אוקינאווה והינקים

חופי איקנוואה מושכים נופשים רבים, אך האווירה הפסטורלית מופרעת לעיתים קרובות ברעשיהם של מטוסים צבאיים אמריקניים - תזכורת לכך שנותרו שרידים ממלחמת העולם השנייה.

השבוע מלאו 45 שנה להחזרת האי לריבונות יפנית, והמושל טקאשי אונאגה ניצל את ההזדמנות לומר מילים חריפות - מצטט העיתון אשאי שימבון: "תושבי אוקינאווה נאלצים לסבול מפשעים, תאונות ובעיות סביבתיות הנובעים מהבסיסים האמריקניים, וזו מכשלה קשה בפני ההתפתחות הכלכלית של המחוז".

בשנה שעברה החזירה ארה"ב ליפן מחצית משטח האימונים בו היא עושה שימוש באוקינאווה, אך באי - המהווה רק 0.6% משטחה של יפן - מצויים 71% מהמתקנים הצבאיים של ארה"ב במדינה. וזו לא הבעיה היחידה של האי: ממשלתו מנהלת שורה של מאבקים מול הממשלה בטוקיו, כאשר האחרון שבהם הוא על כוונת הממשלה המרכזית להקים באי שדה תעופה שיחליף את זה שהחזירו האמריקנים ליפנים. אלא שתושבי האי דורשים שהוא יוקם במקום אחר, ומניעת הקמתו הייתה הבטחת בחירות מרכזית של אונאגה.

ההסכם על פינוי בסיס פוטמה נחתם בשנת 1996, שנה לאחר שחיילים אמריקניים ביצעו אונס קבוצתי בתלמידת בית ספר מקומית. המקרה העצים את ההתנגדות לנוכחות הצבאית האמריקנית והעלה דרישות לשינוי תנאי הסכם שביתת הנשק בין שתי המדינות - דרישות שלא נענו. בשנה שעברה התגלתה גופתה של אישה בת 20 שעל-פי החשד נרצחה בידי אמריקני המועסק בידי הצבא האמריקני באוקינאווה ואשר קודם לכן שירת בנחתים המוצבים באי.

ממשלת אוקינאווה טוענת, מדווח העיתון, כי בשנים 2016-1972 נחשדו 576 אמריקנים בביצוע עבירות חמורות באי (כגון רצח ואונס) - אם כי לא נמסר כמה מהם הורשעו בסופו של דבר. לדברי ממשלת האי, תנאי הסכם שביתת הנשק נותנים לאמריקנים את התחושה כאילו יש להם זכויות יתר במקום, תחושה אשר תרמה לריבוי התאונות והפשעים. הביקורת נמתחת בעיקר על הסעיף הקובע, כי אם חשוד אמריקני נמצא בשטח צבאי אמריקני - הוא יוחזק שם במעצר ויוסגר ליפנים רק אם יוגש נגדו כתב אישום, כך שהיפנים לא יכולים לעצור בעצמם את החשודים.

יש הטוענים שהבסיסים האמריקניים חיוניים לכלכלת אוקינאווה, אך אשאי שימבון אומר שהדבר שוב אינו נכון. בשנה שעברה הגיעו לאי 8.76 מיליון תיירים - פי 16 ממספרם בשנת 1972, כאשר האי הוחזר לריבונות יפנית; זוהי השנה הרביעית ברציפות בה נרשם שיא במספר התיירים. ההכנסות מהתיירות כפולות כיום מאלו הנובעות מן הבסיסים.

מאז 1972 השקיעה הממשלה המרכזית באוקינאווה למעלה מ-100 מיליון דולר במטרה לצמצם את הפערים בינו לבין מרכז המדינה, אך נותרו בעיות. ההכנסה לנפש באי היא 20,000 דולר לשנה - אחת הנמוכות ביותר בין המחוזות המרכיבים את יפן. שיעור העוני כאן הוא 29.9%, לעומת ממוצע לאומי של 16.3%. בראש מחצית ממשקי הבית העניים עומדות נשים בודדות, קרובותיהן של אלמנות החיילים היפנים שנהרגו בקרב על האי בשנת 1945.