גל נבו: לא מוכן להיות עבד של הפועל ירושלים

השחיין האולימפי גל נבו כינס היום (חמישי) מסיבת עיתונאים מיוחדת במשרדי הוועד האולימפי בישראל ובה הוא התייחס להמשך דרכו המקצועית, בעקבות סכסוך מקצועי ואישי מול אגודת השחייה הפועל ירושלים אליה הוא שייך. נבו, שנקלע למשבר בגלל סכסוך כספי בין הצדדים, ביקש לעזוב לאגודה אחרת, אך באגודה לא הסכימו לכך וטענו כי הוא רשאי להיכנס להסגר אם ירצה. מסיבת העיתונאים הועברה בשידור חי כאן באתר.

נבו פתח ואמר: “אני לא מאלה שאוהבים תשומת לב ורעש. זה לא נאום פרישה, אני לא פצוע, הכל בסדר אני מתאמן באינטנסיביות לקראת המטרות בקיץ, אליפות העולם, המכביה ואליפות ישראל, אבל יש מישהו שרוצה למנוע זאת ממני. הגעתי למבוי סתום בניסיונות לפתור את זה באופן שקט והגיוני. יותר מעשר שנים אני מייצג את הפועל ירושלים בכל התחרויות בארץ ובעולם. זה לא ממש נוח לי אבל אציין שהגעתי לשלוש אולימפיאדות, ארבעה חצאי גמר, תשע  מדליות אירופיות, גמרים באליפות העולם ואינספור שיאים ישראלים, אין אף שחיין ישראלי מעוטר ממני נכון להיום”.

“לפני שש שנים, אחרי שסיימתי את התואר בארה”ב, בו התקיימתי ממלגה, חזרתי לארץ וניהלתי מו”מ על ההסכם שלי עם ירושלים. מו”מ שהסתיים רק כשנועם צבי, יו”ר האיגוד דאז הגיע אליי הביתה לסכם איתי ולשכנע אותי לדאוג שאחתום רק שם ולא בשום אגודה אחרת. מאז ועד היום ההסכם עבר שינויים וחידושים, אבל שום דבר משמעותי, לא משנה מי היה המנכ”ל, תמיד זה היה נועם מולו נעשה הסיכום”.

“ההסכם סטנדרטי לשחיין ברמה שלי, לא מדברים פה על כדורגלן בליגת העל. גם זה לא הפריע להם להפר אותו באופן קבוע. בשנתיים שקדמו לריו לא קרה אפילו פעם אחת שקיבלתי שכר בזמן, לריו נסעתי כשחייבים לי תשלומים שהצטברו במשך שנתיים והגיעו לעשרות אלפי שקלים, אף אחד לא שמע על זה כי אני לא אוהב לעשות רעש וחשבתי שאפשר לפתור זאת בשקט”.

גל נבו עם המדליה מאליפות אירופה (רדאד ג'בארה)

“בתקופה של השנתיים האלו קבלתי הרבה תירוצים מגוחכים והבטחות סרק, והסכומים שולמו בסוף רק אחרי תביעה בבית דין לעבודה, וגם זה יום לפני מועד הגשת כתב ההגנה שלהם, פתאום אין תירוצים והבטחות ויש כסף”.

אחרי ריו: “כל זה עובדות, אין עליהן ויכוח וזה רק הרקע לסיבה שאנחנו פה היום. החידוש האחרון של ההסכם הגיע לפני ריו ולפני חלון ההעברות בספטמבר 2016 לפי התקנון של האיגוד. כמה חודשים לפני, הודעתי לכל הנגעים בדבר שאני מתכוון להמשיך לשחות, שזה לא טרוויאלי לשחיין בגילי, 29, אבל זה לא שינה כלום, כל בקשות ההתייחסות לעתידי באגודה לא נענו בשום שלב”.

גל נבו (רדאד ג'בארה)

“כל עוד כרטיס השחיין שלי מוחזק אצלם, לא יכול לייצג שום אגודה אחרת, ההתייחסות הראשונה הייתה יומיים לפני סוף מועד ההעברות ורק אחרי פנייה דרך עו”ד, כשהמנכ”ל התורן הודיע לי שחותכים לי חצי מהשכר, ובכל מקרה כרטיס השחיין נשאר אצלם. אני בטוח שאף אחד לא היה מוכן להתנהלות כזאת ממעסיקיו. כל בקשות השחרור שלי מאז לא נענו, וגם את השכר שכן הציעו לי, אני לא מקבל מאז ספטמבר 2016. מחזיקים בכרטיס שלי ולא משלמים לי שקל, מעדיפים לשלם לעו”ד לדבר איתי”.

“אני אבא לילדה, שלא מקבל אגורה שמונה חודשים, וזה כמובן לא מפריע להם לקבל תקצוב מהטוטו, מהאיגוד ומעיריית ירושלים, תקצוב שמגיע בעקבות ההצלחה שלי. די ברור לי שככה ינסו לעשות לכל שחיין ואני פה לא רק בשבילי. המהלך הזה הוא מעבר ליריקה בפרצוף או מעבר לזה שהוא ציני ומגעיל. זו עבדות. אמרו לי תעבוד שנה בחינם בשביל לעבור אגודה. עבורי, להיות עבד שלהם זה לא חוקי ולא הוגן. אני לא אעבוד בחינם בשביל הפועל ירושלים ואם הם לא ישלמו לי או ישחררו אותו, אני לא אתן להם ליהנות משום השתתפות שלי בשום תחרות בארץ ובעולם”.

גל נבו. לא מקבל שכר שמונה חודשים (רדאד ג'בארה)

אני מכיר די טוב את מי שמושך בחוטים באגודה (נועם צבי – א.מ), הוא מצפה שאמשיך לשחות בשביל ירושלים והוא ייהנה מהפירות שקוצר ממני בזמן שדורך על הזכויות שלי כשחיין וכאדם. הציפייה שלו היא שכנראה שבתור שחיין בן 30 שנמצא בשלהי הקרייה לא תהיה לי מוטיבציה ומניעים להיכנס למאבק כשנותרו לי שנים ספורות לשחות. אך הייתי מצפה ממנו שתהיה לו הערכה יותר מדויקת לעקשנות שלי, שהובילה לשלוש אולימפיאדות.

“כל החלטה שהייתה מעבר למשהו יומיומי עברה דרך נועם צבי, בין אם ישירות ובין אם בעקיפין. המניעים הם לחסוך כסף איפה שאפשר, המוטיבציה היא שהוא יודע מה האופי שלי, שאני לא אוהב לעשות רעש, פשוט ניסיון של לחסוך כמה שקלים. ניצול. אני לא חושב שאף שחיין הגיע למאבק כזה, אבל ברור לי שקורים דברים כאלה לשחיינים אחרים, אני יודע שזה קורה, ניסיונות כאלה נעשים על בסיב קבוע”.

נועם צבי. "הכל עובר דרכו" (חגי ניזרי)

המשך הקריירה: “זה משהו שיכול לגמור לי את הקריירה אין לי ספק בזה, אבל לא מוכן להיות עבד של אף אחד, לא מוכן שזה יחזור על עצמו עם אחרים וברור לי שאם לא ייעשה משהו, זה יקרה שוב”.

בפן האישי: “יש מי שתומך בי, בלי התמיכה הזו לא הייתי יכול לשחות ולא הייתי כאן היום, ספידו אלטושלר שחם, הוועד האולימפי, לא הייתי מגיע לפה בלעדיהם. אני מצליח לשמור על הבית אבל בסופו של דבר העבודה שלי היא מול האגודה, אם לא אוכל לשחות, אף נותן חסות לא יתמוך בי”.

מאגודת הפועל ירושלים נמסר: "לפי ההסכם עליו חתם גל נבו עם אגודת הפועל ירושלים הוק קיבל מלגה לתקופה קצובה שהסתיימה באוגוסט 2016 כאשר תנאי להסכם שבסיומו כרטיס השחיין נמצא בבעלות האגודה. גל פנה בספטמבר 2016 לקבל את הכרטיס שלו ללא תמורה ולכך האגודה לא הסכימה ולא תסכים בעתיד. גל סרב להיכנס למו”מ על שווי הכרטיס".

עוד הוסיפו באגודה: "במקום לפעול לפי חוק הספורט ותקנות איגוד השחייה ולסיים כל סוגיה שיחפוץ מהר ככל האפשר, בחר השחיין לפנות לביה”ד לעבודה למרות שחתם על כך שאין יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. מרגע שהנושא כולו החל להתברר בביה”ד לעבודה תמוה שגל נבו פונה לתקשורת ולא ממתין להכרעות ביה”ד אליו הוא עצמו פנה.

"לפי חוק הספורט ותקנות איגוד השחייה אין שום מניעה לגל להמשיך להתאמן ולהתחרות. בתחרויות בישראל הוא יכול להמשיך ולהשתתף גם אם הוא נכנס להליך של מעבר בהיעדר הסכמה. גל יודע זאת והדבר נאמר במהלך הדיון בביה”ד לעבודה כל טענה אחרת, היא שקר. בתחרויות בחו”ל בלאו הכי אינו מייצג את האגודה כלל אלא את עצמו ואת איגוד השחייה או הוועד האולימפי, ואין שום קשר לאגודה.

"להפועל ירושלים אין משום אינפורמציה האם השחיין באמת מתאמן היום ואם באמת יש לו כוונות להתחרות ברמה ההישגית. הגורם הממונה שיודע את תוכניותיו של גל ורמה כשירותו הוא הוועד האולימפי והיחידה לספורט הישגי בנושאים אלה גל נבו חייב בדיווח לוועד האולימפי והם יודעים את מצבו המקצועי לאשורו. לא במקרה מסיבת העיתונאים נערכה במשרדי הוועד האולימפי ובתאום דוברת הוועד האולימפי שכן זה הגוף היחיד שהשחיין מחויב אליו בדיווח".

למרות פניות חוזרות ונשנות, את תגובתו של נעם צבי לא היה ניתן להשיג.