"מס הבצורת" מתפתח לשערורייה צרכנית
משה גפני מכה על חטא ויוצא נגד "מס הבצורת"; התיקון שמציעה אורית נוקד, המאפשר לבטל התקשרויות עד שבועיים מחתימת החוזה הכניס את הלוביסטים של ענקיות התקשורת לפעולה; דני דנון נגד ממתקים ליד הקופה בסופר ושי חרמש, כך עושה הרושם, יצליח לשבור את רצפת ההצמדה. השבוע בכנסת
חוק "מס הבצורת" מתפתח מהר מהצפוי לשערורייה צרכנית. רשות המים שמובילה את המהלך התגלתה השבוע בוועדת הכספים כתפאורת קרטון המחפה על בעל העניין האמיתי שמאחורי המס/קנס – משרד האוצר.
יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני סיכם דיון מעקב דחוף אחר יישום החוק בדרישה מהרשות להסכים מרצון על מספר שינויים בחוק, עד ראשית השבוע הבא, אחרת הוועדה תגיב בחקיקה יזומה ודחופה מצדה.
גפני מבקש לכפר על כניעתו לחובתו הקואליציונית, לפני כ-3 חודשים, להעביר את החוק בניגוד להיגיון ולמצפונו האישי. הוא עשה חשבון נפש קצר עם האוצר, והבין שהחוק לוקה בסתירה פנימית. אם כוונתו היא לעודד חיסכון במים, מדוע נספחה אליו הציפייה המוצהרת של האוצר לגרוף הכנסה של יותר ממיליארד שקל, מגביית המס על צריכת היתר? הרי אם תתבטל צריכת היתר, לא יהיה מס ולא יהיו הכנסות.
החשדות כי אין קשר בין חוק המס למצוקת המים במשק התחזקו בעקבות דיווחים של רשות המים על כך שהכנסות המס יעברו לאוצר וישמשו לצרכיו, ולאו דווקא למימון מפעלי התפלה נוספים, וכי מסע ההסברה לחיסכון במים כבר הניב לבדו מראשית השנה ירידה של 20% בצריכה לנפש.
המס בסך 20 שקל לקוב מוטל על כמות המים שנצרכה בפועל מעל למכסה שנקבעה לדירה לפי מספר הנפשות הגרות בה. קביעת המכסה היא על פי הצהרת המשפחה בטופס שקבלה מהרשות המקומית. החוק קבע את המועד האחרון להתפקדות הזאת ל-31 באוקטובר, עד סוף השבוע הבא. מי שלא שלח את הטופס או לא מילא אותו כחוק צפוי לעונש יקר. מכסתו תיקבע כאילו בדירה רק נפש אחת, והוא ישלם את המס על המים שיצרכו כל האחרים. הון תועפות אם מדובר במשפחה ברוכת ילדים.
בלוח הזמנים הזה, נדרשו כחודשיים לעיבוד הנתונים וחישוב המכסות, כך שגביית המס לא נועדה להתחיל לפני סוף השנה. ועדת הכספים התכנסה כשהתברר כי הרשויות המקומיות הקדימו לגבות את המס/קנס כבר בחשבונות המים שנשלחו החודש, בניגוד ללוח הזמנים החוקי. קל וחומר – מהנתונים שסיפק מרכז השלטון המקומי עלה כי עד כה רק שליש מהצרכנים שלחו את ההצהרות ומחציתן נפסלו. כך מרחף איום המס מעל ראשו של רוב הציבור.
ח"כ מירי רגב מהליכוד יזמה את הדיון נוכח גלי ההדף שהגיעו לכנסת מהחשבונות שתפחו במאות שקלים. החל מח"כים שנדרשו לשלם כפליים ופי 3 מהחשבון הרגיל וכלה בעובדת ניקיון, אם חד-הורית, שהחשבון שלה – 800 שקל – תפח פי 4. גם רגב, שתמכה בחוק כמו גפני, נתקפה בייסורי מצפון על שלא ראתה את הנולד.
