שתף קטע נבחר

מחפשים את אריק / טור

מכבי ת"א הפסידה לאנאדולו אפס בגלל שני אריקים: מקולום ששבר לה את השיטה והיה חדור מוטיבציה בגלל אריק אלפסי, שייבש אותו על הספסל לפני 8 שנים בנתניה. וחוץ מזה, לצהובים חסר שחקן שייתן את האקסטרה. עידו אשד על התבוסה ביורוליג

מכבי תל אביב הפסידה אתמול בגלל אריק. בעצם בגלל שני אריקים. אריק מקולום שבר לה את השיטה ההגנתית והיה חדור מוטיבציה, והכל בגלל בגלל אריק אחר. אריק אלפסי, שהיה המאמן הראשון שלו כמקצוען. אחרי שיצא מקולג' פצפון לאמנויות בשם גושן באינדיאנה, נחת אריק מקולום בקופסל המהביל בנתניה בעונת 2010/11, שם עודד מהספסל אושיות מקומיות כשמוליק ברנר, אדריאן בנקס ועמית שמחון. 6 דקות ו3 נקודות בממוצע שקיבל מאלפסי דרדרו אותו בעונה שאחרי לליגה הלאומית ולהפועל כפר סבא, כמחליפו של שלומי הרוש. משם הוא התאושש דרך יוון, סין, וטורקיה, אבל תמיד זכר את ימי הרוקי המשמימים עם אלפסי.

 

 

וכשנשאל אמש איך נתן כזה משחק, הוא הזכיר את העונה המסופסלת ההיא בנתניה, איך שהיא מילאה אותו מוטיבציה ורצון לשיפור, ושזה לא יוצא לו מהראש באף אימון ומשחק מאז, ובוודאי כשהוא דורך בארץ הקודש. הוא בכלל לא היה אמור לשחק אתמול בגלל פציעה ואפשר להמר שבלעדיו המשחק היה אחר לגמרי, כי מכבי כן שמרה טוב בחצי הראשון. אבל מקולום קלע כאחוז דיבוק על ידיים ומעליהן. לראות שחקן בכזה זון, קולע בצעד וחצי שלשה חלקה וסוגר את המשחק, זה מרומם נפש, בלי קשר לאהדה לקבוצה זו או אחרת, כי זה מלמד שתמיד אפשר להשתפר ולהתקדם. (ושיהיה ברור, אני מאוד אוהב ומעריך את אריק אלפסי).

 

למכבי תל אביב אין שחקן שובר שיוויון (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
למכבי תל אביב אין שחקן שובר שיוויון(צילום: ראובן שוורץ)
 

אז מה עובר על מכבי? שום דבר מיוחד האמת. זוהי הכלה. יש לה משחק קבוצתי טוב, יש לה קלעים, היא מזיזה רגליים בהגנה, אבל לא היה לא שחקן שובר שיוויון, כמו ג'קסון בבאמברג, כמו קול אחריו, כמו בולדן ותומאס בהמשך. וכשמכבי פונה למאמן שלה בבקשה לתת לה איזה אקסטרה, היא לא מקבלת. לא הגנת לחץ, לא איזורית, לא תרגילים מיוחדים לשחרר קלעי. מכבי תשחק העונה באופן סולידי, תילחם ותהיה מחויבת. אבל כרגע לפחות אין לה שחקן עם קילר אנסטינקט יציב, ואין לה באמתחת משהו מיוחד לשנות קצב של משחק.

 

אריק אלפסי. גם הוא "אשם" בהפסד של מכבי ת"א (צילום: זהר שחר) (צילום: זהר שחר)
אריק אלפסי. גם הוא "אשם" בהפסד של מכבי ת"א(צילום: זהר שחר)

 

אחרי הבור של החצי הראשון עם ה-5 מ 5 של מקולום, ספאחיה דווקא הגיב יפה והעלה את החמישיה הטובה שלו ולא את החמישיה הראשונה שלו. מכבי שינתה את ההגנה וקפצה על הפנים של כל קלעי לשלוש, וגם ג'קסון שיחזר לכמה רגעים את הטירוף מבאמברג. אבל זה עזר לצמצם רק קצת, כי גם פראסוביץ' הגיב מצוין. אחרי שהתבסס על הגארדים בחצי הראשון, העומס הטורקי הועבר אל מתחת לסל. והאיש שהוביל את העומס מתחת לסל הוא בריאנט דאנסטון, שבזמן שמקולום התייבש על הספסל בקופסל, פירק גגות במדי בני השרון.

 

ספאחיה מאוכזב (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
ספאחיה מאוכזב(צילום: ראובן שוורץ)

 

דאנסטון שבר למכבי את הרעיון שהיא מפלצת בצבע. נוכחותו מתחת לסל לאורך 35 דקות הורידה את מכבי ב 13 ריבאונד מהממוצע העונתי, למרות שאת רובם שאב סטימאץ'. דאנסטון ניהל

וכיוון את המשחק מעמדת הסנטר, והגיע לשיאו בדקת השבירה של המשחק (38), עם שני אסיסטים רצופים, אחד לסטימאץ' במשחק בין גבוהים, ומיד אחריו ללידו שסגר רשמית את הטופס. 5 החסימות שלו רק הוסיפו לשינוי ההרגלים של מכבי מתחת לסל והורידו עוד יותר את מגוון

הקליעות הזמין. קבוצה מאוד מוכשרת ניצחה אמש בהיכל, ורק הגרלה אכזרית הביאה אותה לכאן במאזן חלש יותר ממכבי.

 

אז למרות רצוננו לנתח ספורט באמירות מוחלטות, נגזר עלינו לחיות מחמישי לחמישי, ולפעמים לשלישי, ולזרום עם שילוב של הצלחות והפסדים, תצוגות מלהיבות והפסדים לא נעימים. ככל הנראה שמכבי תל אביב תהיה קבוצה בינונית עם הבזקי התעלות, תעשה משחקים נהדרים לצד תצוגות נפל מול קבוצות שמקשות עליה, ותקווה לגרד את המקום השמיני שמוביל להצלבה.

 

ג'ונה בולדן ונוריס קול (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
ג'ונה בולדן ונוריס קול(צילום: ראובן שוורץ)

 

וכמו שאפס עברה את ההפסדים הראשונים יחד והתעלתה לרמה שהציגה אמש, מכבי תצטרך להתרגל לשחק בשבועות הקרובים נגד האריות של אירופה, ותיאלץ להתמודד עם הפחדים והקשיים שלה. הדרך בה תלך בתקופה הזו, ואיך שהיא תצא ממנה, יכריע את גורל העונה שלה. והכי חשוב לה, נכון לעכשיו, זה להמשיך לחשוב כמו קבוצה קטנה, להתכונן ספציפית ליריבות שלה, ולבנות עוד כמה כלי נשק טקטיים בארסנל.  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ראובן שוורץ
אריק מקולום
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים