מאז מונה רב-אלוף
גדי איזנקוט לתפקיד הרמטכ"ל הוא נאלץ להתמודד, לעתים תכופות, עם תוצאותיו של תהליך שהחל זמן רב לפני מינויו, אך הוא הולך ומתעצם כמעט ללא שליטה. בעברית פשוטה קוראים לתהליך הזה: השתלטות על הצבא של רבנים, המכונים בפי החיילים "סוכני אלוהים". הם עושים בו כמעט ככל העולה על רוחם, כאילו מדובר כברכושם הפרטי. דוגמה עגומה ביותר לתהליך הזה ניתן למצוא במכתב ששיגר אל הרמטכ"ל
בני גנץ, טייס קרב במילואים, המספר סיפור משונה, שעליו דיווח
אמיר אורן ב
הארץ (29.01.12):
-
"בראש-השנה ביקרנו את בננו המשרת בבסיס חיל-האוויר. ישבנו על המדשאה הקטנה בכניסה לבסיס, סעדנו, דיברנו, ולפתע צד את עיני מראה מוזר. מתוך הבסיס צועד נמרצות, לעבר עמדת הש"ג, בלבוש שחור עם מגבעת, גבר עם שופר גדול בידו. בהגיעו לשער הבסיס הוא תקע בשופר בגאווה, כאילו הוא מצהיר, "זה הצבא של אלוהים". נדהמתי ושאלתי את בני 'מי זה?' - 'זה רב הבסיס', באה התשובה התמימה.
מהאירוע יוצא הדופן הזה עולות מספר שאלות:
א. האם הרב מגויס לצה"ל, בשירות חובה או בקבע, מי משלם את משכורתו, וממי הוא מקבל את הוראותיו.
ב. אם הרב מגויס, מדוע אינו לובש מדי צה"ל, כמו כל אחד מחיילי הבסיס.
ג. האם הרב הוא אזרח-מתנדב ולכן מותר לו ללבוש בגדים אזרחיים בעת מילוי תפקידו?
ד. מה צריכה להביע תקיעת השופר בשער המחנה: האם משמעותה, כי התרועה מבהירה לכל באי-עולם, כי זה קול השכינה שעל-פי מצוותה חייבים כל המגויסים לנהוג ב"קלה כחמורה".
הרמטכ"ל אינו אמור להיות שומר הכשרות של צה"ל, אבל ההשתלטות של שליחי הקדוש ברוך הוא על אורחו ופועלו של הצבא - עלולה להפוך את צה"ל לעושה דברו של אלוהים שבשמיים ולא לגוף המציית להוראות מפקדי הצבא.
האירוע המתואר כאן איננו יחיד במינו. מדי יום נחשפות בתקשורת תופעות חמורות של השתלטות הסמכות הרבנית על צה"ל. דוגמאות לא חסרות הן בתחום
הדרת נשים או שירת נשים; או: האיסור על שירות של נשים וגברים במחיצה אחת; או: האירועים החמורים שהציגו בפני הציבור, באופן בוטה, הרבנים ממכינת עלי.
המשמעות של האירועים האלה אחת: בצה"ל כיום קיימות שתי סמכויות. האחת - הצבאית. השנייה - הרבנית. וברור כי פרט לעת מלחמה כוחה של הסמכות הרבנית-תורנית גובר על זו הצבאית.
אם רב-אלוף איזנקוט לא יעשה מעשה נחרץ ויתווה את הגבולות הברורים באורח חד-משמעי, לא ירחק היום ובו, על-פי פסיקת רבנים צבאיים, הוא עצמו יחויב לחבוש כיפה בכל מקום שבו ישהה, אולי אפילו מתחת לכובע הפלדה שייאלץ לחבוש בעת מלחמה.
