דוח מפורט של רשם העמותות שהגיע לידי News1 שכותרתו: "דוח סיום ביקורת עומק מאי 2006" - המתייחס לשנים 2002, 2003 ו-2004, מגלה כי בכך לא תמה מסכת הפעולות הלא תקינות של חייט.

בדוח, שהסתיים במסקנה הברורה כי לא יינתן לעמותה אישור על ניהול תקין, נקבע כי חייט קיבל מהעמותה סכום של 368 אלף שקלים לצורך מימון אימונים לבתו ולחתנו. מדובר בסכומי כסף גבוהים יחסית ששילם חייט על-מנת לממן לכאורה את אימוני הזוג בחו"ל, ואשר שולמו פעמים רבות במזומן וללא כל חשבונית שהוצגה להתאחדות.

"רוב ההוצאות של הזוג הוצאו בארצות הברית. מסקירת האסמכתאות אותן המציאה העמותה עולה כי אסמכתאות רבות אינן חשבוניות אלא ריכוז סכומים בגין הוצאות האימון כאשר סכומים רבים אף משולמים במזומן".

כאמור, מדובר בהוצאה מופלגת ולא נצרכת שהגיעה מהקופה הציבורית. כי זאת יש לדעת: בישראל קיים מתקן אולימפי שבו, ורק בו, אמורים ספורטאי ההתאחדות הישראלית להחלקה על הקרח להתאמן.

על-פי התלונה שהופנתה לרשם העמותות, הוצאות ההתאחדות על הזוג חייט וסחנובסקי, שאינן כוללות את אותו מימון בסך 368 אלף שקלים, נגסו חלק גדול מן התקציב של ההתאחדות. לשם ההשוואה, בעוד שבתקופת יו"ר ההתאחדות הקודם, יוסי גולדברג, עמד המימון של הזוג על כחמישים אלף דולר, הגיע המימון בתקופת כהונת חייט כיו"ר העמותה לסך 450 אלף שקל.

מדובר גם בניגוד עניינים ברור ומובהק. "המצב בו יו"ר עמותה מקבל החזרים בגין הוצאות עבור אימוני בתו ובן זוגה הינו ניגוד עניינים ואינו תקין", נקבע בדוח.

עוד הודגש בדוח כי מלבד הפן הכספי, מדובר גם בחוסר שוויוניות בפני שאר הספורטאים החברים בהתאחדות.

"העובדה שאין קריטריונים ברורים לגבי המימון של כל אחד מהספורטאים הממומנים על-ידי העמותה עלול לגרום למצב של חוסר שוויוניות. לא ייתכן שהעמותה תעביר ליו"ר כסף בהנחה שהוא יעביר את הכסף לספורטאים", נכתב בדוח וצוין בפירוש כי ההסדר של מימון ספורטאים יהיה בעתיד אך ורק בקבלת חשבוניות עד לגובה של 4,000 דולר או שהעמותה תממן את הספורטאים בסכום זה ותציג את המימון בדוחותיה. "ובוודאי העמותה לא תעביר כספים לספורטאים באמצעות יו"ר העמותה בוריס חייט", לשון הדוח.

המימון העצמי של מאות אלפי השקלים שנטל חייט מקופת ההתאחדות אינו הביטוי היחיד להתנהלות לא תקינה שהתגלתה בהתאחדות.

מדוח רשם העמותות מתברר כי בוועדת הביקורת של ההתאחדות, שאמורה על-פי הגדרתה לשמור על העמותה מפני חריגות בלתי תקינות, היו חברים שניים מנותני השירות להתאחדות שבהחלט נוגעים בדבר בכל הנוגע להוצאות הכספיות של ההתאחדות.

חסן מחמוד, שבינתיים הלך לעולמו, וביאליק בילסקי מונו לוועדת הביקורת, על-אף שמחמוד נתן שירותי ייעוץ משפטי להתאחדות ובילסקי הוא בעלים של בית מלון שנתן שירותי לינה לעמותה.

"מלון ארזים אשר בבעלותו של חבר ועדת ביקורת מר בילסקי משמש את העמותה בתחרויות ואירועים. למרות בקשתנו לראות הצעות מחיר מבתי מלון נתקבל רק תיעוד למלון אחד שהגיש הצעה. לדברי העמותה, שאר ההצעות מתקבלות טלפונית", נקבע בדוח רשם העמותות, "העובדה כי מר בילסקי היה חבר ועדת ביקורת ובנוסף שימש כספק לא הייתה תקינה".

