בני הזוג נילי ואנדרו מולדובן הסתכסכו לאחר חתונתם עם הצלמת אנדראה פוליטו על 150 דולר – וכעת נקבע שעליהם לשלם לה מיליון דולר. לא בטוח שזה גם יהיה פסק הדין הסופי, אבל הסיפור יוצא הדופן תפס כותרות בארה"ב והגיע אפילו לדפי וושינגטון פוסט.

נילי היא "בלוגרית יופי" וככזו הצליחה למשוך תשומת לב רבה לטענות שלה ושל בעלה הטרי נגד פוליטו, שצילמה את חתונתם. בינואר 2015, שלושה חודשים לאחר החתונה, הופיעו השניים בתחנת טלוויזיה מקומית בדאלאס וטענו, כי פוליטו מסרבת למסור להם את התמונות מהחתונה ודורשת עוד 150 דולר, בנוסף לאלפים שכבר שילמו לה.

הסיפור התגלגל לאמצעי תקשורת נוספים, אפילו לדיילי מייל הבריטי, אשר טען שפוליטו מחזיקה את התמונות כבנות ערובה. פוליטו הפכה ליעד למסע שיימינג – והחליטה להכות בחזרה. היא הגישה תביעה נגד מולדובן, בטענה שכל מה שהיה עליהם לעשות הוא לחתום על טופס, לבחור את האלבום ולהוסיף תשלום קטן שסוכם מראש. היא הציגה בפני בית המשפט תכתובות דוא"ל שהראו כיצד היא ומעסיקיה ניסו לרצות את בני הזוג, גם כאשר הללו יצאו לתקשורת נגדה. פוליטו טענה שהשניים הרסו את הקריירה שלה – ובסוף השבוע שעבר קבע חבר המושבעים, כי בני הזוג אכן הוציאו רעה את דיבתה וחייב אותם לפצות אותה ביותר ממיליון דולר.

מולדובן טרם הגיבו על פסק הדין, עליו הם יכולים לערער. נילי לא סיפרה עליו לאלפי העוקבים בבלוג האחרון שלה, שעסק בבעיות יופי שלאחר הריון. באופן טבעי, לעומתה, פוליטו שמחה לדבר עם וושינגטון פוסט. היא מספרת, שאחרי עשור בתחום צילומי החתונות, הסטודיו שלה הוזמן לכל סוף שבוע למשך חודשים רבים קדימה. נילי והיא קבעו מראש לוח זמנים לאירוסין, לחזרות ולחתונה עצמה. פוליטו הזהירה את מנהל הסטודיו: "היא בלוגרית. תדאג שהכל יהיה מושלם".

הדברים נכתבו בהסכם

צלמי הסטודיו צילמו את החתונה באוקטובר 2014 ושלחו אותן לאישורו של הזוג; נילי אפילו העלתה אותן למדיה החברתית. אלא שאז החלה נילי לשאול מתי תוכל לקבל את התמונות באיכות גבוהה. פוליטו השיבה, שכמו צלמים אחרים – גם היא ועמיתיה מוסרים את התמונות הללו לאחר השלמת כל "חבילת החתונה", מה שבדרך כלל נמשך מספר חודשים. אם לא יעשו כך, מסבירה פוליטו, בני הזוג יקבלו את התמונות וייעלמו מבלי לשלם.

הסטודיו הסביר זאת לנילי, וביקש ממנה למלא את הטופס בו תבחר את האלבום שלה כדי להשלים את העבודה. שלושה חודשים עברו מבלי שבני הזוג ענו, ואז – בשבוע הראשון של 2015 – סיפרה נילי לעוקבי הטוויטר שלה על צירי הלידה המלווים את התמונות. למחרת היא התקשרה לסטודיו, אמרה שתבוא לחתום על הטופס ושאלה האם צריך לשלם בנפרד תמורת הכריכה. התשובה החיובית הכעיסה אותה, למרות שפוליטו אומרת שהדברים נכתבו שחור על גבי לבן בהסכם עליו חתמו מולדובן.

בימים הבאים החלו חילופי מיילים בין הצדדים, ובעיצומם החליטו מולדובן לצאת לתקשורת. "אני הולך לז... את הצלמת שלנו", הודיע אנדרו במסרון לחבר ב-12 בינואר. "אנחנו רוצים את אלבום החתונה המז... שלנו, שכבר שילמנו תמורתו". נילי שלחה מסרון באותו יום: "אנחנו מקווים שהסיפור שלנו יהרוס לגמרי את העסק שלה".

התחנה המקומית של NBC שידרה את הסיפור תוך התעלמות כמעט מוחלטת מתגובתה של פוליטו ומהמסמכים שהציגה, ואשר הוכיחו שהצדק איתה. כתבת המשך לאחר מספר ימים הראתה שהתמונה אינה כה פשוטה, אבל הנזק לפוליטו כבר נגרם. הסיפור הגיע אל מעבר לים, ומולדובן היו עסוקים בניפוחו והפצתו במדיה החברתית. נילי הגדילה לעשות כאשר טענה, שפוליטו "עשתה את זה לעוד 22 כלות" – ללא כל הוכחה. לעומת זאת, האמירה שלה לפיה "קרוב לוודאי שהעסק שלה גמור", כן הייתה נכונה.

המוניטין של הסטודיו – שהעסיק עובדים נוספים וקבלני משנה – הסתמך על שיווק ורבאלי, הסבירה פוליטו, ומובן שמסע שיימינג שכזה הורס במחי יד את מה שנבנה במשך שנים. שני לקוחות בלבד הגיעו לסטודיו לאחר הסיפור, והיא נאלצה לסגור אותו ולחיות מחסכונותיה. מומחה מטעמה הראה לבית המשפט, כי הפסדיה הסתכמו במאות אלפי דולרים. מולדובן טענו שהיא לא הוכיחה את נזקיה, אך כאמור המושבעים חשבו אחרת.

מולדובן יכולים עדיין לערער, וקרוב לוודאי שיעשו זאת. פוליטו כילתה בינתיים את כל חסכונותיה ואת כספי הפנסיה שלה, אבל מבחינתה פסק הדין הוא ניצחון לא רק במובן הכספי. "במשך שנתיים וחצי הסתובבתי ליד בית הספר של הבת שלי כאשר אני מבוישת ונבוכה. כעת הם יודעים שניצחתי".