רשות המים הגיבה על המהלך הלא-חוקי בהבטחה שבחשבונות הבאים יוחזרו לצרכנים התשלומים שנגבו מהם מראש ומעל לנדרש. האמירה הזאת מוסיפה בלבול על המבוכה. צרכני המים יתקשו לוודא גם בעוד 3-4 חודשים אם קבלו חזרה את כל המגיע להם, ועד כמה מוצדק בכלל המס שנגבה מהם. המהלך כולו נראה טיפוסי לאוצר. כך מתחשבנים במס הכנסה עם הנישומים בגביית מקדמות המס.
ועדת הכספים דרשה מרשות המים לבטל את הגזירה הזאת ולקבוע לכל יחידת מגורים מכסת מינימום של 4 נפשות, כנהוג עד כה. ספק אם תושג הסכמה מהירה אם האוצר הוא המושך בחוטים. תיקון החוק בהליך רגיל יארך זמן רב. בינתיים, מוני המס ימשיכו לדפוק את הצרכנים, לפחות על גבי הנייר. לא בטוח שמישהו יעשה מזה כסף.
הרשויות המקומיות הקדימו להזהיר את הממשלה כי החוק עתיר הביורוקרטיה והקנס הכבד ישתקו את המערכת. הן צפו כי רוב הצרכנים יגיבו בביטול המוני של הוראות הקבע לתשלומי המים, וכי הרשויות לא יוכלו להגיב בניתוק המוני של אספקת המים לכל הסרבנים.
בוועדת הכספים התרשמו שהקדמת משלוח הודעות המס היתה תרגיל שנועד במתכוון לקרב את הקץ. רק שביתת תשלומים, כאוטית ומהירה, שתכה את האוצר בכיסו, תוכיח כי מדובר בגזירה אשר רוב הציבור לא יעמוד בה ודינה להתבטל.
התיקון של נוקד: אל תרוצו עדיין לבטל עסקאות
שני חוקים צרכניים שעלו השבוע על שולחן ועדת הכלכלה, מאלצים אותה להתמודד בו זמנית עם מתקפת נגד של לוביסטים, בעיקר שכירי החרב של תעשיית התיירות. ענף זה נפגע הן מהצעת החוק של אחמד טיבי (תע"ל) לפיצוי נוסעים על איחורים וביטול טיסות, והן מהצעת אורית נוקד (עבודה) לתיקון חוק הגנת הצרכן המאפשר לבטל התקשרויות עסקיות למתן שירותי טלפון, טלוויזיה, אינטרנט ותיירות, תוך שבועיים מחתימת החוזה.
שתי היוזמות הפרטיות נהנות מתמיכת הממשלה, מה שעשוי לקצר את דרכן לספר החוקים ולגרום ללוביסטים להזיע כפליים בניסיונותיהם לתקוע מקלות בגלגלים. חוק טיבי פחות מאוים מהחוק של נוקד. הוא מאמץ חקיקה שכבר התקבלה בפרלמנט האירופי ונוגעת בעיקר להתנהלות חברות התעופה. לחברות יש אמנם מנגנוני פיצוי וולונטריים, אבל לנוסע/הצרכן עדיף החוק שמסדיר את זכויותיו לפרטי פרטים מכל ההיבטים, ומשחרר אותו מהתלות בחסדי החברה שפישלה.
החוק של נוקד יותר בעייתי, לא מעט בגלל המחוקקת. תהליך החקיקה החל בכנסת הקודמת, כשח"כ נוקד עמדה בראש השדולה הצרכנית והעבירה את החוק התקדימי המאפשר לבטל עסקאות מכר של מוצרים. החוק החדש משלים בהרחבת זכויות הצרכן על שירותים. הפעם, היתרון של נוקד הוא בשדרוג מעמדה הפוליטי. היום היא סגנית שר התמ"ת הממונה על תחומי הצרכנות. ועדות הכנסת נותנות עדיפות ליוזמות הממשלה.
