לא מפרגן לך, באר שבע / צהוב סוגר חשבון

לפני הכל, ברכות. האליפות השנייה ברציפות מגיעה להפועל באר שבע, שריחפה בכמה דרגות מעל ליגת העל לאורך העונה והייתה דרגה אחת לפחות מעל יריבתה לתואר, מכבי ת"א. באר שבע הוכיחה שוב שהיא מערכת מסודרת, יציבה, חזקה, עמידה מנטלית ובעלת סגל נהדר ומאמן מעולה ומעודכן. הגיע לה הבונוס של זכייה באליפות דווקא במשחק מול מכבי ת"א.

ברכות גם לידידיי השמחים מחדשות 2, דני קושמרו ורינה מצליח, שהודתה ביושר שנעים לה במיוחד לחגוג על הראש של מכבי, והיא כמובן צודקת. רק תיקון קל: האצטדיון בנתניה מעולם לא היה - ולא יהיה - ביתה של מכבי ת"א אלא משכן זמני וראוי, גם אם מנוכר ואף לא נמצא בעיר המקור. השמחה הבאר שבעית בנתניה לא הפריעה לי במיוחד, אבל הייתה מכאיבה בוודאי לו כל העניין היה מתרחש בבלומפילד, כפי שאוהדי באר שבע סבלו מאוד באצטדיונם המיתולוגי וסרמיל, שם לקחה מכבי פעמיים אליפות על הראש של אדומי הנגב. אז לפני הכל בואו נשמור על פרופורציות.

ואחרי שנפרדנו משלב הברכות, אפשר להתייחס לגופו של עניין. אני יודע שאקים עליי את מיטב פרשני ארצנו המרבים ללקק למאמי הלאומית, מי מהם באמת מתוך כבוד והערכה, ומי מהם כי לא התקבלו לעבודה במערכת הנקראת מכבי ת"א או שנזרקו ממנה בעבר. ברור שאקים עליי גם את אוהדי יתר הקבוצות שנהנים לקרוא "באר שבע, באר שבע", במשחקים מול הצהובים, כי שמחה לאיד תמיד עדיפה על עידוד הקבוצה שלך. אהלן, מכבי חיפה.

אבל, מה לעשות, הגיע הזמן לתקן כמה גניבות דעת שנעשות כאן סביב באר שבע, ואני לא מתכוון דווקא לפנדלים הנשרקים בקלילות לטובת הקבוצה של אלונה ברקת. הם בטח לא הכריעו את העונה.

ברקת באוויר. ההיפך מסינדרלה(צילום: עוז מועלם)

נתחיל מגניבת דעת מספר אחת - באר שבע אינה סינדרלה מהפריפריה. היא מערכת עשירה וחזקה שנשענת על נהרות של כסף המגיעים מביתם של אלונה ואלי ברקת. כפי שחשף כאן שי מוגילבסקי, בני הזוג ברקת הוציאו מכיסם יותר מ-110 מיליון שקל בשנים האחרונות, סכום אסטרונומי. נכון, למכבי ת"א תקציב גדול יותר, אבל במערכת הצהובה יש גם היגיון כלכלי גדול יותר בשנים האחרונות, בטח אחרי מכירת שחקנים בסכומים גדולים, ההשתתפות בשלב הבתים של ליגת האלופות (ופעמיים בליגה האירופית) והכנסות מספונסרים שבאר שבע לא מתקרבת אליהם ולא תתקרב. הקבוצה של ברקת מעיפה סכומים אדירים - כשהקשר להכנסות מקרי בהחלט - ובלעדיהם לא הייתה מגיעה לתארים.

הפועל באר שבע הפכה בשנתיים האחרונות ללגיון זרים מחוזק בכמה ישראלים טובים. היא לא מחדשת בכך שום דבר לעומת אלופות ראויות קודמות כמו בית"ר ירושלים של ארקדי גאידמק למשל. צריך אמנם לתת לה מחמאות על סקאוטינג מזהיר, אבל בסופו של דבר אלה שחקנים שהיום פה ומחר במקום אחר. שחקני הבית בבאר שבע נמחקו ברובם, נשכחו אי שם בדרך להצלחות בכל מחיר, בכביש מווסרמיל לטרנר. הקבוצה מתבססת על הכישרונות הישראלים הטובים בזכות הכסף הגדול ודי מהר מתנתקת מהזהות הבאר שבעית הבסיסית שכל כך איפיינה אותה בשנים הקודמות.

