“אם באמת שאלתם מה השינוי במכבי תל אביב שאפשר לשים עליו את האצבע, אז מעבר לאנרגיות ולגישה, ברק יצחקי הוא אחד מהשינויים, העובדה שהוא התחיל לשחק. הוא נותן לנו תפוקה מדהימה, כמעט כל שעריו הם שערי ניצחון. הוא אחד הגורמים לכך שאנחנו נמצאים עכשיו איפה שאנחנו נמצאים”. דור מיכה, 26.2.2017. כחודש ושבוע עבר מאז האמירות האלה של קשר מכבי תל אביב, אחד מהקפטנים שלה בתחילת העונה, והמילים עדיין נכונות.
מכבי תל אביב היא חלק ממאבק האליפות. היא לא הייתה אמורה להיות שם אם נחזור אל תחילת 2017, אל פתיחת חודש ינואר, כאשר הפער עמד על שמונה נקודות והקבוצה עשתה רושם של אחת שעומדת בקרוב מאוד להכריז על פתיחת עונת הרחצה. אבל אז שוטא ארבלדזה הלך וברק יצחקי התחיל לשחק, והעונה של הצהובים קיבלה תפנית. ג’ורדי קרויף, שעמד על הקווים, אמר לאורך כל הדרך ששינוי הגישה של שחקניו הוביל למהפך ביכולת ולקאמבק. שינוי הגישה הזה התבטא גם בדרך בה הקבוצה הוצבה על כר הדשא ועם יצחקי, היא מצאה עוד פתרונות.
טריבונה משחק העונה
2 בפברואר, 2017, עוד רגע מפנה בעונה הצהובה. עמדנו באותו יום בקריית שלום, זה היה היום האחרון של חלון ההעברות. המשימה הייתה לחכות לרגע בו ארון שוינפלד יגיע למתחם האימונים וגם לנסות לקלוט האם קורה משהו עם טל בן חיים הבלם. שוינפלד לא הגיע, בן חיים התאמן כרגיל, כבר היינו בדרך להתקפל בחזרה למערכת, אלא שאז נכנסו שני רכבים בסערה אל המתחם. כאשר הבחינו בנו, האיצו במהירות כדי שחלילה לא נזהה מה קורה. כמה דקות לאחר מכן התברר כי קשר שהגיע מקבוצה בליגה הסינית היה אחד מהיושבים ברכב השני. עוד כמה דקות חלפו והתברר כי זהו רובן מיקאל.
וידיגל: הכל פתוח, אנחנו מתרכזים רק במשחקמאז שהגיע, הקשר הפורטוגלי כבש שער אחד והוסיף עוד שני בישולים. שניהם לברק יצחקי. שניהם בכדורי עומק שחתכו הגנות מול הפועל אשקלון ובני יהודה. “תרגילים שעבדו עליהם באימונים”, אומרים במועדון הצהוב. התיאום בין השניים מצוין. בכלל, התיאום בין מיקאל לשחקנים הפך לטוב, ומהר מאוד. לא ציפו כי ישחק הרבה, בכל זאת הוא הגיע אחרי שלושה חודשים ללא כדורגל, ועל פי דבריו, גם אחרי תקופה בה התאמן במועדון חובבני בסין. אך מיקאל נכנס מהר מאוד לעניינים, הסיר חלודה תוך כדי תנועה. אין ספק כי הוא הגיע לישראל כי משהו בדרך התפספס לו. אבל שחקן בינוני מינוס, הוא לא.
ליטו וידיגל הקפיד לשנות הרבה דברים במהלך האימונים הבודדים שהיו לו לקראת הפועל באר שבע. אם נסתכל על הקישור, אז נראה כי המקום של מיקאל מובטח. לגבי יצחקי, לא בטוח. אולי יישמר להמשך המשחק, אולי יפתח לבסוף לצד החלוץ. וידיגל ניסה הכל. ניסה את אוסקר סקאריונה, אפילו ניסה את מרסלו. ברור שאם אחד מהם ייכנס בסופו של דבר להרכב, זה יצטרך לבוא על חשבון אחד מהשלושה – דור מיכה, ברק יצחקי או וידאר קיארטנסון. אם נסתכל על המשחק האחרון מול הפועל באר שבע, בו ניצחה מכבי ת”א 0:1 בנתניה, היה זה יצחקי שירד לספסל. אולי זה גם מה שיקרה הפעם.
ג'ורדי קרויף. הבין מהר מאוד היכן ארבלדזה טעה (אחמד מוררה)אך מטרת הכתבה הזאת היא לא לדבר על מי שיפתחו. היא לדבר על מי שהביאו את מכבי תל אביב למצב שבו היא יכולה במשחק אחד בטוטו-טרנר לפתוח באמת את מאבק האליפות. הרי הפער הוא לא שלוש נקודות. הוא יותר. הפרש השערים של ב”ש עצום לעומת זה של מכבי, נזקי ארבלדזה נראים כעת בבירור כשמנסים לחשב את הפער האמתי והפער הוא כזה שצריך שני משחקים כדי לסגור. ניצחון יאפס את הנקודות, אך כדי למחוק את הפרש השערים תצטרך מכבי ת”א להמשיך לקחת נקודות ולקוות למעידה נוספת של ב”ש. תיקו או הפסד בטרנר והכל יסתיים, אבל הגעה למצב של מאבק, לא הייתה מתרחשת אלמלא יצחקי ומיקאל. שני השחקנים ששינו את העונה של הצהובים והראו שבעונה הבאה – דברים אמורים להיות אחרת.
כדי להבין את השינוי הזה, צריך להתחיל להסתכל על המספרים אך אי אפשר לנתק את עניין הרגש שיצחקי מוסיף למשחקים של מכבי ת”א. הפן הזה הוא משמעותי, אין בכך ספק. תשאלו את האוהדים שמשתוקקים תמיד לראות אותו כי יצחקי הוא לא חלוץ רגיל. הוא נע ברחבה לא כעוד חלוץ. המטרה שלו לעתים נראית כקצת מעבר ללשים את הכדור ברשת ולרוץ לחגוג עם הקהל. אצל יצחקי המשימה לפעמים היא שונה - להפתיע, להבריק, לרגש. תנועת הגוף של החלוץ הוותיק תמיד מחביאה הפתעות, הטיפול בכדור מרגיש כמו מגע קסם שמכין את הצופים לפאנץ' אחר. וכשהמפגש עם הרשת מתרחש מהצד הנכון לאוהדים נשאר רק לתפוס את הראש ולתת לזעקת השתאות לשטוף את היציעים.
ברק יצחקי חוגג עם אבי ריקן. הברק חזר (רדאד ג'בארה)אבל כמו שהוא יודע לרגש - כך מונע ברק יצחקי על ידי רגש. רכבת ההרים הצבעונית הזאת עולה ויורדת והמספרים שעמה מראים זאת היטב. עונה מטורפת עם 16 שערים בבית"ר של 09/10 ואז קדנציה קשה במכבי תל אביב עם פציעה הרסנית. גלות מעודדת בקפריסין עם 13 שערי ליגה, וחזרה עמוסת שאלות מהשאלה בדרך לעוד פציעה קשה. והנה, גם העונה, מציג יצחקי מספרים תנודתיים. תחת ארבלדזה כבש שער ליגה בכל 390 דקות, לאחר עזיבתו של המאמן הגאורגי, יצחקי עושה זאת בכל 134 דקות - פי 3.
אין ספק שיד מכוונת מעורבת, כזאת שיודעת להעריך את הכישרון ולתת את המרחב שאישיות כמו יצחקי זקוקה לה. החיבור עם ג’ורדי ווידיגל כזריקת מרץ עלול להסתיים עם גרף צמיחה ברור בעמודת השערים של יצחקי. שבעה שערים יש לו מאז שחזר לפתוח בהרכב ולצידם שני בישולים. בקירוב, 10 נקודות מתוך הריצה של ג’ורדי את ליטו, חתומות על שמו באופן ישיר. הקהל של מכבי אוהב את החזרה הזאת של יצחקי לעניינים, וגם השחקנים עצמם אוהבים אותו לצידם. הריגוש הזה שחוזר על עצמו בכל פעם שהוא מקבל את הכדור, מוסיף עוד נגיעה, עוד מיני-דריבל עוד ניסיון מספרת וכן, גם עוד חיוך שובב אחרי החמצה או קריעת חולצה\זריקת מעיל ברגע של כעס.
שוטא ארבלדזה עצבני. לא סתם הוא סיים את דרכו (נעם מורנו)מנגד, אי אפשר להתעלם ממה שקרה לו בתחילת העונה תחת ארבלדזה, מה שמבליט עוד יותר את העובדה כי היה חסר. אין דרך אחרת להסביר את הנתון בו רק שני שחקנים (דין דוד ויובל אבידור) החליפו או הוחלפו יותר פעמים מברק יצחקי העונה. כששוב, בחזרה לאותו חיבור כל כך חשוב בין שחקן מפתח לצוות מקצועי, הגישה מלמעלה יכולה לעשות את ההבדל ואם ממוצע הדקות בליגה שקיבל ברק יצחקי עלה ב-50% לאחר עזיבתו של ארבלדזה אז אפשר לחזור ולהצביע על שורש הבעיה. בקבוצה כמו מכבי תל אביב בה 57% משערי הקבוצה נכבשים על ידי שני שחקנים (האחוז הכי גבוה בפלייאוף העליון) יש צורך בהול במוציא לפועל אלטרנטיבי. קרויף הבין זאת. וידיגל ממשיך את הדרך וזאת גם הסיבה שהצהובים חזרו להיות פקטור במאבק האליפות המרתק שהתפתח לו.
