אלישע אודס, המואשם בעבירות "תג מחיר" ובראשן מעורבות ברצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא, ייפגש עם עורך דינו כאשר ביניהם מפרידה מחיצה - כמקובל לגבי אסירים ביטחוניים. כך קובע (31.7.17) שופט בית המשפט העליון,
אורי שהם.
אודס מואשם בחברות בארגון טרור, בתכנון רצח בני משפחת דוואבשה, בהצתות ובביצוע עבירות נוספות ממניע גזעני. בית המשפט המחוזי מרכז (השופט
ארז יקואל) קיבל את עתירתו נגד הוראת מפקד כלא איילון בנוגע להצבת המחיצה בינו לבין עורך דינו. אולם שהם קיבל - בהליך נדיר - את בקשתה של המדינה לערער על ההחלטה וגם קיבל את הערעור לגופו.
הנימוק העיקרי של יקואל להתרת מפגש ישיר בין אודס לעורך דינו היה שהשב"ס אפשר לו להיפגש ללא מחיצות עם בני משפחתו. שהם מעיר תחילה, כי יקואל לא דייק באומרו שאודס היה האסיר הביטחוני היחיד שקיבל אפשרות כזאת, שכן מתחילת 2016 היא ניתנה לעוד ארבעה אסירים. לגופם של דברים אומר שהם, כי אין ללמוד גזירה שווה בין ביקורי משפחות לבין פגישה עם עורך דין, שכן חיסיון עו"ד-לקוח מחייב את השב"ס לפקח רק מרחוק על מפגשים אלו, בעוד שמפגשי משפחות נתונים לפיקוח הדוק.
קביעת התנאים למפגשים מצויה בסמכותו המינהלית של מפקד הכלא, מוסיף שהם, ובדרך כלל אין מקום להתערב בשיקול דעתו המקצועי - וכך גם הפעם. עוד הוא אומר, כי יש הצדקה להצבת מחיצה בין אסיר ביטחוני לבין עורך דינו, מחשש שהמפגש ינוצל להעברת מידע, מסרים וחפצים אסורים. גם מצבו הנפשי של אודס אינו רלוונטי לפגישות עם עורך דינו, בעוד הוא יכול להיות רלוונטי למפגשים עם בני משפחתו. לבסוף אומר שהם, כי השב"ס אינו צריך להצביע על סיכון קונקרטי כדי להציב את המחיצה, וכי הדבר אינו מהווה פגיעה בזכות ההיוועצות.
השופטים
יצחק עמית ודפנה ברק-ארז הסכימו עם שהם. את המדינה ייצגה עו"ד ליאורה וייס-בנסקי, ואת אודס - עוה"ד עדי קידר וטלי גרינברג.