ברדה. שחקן הבית היחיד שמשחק(צילום: אורן אהרוני)

אז תגידו 'מה אתה רוצה, ככה זה כשמבקשים תארים, לא רואים בעיניים אף אחד'. זה נכון. אבל רק אל תבלבלו לי את המוח על אתוס באר שבעי מיוחד, נשמה ולב. אלה רק קלישאות ריקות מתוכן. במשחק האחרון פתחו במכבי ת"א ארבעה שחקני בית. בבאר שבע לא פתח אפילו אחד. בסגל המורחב יש שחקן בית אחד, אליניב ברדה, ואת השוער השלישי גל נבון. הכישרונות הצעירים מגיעים מקבוצת הבת מ.ס אשדוד באדיבות סוכן אחד. אז מה כל כך מיוחד בבאר שבע לעומת אלופות אחרות? עם מי יש להזדהות? גם בצוות המקצועי, רק מאמן הכושר השלישי הוא יליד העיר.

לכן אולי לא פלא שאלפים חיכו לשחקנים בעיר בסוף המשחק בשבת, אבל רק שיר צדק וברדה ירדו לחגוג עם הקהל והשאר נסעו למסעדה. ככה זה, כבר התרגלנו. ועוד משהו: אחרי האליפות בעונה שעברה הורד הסלוגן 'גאוות הנגב' מסמל המועדון. למה? ככה.

אוהדי מכבי ת"א. האצטדיון בנתניה הוא לא הבית(צילום: עוז מועלם)

לכל זה יש להוסיף את העובדה שבאר שבע נהנית מבית חדש, מרתיע במיוחד, לעומת חיסרון בבית של היריבה הגדולה שלה. את הבית תרמה העירייה, לוקסוס שלא קיים בסדר הגודל הזה בת"א, עיר שבה פועלות כמה קבוצות גדולות. כל עוד למכבי ולהפועל ת"א לא יהיה בית, הן יתקשו לסגור את הפערים. עד כמה באר שבע היא קבוצה שיש לה עיר? העירייה גובה מהקבוצה דמי שימוש של מיליון שקל על טרנר אבל העלתה את התמיכה שלה העונה במיליון שקל. תעשו את החשבון לבד.

אז כן, צריך להצדיע ליכולות המקצועיות של הפועל באר שבע, אבל מצטער, זו מערכת כוחנית ודורסנית שזוכה לתמיכות ענק, מפורגנת בתקשורת שנהנית מהבייבי החדש יחסית (זה יעבור אגב) ואפילו זוכה לאהדה מהקבוצות היריבות (וגם זה יעבור מתישהו). אל תבכי בשבילי באר שבע, אבל האמת היא שאני לא מפרגן לך.

ג'ון אוגו: שחקן טוב, אישיות קטנה

לקשר הזר של הפועל באר שבע יצא להבקיע את שער הניצחון נגד מכבי ת"א בתום עונה בינונית יחסית. אלא שאוגו שכח צמד מלים ששחקנים גדולים באמת מכירים: "אצילות המנצחים". במקום להתעלם מהפרחחים שבין אוהדי מכבי ומקללים אותו ברשתות החברתיות, הוא מתעמת ויורד לרמה שלהם.

אוגו. הגלגל הסתובב והנימוסים נעלמו(צילום: אורן אהרוני)

אוגו גם שכח כנראה שאחרי התבוסה 6:2 בגמר הגביע, הוא הגיע באותו ערב למועדון שבו חגגו הצהובים והתקבל בחיבוקים מנחמים. אבל כשהגלגל מסתובב, הנימוסים נעלמים. מאז, דיר ג'ון, למרות הכתרים שקשרו לך הפרשנים והכרטיסים שלא שלפו לך השופטים, נשארת בליגת העל החלשה. איש באירופה לא קפץ על המציאה. יונייטד וארסנל לא עמדו בתור, גם לא ברצלונה. אולי כי אתה שחקן טוב, לא יותר, ואישיות ממש קטנטנה.

צל"ש השבוע: מכבי נתניה

מועדונים אחרים היו מתייאשים אחרי פתיחת עונה במינוס תשע נקודות, אך היהלומים חזרו לבהוק. פייר? התגעגענו. וולקאם באק מכבי נתניה.