פרשה נוספת שמצביעה על אופן לא תקין בעליל שבו התנהלו כספי ההתאחדות הישראלית להחלקה על הקרח נוגעת לחשד חמור למעילה בסכום לא ידוע מכספי העמותה על-ידי מנכ"ל העמותה לשעבר, ליהו איכלוב, שהתגלה בשנת 1999 על-ידי המזכירה הכללית של העמותה דהיום, ג'ודי יבור.

יו"ר העמותה דאז, יוסף גודלברג ז"ל, העביר את הטיפול בפרשה ליועץ המשפטי של העמותה, ולאחר שאיכלוב השיב 90 אלף שקלים מתוך הסכום הכולל שגנב - הוחלט שלא להגיש תלונה על כך במשטרה.

רק בעקבות חקירת רשם העמותות אמרו אנשי העמותה כי הם שוקלים להגיש תלונה נגד איכלוב היום, עשר שנים לאחר חשיפת המעילה.

גורמים בכירים בהנהלת מרכז קנדה ציינו בפני News1 כי גם עתה, נוכח לחצים מצד הוועד האולימפי, מנסה חייט להביא לקיום אליפות בהחלקה על הקרח במתקן האולימפי הישראלי. לדבריהם, אם לא תתקיים האליפות - ישללו מן ההתאחדות תוארה הבינלאומי והיכולת להשתתף בתחרויות בינלאומיות.

במרכז קנדה מסרבים לאפשר להתאחדות לקיים במרכז את האליפות עד שזו תחתום על הסכם שבו תתחייב על תשלום מינימום של 400 שעות אימון במתקן. זאת על-מנת להבטיח, כאמור, את המשך קיום המתקן הנשען על מימון ממשלתי מחד ועל ימי האימונים של התאחדות ההחלקה על הקרח מאידך.

היועץ המשפטי של ההתאחדות הישראלית להחלקה על הקרח, עו"ד אהרון נבון, מסר ל-News1 בתגובה לדברים כי כל הטענות שהועלו בדוח של רשם העמותות נוגעים לתקופה שבה חייט עוד לא היה יו"ר העמותה וכי כיום לעמותה יש אישור לניהול תקין מרשם העמותות. טענתו אינה מדויקת: בוריס חייט היה יו"ר ההתאחדות בחלק לא קטן של התקופה שבדיקת רשם העמותות התייחסה אליה.

עוד ציין כי הוויכוח שיש להתאחדות הישראלית להחלקה על הקרח עם הנהלת מרכז קנדה הוא ויכוח עסקי.

"מרכז קנדה הוא גוף פרטי שמספק שירות. אנחנו מנסים להגיע איתם להסכם מסחרי פשוט ולא מצליחים לעשות זאת", אמר, "הספורטאים החברים בהתאחדות התאמנו במשך 12 שנים במרכז קנדה מבלי שנחתם הסכם וכיום אנחנו מנסים לעגן את האימונים בהסכם".

התגובה אינה מדויקת גם באשר למעמד המרכז. שכן, מרכז קנדה אינו גוף פרטי. הוא מלכ"ר שכל פעילותו לטובת הציבור. מגבית קנדה והסוכנות היהודית הם בעלי המניות שלו.

לדבריו, מרכז קנדה לוקה באופן שבו הוא מתחזק את רחבות ההחלקה על הקרח.

"איכות הקרח במרכז קנדה היא בעייתית. הם לא יכולים לספק איכות קרח טובה וזו אחת הסיבות שאנחנו לא מוכנים להתאמן שם. אנחנו לא רוצים שספורטאים שלנו ייפגעו", ציין.

גם בנקודה זו קיים פער בין האליבי, כביכול, לעובדות. שכן: איכות הקרח במרכז קנדה טובה. על-כך מעידה העובדה שקבוצות הוקי קרח ערכו בקיץ במרכז קנדה את אליפות העולם היהודי בהוקי קרח. אם איכות הקרח אינה טובה כמו שטוען הפרקליט המגיב, מדוע רוצה ההתאחדות לקיים את אליפות הארץ במרכז קנדה במטולה?