מי זה מיקאל? תשאלו את רדמאל פלקאו
ואם כבר מוציא לפועל אלטרנטיבי, אל משבצת מנהל המשחק, זה שאמור לחבר בין ההתקפה לבין ההזדמנויות, נקרא רובן מיקאל. כמו יצחקי, גם מיקאל חצה את גבולות הגזרה של גיל 30 ועם רזומה עשיר למדי בקבוצות כמו פורטו, בראגה אתלטיקו מדריד וריאל סראגוסה, וכמובן נבחרת פורטוגל, מביא איתו הקשר ניחוח אחר. בזמן שהתקשורת הפגינה הרבה ספקות בנוגע לשחקן שהגיע למכבי אחרי שירד מהליגה הסינית הראשונה, מיקאל שארבעה מהשערים בקריירה של פלקאו בושלו על ידו, הראה שהוא יודע את מלאכת הבישול גם עבור שמות פחות נוצצים.
מיקאל עם רונאלדו וקונטראו. למי קראתם בינוני (רויטרס)מאז שהגיע בישל מיקאל רק צמד שערים אבל זאת על פני 509 דקות, בהשוואה לממוצע הבישולים של עשרת המבשלים המובילים בליגה הוא עומד שני רק לדור מיכה. היכולות של הפורטוגלי לזהות שטחים ריקים עבור חוליית ההתקפה ולחלק מסירות מדודות וחכמות עם אחוזי הצלחה גבוהים, מראה עד כמה בורג חשוב התקפית הוא הולך להיות במערכת ההתקפה המשומנת של הצהובים בשלבים המכריעים של העונה. מיקאל נכנס למשבצת שהותיר אחריו האריס מדוניאנין. פתיחת העונה המדהימה של הבוסני הניבה חמישה בישולים על פרק זמן מצומצם במיוחד, פרק זמן שהוליד ריצה בפסגת הליגה. כאשר מדוניאנין נדם, כך גם מכבי ת”א. הוא כבר לא הצליח להחיות את עצמו ועזב. הפורטוגלי נכנס למשבצת שלו ועשה זאת נהדר.
שימו לב למספרים: למדוניאנין במשך 1,295 דקות ליגה העונה היו 23 מסירות מפתח בלבד. למיקאל יש כבר 7 כאלה ב-509 דקות. אחוז הדיוק שלו במסירה עומד על 82.1%, אך מיקאל בולט יותר בפרמטרים אחרים, משמעותיים יותר מול היריבות המצופפות שמכבי ת”א פוגשת. מדוניאנין, בחצי עונה, ביצע רק 19 דריבלים. מיקאל כבר עכשיו על 16, 87.5% מהם מוצלחים. אצל מדוניאנין האחוזים היו 73.7%. הוא גם נכנס ליותר תיקולים. 32 מול 42 של מדוניאנין בכמעט פי 3 דקות משחק. גם חילוצי הכדור שלו משמעותיים יותר. 20 ב-509 דקות לעומת 37 ב-1,295. אפילו במדד העבירות הוא מוביל, 12 לעומת 8, משמע – אם כבר עברת אותו, תראה עבירה ולא את הבוסני האדיש מדדה לו בחוסר אכפתיות ומלווה את המהלך. בגזרה הזאת, מיקאל לא רק הוסיף לניהול המשחק, הוא גם הוסיף לניהול המלחמתי של מרכז השדה וזה עניין לא פחות קריטי.
רובן מיקאל עם רדאמל פלקאו (רויטרס)הנקודה החשובה באמת במערך התכונות של מיקאל בולטת דווקא על רקע היעדרו של איתן טיבי - היציבות ההגנתית. מיקאל ייבחן במשחק העונה בעיקר על הצד ההגנתי שלו. האם הוא נקי וטכני גם כשהוא מחלץ כדורים והאם ראיית המשחק המשובחת שלו תעמוד לצידו גם בכיסוי השטחים האחוריים ובמאבקים הפיזיים עם שמות כמו אוגו וראדי או אוחנה. מכבי תל אביב ספגה רק שער אחד בכל המסגרות בזמן שמיקאל על המגרש (דווקא נגד הפועל אשקלון) אבל המבחן האמתי עבור ההגנה התל אביבית ייערך בשבת. האם מיקאל יהווה פקטור משמעותי ומבטל ספקות גם מול היכולות ההתקפיות הדיי מפחידות של הפועל באר שבע בטרנר? חובת ההוכחה עליו קריטית מתמיד. ואין ספק כי ציוות בינו לבין יצחקי בשלב כלשהו במשחק, יכול להיות גם נקודת המפנה של הצהובים. בדיוק כמו שזו הייתה נקודת המפנה של העונה.