת אני הולך לנגן מוזיקה סקוטית".
לגבי ה"כמוסה" אני קצת יותר אופטימי:
הבאתי כמוסות קפה למשרד, אבל החבאתי אותן במגירה, שמבחינת שאר העובדים יהיו סוד כמוס.
"מה כואב לך על הכסף, יא חתיכת כמסן".
או בבית קפה:
סליחה, יש לכם פה מבצע של קפה ומאפה?
"לא, אבל יש לנו כמוסה ופרוסה בעשרה שקלים".
האקדמיה בחרה לכנות הומלס בשם דר רחוב. מחשבה יפה. אִמרו מעתה: "הוא כבר לא חסר בית, הוא פשוט דר רחוב".
בעיתון בסוף השבוע יהיה אפשר לשלב שני מושגים: "לצפייה בכתבה בווידאו, אנא סרוק את הקודר. אם אתה דר רחוב, אנא התכסה בעיתון".
המילה אטרקציה חודשה ל"גררה". בעיניי העברוּת כאן הוא ממש לא אטרקציה ונשמע כמו ההפך ממנה: "איך המסעדה? מה אני אגיד לך, לא גררה. אשתי גררה אותי לשם, ובזמן האוכל גם גררו לנו את האוטו. מה שכן, המלצרית היתה ממש גררטיבית למראה".
המילה מודיפיקציה, שמשמעה גיוון, החלפה או שינוי, עברה מודיפיקציה למילה "איוך":
"האפל האלה. בכל פעם שהם מעדכנים גרסה, אני צריכה לאייך את האייפון, ואז הוא לא זז. על זה נאמר: אייך - אכלת אותה!"
יש כמה מילים שהפופולריות שלהן גואה בזמן האחרון, ואם האקדמיה עדיין לא מצאה להן תחליף עברי, אשמח להציע את הגרסה שלי.
√ אמוג'י. למי שלא יודע, מדובר באייקונים הדיגיטליים המצוירים בסגנון סמיילי, שאמורים לבטא מילה, רעיון או רגש במחשב או בטלפון. אני מציע לעברת ל"מעיקון" או ל"נדנודון".
√ ביטקוין. רוב האנשים שאני מכיר לא הספיקו לקנות ביטקוין בזמן, ועכשיו מצטערים שלא הביאו את המכה. אני מציע את השם העברי "מטבעסה".
√ ווטסאפ. זה קל: "מנ'שמע", "כיףאחי", "מה־ניה", או הכי פשוט: "אאההה"...
√ סטורי. הווידאו הקטן באינסטגרם או בפייסבוק יכול להיקרא "סיפורשת", "הסיפורשך" או "צוּמינון".
√ פייקניוז. גם כאן יש לי כמה הצעות: "חירטוטון", "שקרשת", "בדיונית לוי".
√ וונדר וומן. פעם תרגמו ל"אשת חיל", אבל במציאות הישראלית עדיף: "אשת חייל קרבי", או פשוט לשנות במילון ל"גל גדות". גם בשיר הגלשן צריך לשנות את השורה ל"הנה בא עוד גל גדות".
√ גראס. "מסטולילה", "גלגלון". גראס רפואי יכול להיקרא "היזיון רפואי", "אופטלגינה" או "סבא־סבבה".
√ ריטלין. לממתק שמקבל כל ילד עם הפרעת קשב או עם הורים שנגמרה להם הסבלנות, אפשר לקרוא "שקטונער" או "פוקוס־קידס".
√ ג'י.פי.אס. מכשיר הניווט המשוכלל נקרא בעברית נווטן, שזה לא רע, אבל אם יורשה לי הייתי מציע את "מממ", כי במקרה שלי הוא רוב הזמן מחשב מסלול מחדש.
√ גוגל. מנוע החיפוש הנודע צריך להיקרא בעברית על שם מייסדו היהודי "מחפסרגיי", או על שם שותפו לארי פייג' - "מה־דף".
√ אמזון. מעצמת המסחר המקוון יכולה בקלות להיקרא בעברית באופן שגם יישמע דומה למקור, וגם יזכיר שהחברה התחילה את דרכה במכירת ספרים: "Ama־ספר".
√ אי.ביי. בעיקרון מדובר במפרץ (bay) של סחר אלקטרוני, ולכן אני מציע את: "קיוסקליק", "מפלצריכה" (שמצלצל קצת כמו נפיחה) או "צרכנודניק".
√ הַשְׁטָג. האקדמיה ללשון העברית הציעה את: "תַּג הַקְבָּצָה", שנשמע עדכני וסקסי כמו הסבתא של אליעזר בן־יהודה. אני מציע את: "קיבוציוץ", או לפחות את "השט־פן־תעיר", שמתכתב עם ביאליק.
√ ווייז. תוכנת הניווט הישראלית ראויה לשם עברי. אני מציע את: "אפליקָצר", "פקקץ"' או "מזרימון".
√ האברבורד. בפרסומים אני רואה שכבר קוראים לו "רכיבנע", אבל לדעתי יתאים יותר "רגל־רסק", "דורֵסבא" על שם הקשיש שהוא צפוי לדרוס, או "מִיוּנע" - הרכב שיוביל אותך ישר למיון.
yairn@israelhayom.co.il(איור: טל לזר)טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו