התמודדות עם הטראומה הנפשית שבעקבות מאניה דפרסיה

המאמר נכתב על ידי פרופ’ לאון גרינהאוס

• מאניה דפרסיה תאובחן בין 3-5% מהאוכלוסיה
  • היחס בן נשים לגברים 1:1
  • מאניה דפרסיה מסוג 1 0.5-1%
  • מאניה דפרסיה מסוג 2 2-3%
  • צ׳יקלותימיה 1-2%
• כאשר בן משפחה סובל מתופעות אלו למעשה כל המשפחה מעורבת בתהליך של המחלה וההחלמה
• ההחלמה יכולה להיות מהירה או איטית. הסבל הנפשי יהיה תלוי בחומרת המחלה, המשך שלה, והתגובה לטיפול

הטראומה הנפשית כתוצאה ממאניה דפרסיה יכול להתבטא במה האישית, המשפחתית, הכלכלית, התעסוקתי, והחברתית

מה זה מאניה דפרסיה?

• תוארה לפני 2000 שנה
• מאופיינת מגלים מאניים (מצב רוח מרומם או תוקפני) וגלים של דיכאון (מצב רוח יריד). בין הגלים יש בדרך כלל תקופות מאוזנות.
• ללא טיפול האדם יסבול מ 6-10 גלים (של מאניה ושל דיכאון) במהלך החיים שלו
• הגלים יכולים להיות קצרים (מספר שבועות) עד ממושכים (מספר חודשים-במיוחד הגלים של דיכאון). יש תקופות ביניים ללא סימפטומים בכלל או עם סימפטומים קלים יותר (אבל שיכולים להפריע לחזרה מלאה לתפקוד)
• בדרך כלל מופיעה לראשונה בין הגילאים 15-25
• קיימת גנטיקה משפחתית משמעותית

מה הם המאפיינים של גל מאני?

• התחלה פתאומית או הדרגתית
• שינוי במצב הרוח לכיוון המרומם או התוקפני
• ירידה בשעות השינה
• עלייה ברמת הפעילות והביטחון האישי
• מחשבות גדלות, לפעמים קיצוניות
• דיבור מהיר ושעובר מהר בן נושאים
• עלייה ברצון לפעילויות מרגשות כמו:
  • השקעות כספיות עם סיכון,
  • פעילות מינית מוגברת,
  • עסקנות רבה יותר,
  • נהיגה במהירות מופרזת

האם יש צורות שונות של מאניה דפרסיה?

• מאניה דפרסיה מסוג 1
  • הגל המאני הוא קיצוני ועם מעפיינים פסיכוטיים. לעיתים קרובות האדם הסובל נזקק לאשפוז, בדרך כלל בכפייה. הגל הדיכאוני גם משמעותי מאוד ויכול להגיע עד כדי מחשות לא מציאותיות של ייאוש וחוסר תקווה. מעשים אובדניים הם סיכון ממשי.
  • מקרה קליני לדוגמה של מאניה דפרסיה מסוג 1:
    • גבר בן 19, תלמיד ישיבה, רווק
    • במשפחה 2 אחים ודוד שסובלים ממאניה דפרסיה
    • מתאר שכבר מגיל ההתבגרות מתמודד עם תופעות של חרדה, תסמינים כפייתיים, וקשיים בריכוז
    • באופן פתאומי חש “התגלות” ושקיים קשר מיוחד בינו והשם, כמעט ולא יישן, פעיל ביותר, לא אוכל כמעט כי “אין זמן לאכול”, כותב כל היום את מחשבותיו ומדבר עליהן ללא הפסקה. חושב שיש לי תפקיד מיוחד ועליו לפעול כדי להביא את הגאולה.
  • מאניה דפרסיה מסוג 2
    • השלב של מצב רוח מרומם נקרא “היפומאניה” (מאניה קטנה) מאחר והוא מתון יותר מבחינה קלינית. כמו כן הגל הדיכאוני לא מגיע לרמה של הפרעות בחשיבה. האדם מגיע לטיפול פסיכיאטרי כאשר הוא נמצא בדיכאון. בדרך כלל האדם לא נזקק לאשפוז והמחשבות האובדניות מתונות יותר.
    • מקרה קליני לדוגמה של מאניה דפרסיה מסוג 2:
      • גבר בין 56 בעל מוסך ששנים סובל מגלים של דיכאון. בזמנים של דיכאון יעילותי בעבודה ירודה ומעורבותו בחיים החברתיים דלה מאוד.
      • אחרי כל גל של דיכאון הוא חש שינוי במצבו הוא נעשה פעילו מאוד, הלקוחות שלו מצד אחד מרוצים מהעבודה שלו אך מתלוננים על הקלות בה הוא כועס ומדבר אליהם לא יפה.
      • הוא מדווח שבתקופות של מצב רוח מרומם הוא חש ביטחון רב, קונה דירות בהצלחה, בוגד באשתו בטענה שהיא לא מצליחה לספק את הצורך שלו, יושן מעט שעות ופעיל מהשעות המוקדמות של היום עד השעות המאוחרות של הלילה.
    • צ׳יקלותימיה

