זה שנים רבות מפליא אותי שהקולנוע הישראלי לא עוסק בהיסטוריה העשירה של העם היהודי. סיפורי העבר מתורגמים לסרטים בכל מסורת קולנועית שמוכרת לי, ודווקא בישראל תעשיית הקולנוע מתעלמת לגמרי מאירועים מרתקים שהתרחשו לפני מאות ואלפי שנים.
לאחר שקראתי את ספרו של מוטי בנמלך על דמותו אפופת המסתורין של שלמה מלכו, הצער בעניין רק גבר. בתולדות חייו המופלאים של מלכו יש כל מה שנחוץ ליצירה קולנועית מוצלחת - גיבור כריזמטי, דרמה, מתח, מאבקים ותהפוכות בלתי צפויות. ספרו של בנמלך הוא הרבה יותר מביוגרפיה של שלמה מלכו. זהו תיאור של תקופה ומחקר על אודות עידן שלם. ההרחבה הזו נחוצה ומתבקשת, מכיוון שלא ניתן להבין את עלייתה של דמות כה מורכבת ואת מפלתה בלי לבחון את הקרקע שעליה צמחה.
כריכת הספר (מכון בן צבי)
במאות ה־15 וה־16 תפח השיח המשיחי בתוככי החברה היהודית ואף בקרב נוצרים. בקהילות היהודיות של אירופה נפוצו הידיעות על שובם הקרוב של עשרת השבטים האובדים, וכן על אותות ומופתים אחרים שמבשרים את בוא הגאולה. השמועות על כך שנהר הסמבטיון האגדי פסק מלגעוש ושהשבטים עומדים לחזור לחיק עם ישראל פשטו באיטליה ובגרמניה. בעלון שהפיץ כומר גרמני סופר, לדוגמה, כי צבא יהודי המונה בין 500 ל־600 אלף לוחמים חונה כעת במצרים במרחק 30 ימי הליכה מארץ ישראל ונערך לכיבושה. עוד התפרסם כי משלחת יהודית יצאה לפגישה עם הסולטן כדי לאפשר לו למסור להם את הארץ ללא קרב, ולתאם שיתוף פעולה עתידי ביניהם נגד הנוצרים.
המתח המשיחי בא לידי ביטוי גם בפעילות של מקובלים, הוגים ומחשבי קיצים. היו כאלה שניבאו את בוא הגאולה הקרב, והיו אחרים שביקשו להביאה במעשיהם. לקטגוריה זו השתייך שלמה מלכו, שנולד בפורטוגל כבדיוגו פירס, למשפחה של "נוצרים חדשים" (יהודים שאולצו להתנצר או אפילו הוטבלו לנצרות בכפייה).
לא ברור מה הניע את פירס לשנות מקצה לקצה את מסלול חייו. אולי היה זה מפגש שאותו חווה כשופט צעיר בבית המשפט המלכותי לערעורים עם דוד הראובני, מי שהציג את עצמו כ"שגריר" של מדינה יהודית חזקה - ודמיונית - אי שם בחצי האי ערב. בעקבות הפגישה פירס מל את עצמו, נמלט מארצו, החל בחיים יהודיים גלויים והפך למבשר משיחי.
בשלוש השנים הבאות העקבות של היהודי החדש נעלמו, וכנראה בזמן הזה הקדיש מלכו את עצמו ללימוד מקורות יהודיים, חלקם קבליים. לימודים אלה, והחזיונות שהחלו לפקוד אותו עוד לפני כן, הובילו לכך שבמקום משפטן פורטוגלי ששב לשורשים היהודיים הופיע באירופה של המאה ה־16 אדם שמחיש את גאולת ישראל, ובעיני אחדים (ואולי גם בעיני עצמו) מגלם אותה בגופו. אפילו שם המשפחה החדש שנבחר, כאילו בא לרמז על הייעוד של בעליו ולספר את ייחודו.
בנמלך מתאר בספרו את האקטיביזם המשיחי של מלכו ברחבי איטליה. היתה זו מלאכת מחשבת של פעילות פוליטית (התקרבות לחצר האפיפיור ולבעלי השפעה אחרים), הסברתית (דרשות לקהל יהודי ולא־יהודי) ופילוסופית־ספרותית, כפי שבאה לידי ביטוי בכתיבת החיבור "ספר המפואר".
השיא של הניסיון של מלכו להשפיע על מהלך היסטוריה היה המאמץ לחולל מלחמת גוג ומגוג, בדמות התנגשות בין אדום לישמעאל. לשם כך יצא מלכו למשימתו הסופית - לשכנע את הקיסר קרל החמישי להעמיד צבא שיילחם בעות'מאנים. מלכו התכוון לעמוד בראש הצבא ואולי אף להיהרג בקרב, כמצופה ממשיח בן אפרים. אלא שהתוכנית לא יצאה אל הפועל: מלכו נתפס יחד עם דוד הראובני; הקיסר הגלה את הראובני לספרד, ואת מלכו העלה על המוקד במנטובה שבאיטליה, ולא לראשות הצבא. כך הוקפא רעיון גאולת ישראל בכוח צבאי ופוליטי לכמה מאות שנים, עד שקרם עור וגידים בעידן התנועה הציונית.
שלמה מלכו - חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
מכון בן צבי, 438 עמ'