מתקפת הלוביסטים נגד החוק שלה מורכבת כמספר הנפגעים. היום מועסק לוביסט בכל אחת מחברות הסלולר, ספקי האינטרנט, שידורי הכבלים או הלווין, וכאמור גם בענף התיירות המגוון. נושפים בעורף הוועדה גם ארגוני הסוחרים שנציגם הקדים השבוע לאיים בעתירה לבג"ץ נגד החוק שבעיניו נוגד את חוקי היסוד של חופש העיסוק וכבוד האדם.
הלחץ של הלוביסטים על חברי הוועדה מופעל בטלפון או בארבע עיניים בחדרי חדרים. הלוחץ לא משפיע כמו הגוף שהוא מייצג והאינטרסים שמאחוריו. חברי כנסת רבים פתוחים למידע המשלים ולפרשנות שלהם על החוק ומושפעים פחות או יותר, כי חסרים להם כלים לשיפוט עצמאי. המקרים הקשים של הלוביסטים הם ח"כי הקואליציה הכפופים למשמעת הפוליטית המחייבת אותם לתמוך בחוק שמקובל על הממשלה.
עם זאת, עד שהחוק יעמוד להצבעה, הכל פתוח, לכאורה. לפיכך וליתר ביטחון, יוזם החוק מבקש לצבור נקודות לפני ההצבעה, על כל עניין, לפחות בתקשורת. כך יצאה השבוע מלשכת סגנית השר נוקד, בתום ישיבת ועדת הכלכלה, בכותרת שמנה ה"בשורה" הרשמית לפיה אושרה זכות הצרכנים לבטל עסקאות שירותים, למרות שכולה ביצה שלא נולדה.
מוקדם לרוץ לבטל עסקה מאתמול עליה התחרטתם היום. הצעת החוק עתירת סעיפים והסתייגויות ועל כל סעיף תהיה מלחמה קטנה לפני ומאחורי הקלעים. לעצם זכות הביטול אמנם לא היו התנגדויות בדיון הראשון, מאחר שכל חברי הוועדה, למעט היו"ר אופיר אקוניס (ליכוד), נעדרו מתחילת הדיון על סעיפי החוק. אבל המלה האחרונה טרם נאמרה.
אפשר להשמין גם בלי ממתקים
משרד התמ"ת טרפד בראשית השבוע, בוועדת השרים לחקיקה, את הצעת החוק של דני דנון (ליכוד) לאסור על הקופאיות במרכולים למכור דברי מתיקה. דנון הוא יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת שמודאג מהשמנת היתר של הדור הצעיר.
הוא טען שהילדים מנצלים את הלחץ ליד הקופות כדי לסחוט את הממתקים מההורים, כאילו זה מקור ההשמנה ולא הדגנים הממותקים על המדפים שממול. משרד התמ"ת טרפד את ההצעה כי אין כאן עבירה על חוק הגנת הצרכן. דנון לא ויתר. הוא עשה כותרות מהתנכלות המשרד ליוזמתו, והוכיח כי אפשר להשמין (מנחת) גם בלי ממתקים.
ולסיום...בשורות טובות לנוטלי המשכנתאות
יש המשך חיובי ליוזמת החקיקה של שי חרמש (קדימה) נגד "רצפת ההצמדה" של החוזים האחידים, בעיקר למשכנתאות, שפורסמה כאן בשבוע שעבר. ועדת השרים לחקיקה לא דחתה על הסף את הצעתו לתקן את חוק החוזים האחידים כך שהחוזים לא יהיו צמודים רק לעליות בשער הדולר והמדד לעומת השער הנקוב בחוזה, אלא גם לירידת השערים.
הוועדה רק בקשה ארכה של חודש ימים כדי לגבש הסכמה בין כל המשרדים הנוגעים בדבר. שר האוצר, להפתעת חרמש, כבר תומך בחוק בניגוד לרוח פקידיו.
