המסלול של הישראלי הממוצע לאחר שסיים צבא כולל בדרך כלל טיול בעולם, שאחריו מתחילים החיים האמיתיים; לימודים, עבודה במקביל ועוד שלל מחויבויות. בעולם אחר, בבועה שבתוך הבועה, נמצא כוכב האיט גירלז - "הבחורות הנכונות". בכוכב הזה אין דאגות לצעירים אחרי צבא. ה"עבודה" שלהם היא בעיקר להלל את עצמם ולמלא את החלל במילים כמו "פרויקט", "הפקה", "שיתופי פעולה" שאין מאחוריהן דבר.
מי הן האיט גירלז? דנה זרמון ("אני אחת הפצצות שאני מכירה"), אדל בספלוב ("כל דבר שאני אגע בו זה אש") ואבישג נגר, הצלע היחידה במשולש הזה שכנראה חיה במציאות ולא במציאות מדומה. אם אתם לא נמנים עם צופי הסדרה המטופשת הזאת, אתם כנראה לא מכירים את השלוש, ובצדק. הדברים שהן עושות הם כל כך לא חשובים שלא משנה איזו מוזיקה מגניבה תלווה אותם, הכלום כל כך גדול שאי אפשר להסתיר אותו.
בפרק הראשון של העונה השלישית שלה, הסדרה מפגישה את דנה ואבישג עם אדל, שהקשר איתה איתה התנתק. השלוש צריכות לעבוד יחד ולעשות הפקות אופנה, אבל אין ביניהן חיבור טוב. דנה לא זורמת בצילומים, אדל מרוכזת בעצמה ואבישג לא מרוצה מהשמלה שקיבלה והיא לא מחמיאה בעיניה.
הנישתיות בסדרה זועקת מהמסך (דנה היא בלוגרית אופנה ואדל צילמה תוכנית עם אלירז שדה). זה לא מנע מ"אבק הכוכבים" לעלות להן לראש, אחרת אי אפשר להסביר את האהבה עצמית שלהן ואת האגו הכל כך נפוח. לפחות תהיה להן עוד שורה להוסיף לרזומה - עונה שלישית בתוכנית "אני, אני ואני".
הפספוס הגדול של התוכנית הזאת הוא דנה זרמון. כל כך הרבה משפטי חוכמה יוצאים מהבחורה הזאת, כגון "היתה שתיקה שהרגישה שהיא חותכת את האוויר" - איפה המלהקים של "היפה והחנון" כשצריך אותם?
אקשן מדעי
לברוח מאלקטרז, yes VOD
במשך שנים נחשב אלקטרז לכלא שקשה לברוח ממנו. סיפורי בריחה הרואיים של פושעים מסוכנים הציתו את הדמיון, וסרטים על הבריחה מאלקטרז היו לשוברי קופות. ב־1962 נשמעו סירנות באלקטרז. שלושה אסירים נמלטו מהכלא לאחר שחפרו בקירות התא שלהם בעזרת כפיות מושחזות. כיצד הצליחו להימלט ומה עלה בגורלם - על זה מנסה לענות הסרט "לברוח מאלקטרז".
שלושה הולנדים שפיתחו תוכנה למיפוי זרמי ים החליטו לשחזר את בריחתם של שלושת האסירים במטרה למצוא תשובות. הם השתמשו בתוכנה כדי להבין אילו זרמים היו בליל הבריחה שאפשרו לשלושת האסירים להתרחק מהאי על גבי רפסודה מאולתרת שתפרו ממעילי גשם. השלושה מעולם לא אותרו. ההולנדים ניתחו את שעת הבריחה והתאימו את תנאי מועד הניסוי לתנאים שהיו לנמלטים. לאחר יותר משעה במים, ההולנדים נסחפו לכיוון הגולדן גייט, ואם זה מה שקרה במציאות, הרי שהאסירים נסחפו לים הפתוח וקרוב לוודאי שלא שרדו.
אלמנט אחד היה חסר, כדברי החוקרים: האדרנלין של הבריחה ורצון ההישרדות אולי גרמו לאסירים הנמלטים לחתור מהר יותר ולהיות נחושים יותר להצליח. כך או כך, מעולם לא נמצאו הוכחות למותם של האסירים הנמלטים וגם לא הוכחות שהם נשארו בחיים. התעלומה כנראה תמשיך להעסיק את החוקרים עוד שנים רבות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו