לצד ההתלהבות המובנת מהעסקה בה רוכשת אינטל את מובילאיי ב-15.3 מיליארד דולר, עולות גם כמה שאלות - אומר היסטוריון המולטימדיה מארק שולמן, במאמר שהתפרסם (16.3.17) בניוזוויק.
בישראל יש המודאגים מכך שהמדינה מאבדת את יהלומי הכתר שלה - קרי: חברות הטכנולוגיה - וכך גם אם המו"פ יישאר בישראל, הבעלות שוב לא תהיה מקומית. רבים חשבו, כי למובילאיי יש הסיכוי הטוב ביותר להפוך לטבע הבאה - חברה ישראלית רב-לאומית, מן המובילות בתחומה והרוכשת חברות במקום להירכש בעצמה. אבל, אומר שולמן, בכלל לא בטוח שניתן למקם בישראל חברה שכזו, בעולם הנשלט בידי אפח, גוגל,
אמזון, פייסבוק ואינטל.
ייתכן שישראל צריכה להסתפק במעמד של אחד ממרכזי המו"פ החשובים ביותר בעולם; לכל הענקים שהוזכרו יש מרכזים כאלו בישראל. אך זה מעורר סוגיה נוספת, ממשיך שולמן. העסקה יוצרת שלושה מיליארדים ישראלים והופכת חלק ניכר מ-700 עובדי מובילאיי למיליונרים - ובכך מתרחב עוד יותר הפער בין העשירים לבין כל היתר. ישראל כבר נמצאת כיום במקום השלישי בפער זה בין מדינות
OECD, כאשר רק ארה"ב ומקסיקו מקדימות אותה. תרבות האקזיטים עומדת בניגוד לתפיסות השיתוף והאחדות עליהן מבוססת ישראל, טוען שולמן.
גם הענף בו מדובר - מכוניות אוטונומיות - מצריך עוד מבט. למרות בישראל היא ללא ספק מדינה טכנולוגית מתקדמת, עדיין אין בה דיון בנושא מכוניות אלו. אם כבר, מזכיר שולמן, הרי שהשר ישראל כ"ץ - מגובה בנהגי המוניות - מתנגד לפעילותה של חברת אובר, המבוססת במידה רבה על טכנולוגיה מתקדמת.
שאלה נוספת היא מה תעשה המדינה בהכנסותיה ממיסים מעסקת מובילאיי, המוערכות במיליארד דולר. קרוב לוודאי שהכסף ישמש להפחתת נטל המס, בעוד האופוזיציה קוראת להשתמש בו לתמוך בבתי חולים. אבל משום מה, מסיים שולמן, איש אינו חושב שצריך להשקיע את הכסף בחינוך גבוה שייצר את ההצלחות הטכנולוגיות הבאות.
יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