מצב קליני מתון יותר מזה של הגלים של המאניה דפרסיה מסוג 1 או 2. הגליות נמשכת כשנתיים או יותר והתקופות המאוזנות הם לא אורכות מעל חודשיים.

• מקרה קליני של צ׳יקלותימיה:
  • אישה בת 48 שמספרת על שילוב משמעותי של תקופות דיכאון עם תקופות טובות מאוד אבל קצרות מאוד.
  • בתקופות הטובות יעילה, בטוחה בעצמה, מנהלת את משק הבית ואת העבודה ביעילות. בתקופות של מצב רוח פחות טוב היא חשה צורך להיות “בבית בין הסדינים”, פחות מתפקדת בבית ומבקשת מבעלה “לעזוב אותה בשקט ולא לבקש קירבה מינית”. היא מדווחת על רגישות גדולה יותר בתקופות אלו ונפגעת בקלות. היא מכירה את התקופות האלו ויודעת שכעבור מספר שבועות זה ישתנה לטובה.
  • בנוסף הוא חשה שיש מצבים שהיא מגדירה כ “טורבו”. אלו ימים ספורים בהם היא פחות אוכלת, זקוקה לאינטימיות מוגברת התנהגותה נהפכת לפרובוקטיבית ופלרטטנית. חושבת שיש קשר בין תקופות אלו והמחזור החודשי
• כפי שצוין קודם המחלה המאני דפרסיבית משפיע על האדם וגם על סביבתו הקרובה. לעתים השפעה זו יכולה להיות מורגשת גם במשפחה המורחבת, במקום עבודתו או במקום לימודיו של האדם.
• אחד מהסוגיות החשובות היא מתי לפנות להערכה וטיפול פסיכיאטרי?. על הפסיכיאטר להחליט על סוג הטיפול ועל המשך של אותו טיפול. בדרך כלל מדובר בטיפול שימשך זמן רב.
• במהלך הטיפול ישנן סוגיות קליניות חשובות שצריך לתת עליהן את הדעת:
  • סוגיית ההיריון, לידה, והנקה
  • תופעות הלוואי האפשריות של הטיפול
  • השיקום (האישי, התעסוקתי, והמשפחתי) של האדם הסובל
  • הצורך בטיפול פסיכותרפי מלווה. בדרך כלל חשוב לטפל בצורה משלובת בטיפול תרופתי וגם בטיפול פסיכותרפי.
  • הנושא של גנטיקה ומחלה מאני דפרסיבית. האם יש בני משפחה (ילדים או הורים) שסובלים מקשיים פסיכיאטרים וזקוקים להערכה?.
    • לעיתים קרובות אפשר לאבחן בבני משפחה של הסובלים ממאניה דפרסיה סוגיות קשורות לדיכאון, מצבי חרדה, הפרעת קשב וריכוז, קשיים בזוגיות, ועוד.

בתמונה שבהמשך אפשר להתרשם מהסימפטומים המרכזיים של המאניה דפרסיה. האבחנה הקלינית מתבססת על נוכחות של מספר סימפטומים בו זמנית.

בסקירה זאת ניסיתי בצורה מתומצתת להסביר את העקרונות המרכזיים של המאניה דפרסיה. הסקירה מאפשרת הקרה מהירה עם תופעה קלינית חשובה שאפשר לאבחן ולטפל באופן מקיף.