לזהות, להשקיע, להאמין

שמואל חרל"פ השקיע כ־10 מיליון ד' במובילאיי: "לפני 17 שנה הם באו עם מצלמה ברכב, ואמרתי 'וואו'" • מנכ"ל "מכשירי תנועה", צבי נטע, ראה את הפוטנציאל כבר ב־99': "שילוב נדיר" • כרוניקה של אקזיט ידוע מראש

"גוגל יצרה את התחום של רכב אוטונומי, ואז מובילאיי שידרגה אותו". מערכת מובילאיי בפעולה בזמן נסיעה // צילום: יח"צ // "גוגל יצרה את התחום של רכב אוטונומי, ואז מובילאיי שידרגה אותו". מערכת מובילאיי בפעולה בזמן נסיעה

שמואל חרל"פ הוא המשקיע הפרטי הגדול ביותר בחברת מובילאיי, שנמכרה השבוע לאינטל בסכום הדמיוני של 15 מיליארד דולרים. עבור 7.2 אחוזים מהחברה הוא יקבל יותר ממיליארד דולר, כשבשנת 2000 השקיע פחות מ־10 מיליון דולר. חרל"פ הוא יבואן רכב מהגדולים במדינה, ותחום הרכב אינו זר לו. הוא השקיע במובילאיי בתחושה שיש כאן משהו חדש, שלא ראה קודם.

רויטרס

"אמנון (שעשוע) וזיו (אבירם) היו אצלי בשנת 2000", נזכר חרל"פ. "לפני 17 שנה זה היה עולם שונה לחלוטין, והם באו עם מצלמה בתוך הרכב. ראיתי ואמרתי 'וואו'. הבנתי שיש פה משהו שהוא לחלוטין אחר מכל מה שהכרתי. אבל גם אז לא יכולתי לדעת שהחברה תתפתח כפי שהיא התפתחה. זה היה תלוי ביזמים - באמנון ובזיו.

"הם השתמשו באסטרטגיה עסקית קונסיסטנטית חכמה מאוד לאורך כל הדרך, ואי אפשר להפריד את זה מהקטע הטכנולוגי. הם באו עם טכנולוגיה פורצת דרך, וגם היום אני לא רואה דבר כזה, לא בשוק הישראלי ולא בעולם. לכן אינטל היתה מוכנה לשלם 15 מיליארד דולרים".

האם היית מעורב בפעילות של החברה? 

"לא הייתי מעורב, אלא רק כמשקיע. ביני לבין אמנון וזיו התפתחו במהלך השנים יחסים חבריים, וקיבלתי עדכונים. ידעתי מה קורה אבל לא הייתי שותף להחלטות, כך שהייתי משקיע פסיבי. אני לא נותן עצות לאף אחד". 

 

"טכנולוגיה אולטימטיבית"

כמי שמגיע כאמור מתחום הרכב ומשמש יו"ר קבוצת כלמוביל, חרל"פ מספר כי הפריחה בתחום הרכב המחובר הגיעה רבות בזכות מובילאיי וגוגל. לדבריו, "גוגל יצרה את התחום החדש של רכב אוטונומי, ואז מובילאיי שידרגה את התחום. מובילאיי יצרה את חיל החלוץ לסביבה העסקית הבאה של רכב אוטונומי.

"הקומבינציה של גוגל ומובילאיי היא הזרז לכל מה שקורה היום ברדיפה המטורפת אחרי טכנולוגיות של רכב אוטונומי, ובגלל מובילאיי - ישראל מצאה את עצמה במרכז העניינים. מובילאיי פרצה לשוק העולמי עם טכנולוגיה חדשנית ולא צפויה, שבנויה על מצלמה אחת ועל חיקוי של פעולת העין האנושית.

"זה תפס את העולם בהפתעה, ופתאום התברר לכולם שלמובילאיי יש לא רק את הטכנולוגיה האולטימטיבית של בטיחות, אלא שהיא גם פיצחה את כרטיס הכניסה לסביבה העסקית הבאה של רכב אוטונומי, ולכן יש פריחה. מה שקרה קודם בתחום של 'פיירוול' וסייבר, קורה היום בתחום הרכב". 

"אסטרטגיה עסקית חכמה לאורך כל הדרך". שמואל חרל"פ // צילום: יח"צ

חרל"פ מספר כי מדינת ישראל טובה בתוכנה ולא בחומרה. "לא במקרה אנחנו מעצמת סייבר. גם מובילאיי זה תוכנה. איפה שצריך שכל, שם אנו נמצאים. בתחום של הרכב החשמלי כולם עובדים. יו"ר גוגל אריק שמידט דיבר אתמול על כך שהמצבר הבא בכלי הרכב לא יהיה מצבר ליתיום אלא זכוכית, בעקבות גילוי של חוקרים בבריטניה".

מה מדינת ישראל צריכה לעשות בשלב זה?

"העיסקה היא הזדמנות למדינה להפיל חומות בין המגזרים, ולהביא את כולם להיי־טק. צריך לבנות 'סיליקון ואדי' למגזר הערבי ומערך היי־טק למגזר החרדי. שיתוף של כולם יביא לפריחה". 

 

הסוד הגדול

חרל"פ הוא לא היחיד שזיהה את הפוטנציאל של מובילאיי. צבי נטע, הבעלים והמנכ"ל של חברת "מכשירי תנועה", הוא גם אחד המרוויחים הגדולים מהמכירה לאינטל. נטע היה זה שהאמין כבר בשנת 1999 במוצר המהפכני של מובילאיי, שלדבריו, הקדים מאוד את זמנו. בראיון טלפוני מחו"ל אמר נטע כי לאחר שקיבל פנייה להשקיע בחברה, החליט להקים שותפות של כמה אנשים להשקיע בחברה.

"זה היה הגיוס הראשון. התחייבתי למובילאיי להביא להם מיליון דולר לפי ערך חברה של 5 מיליון דולר. נתתי להם צ'ק שלי על המיליון, והתחייבתי שבתוך X זמן נגייס את כל הכסף. מצד אחד, זיהיתי שייקח הרבה זמן להחדיר מוצר כזה לשוק הרכב, ומצד שני ראיתי שחברת טויוטה היתה מוכנה לרכוש מערכות כאלה לניסוי, כשהן עוד בשלב של פיתוח.

"בטויוטה אמרו שזו הטכנולוגיה הטובה ביותר שראו עד אז מכל ההצעות שהם קיבלו, כולל מחברות ענק. השתכנעתי שזה מוצר מנצח אחרי שפרופ' אמנון שעשוע הסביר לי מה הסוד שבזכותו התוכנה יכולה לבצע את כל העבודה עם מצלמה אחת, ולחשב מרחקים ומהירויות בלי תלת־מימד. לבסוף, גייסתי קבוצה של משקיעים ונתנו להם מיליון לפי ערך של 6 מיליון דולר". 

מה היה הסוד של הטכנולוגיה?

"המוצר המקורי עשה שלושה דברים: ראשית, הוא זיהה את המרחק שלך מהרכב שלפניך וידע לחשב ולוודא שאם הנהג יבלום הוא לא יפגע ברכב שלפניו. החוזק הנוסף של מובילאיי הוא בזיהוי עמוד, אדם, או רכב דו־גלגלי לפניך.

"הפעולה השלישית של המוצר, שעד היום אף אחד אחר לא עושה אותה ברמה של מובילאיי, היא זיהוי של סטייה ממסלול. זה מונע הרבה סטיות, וזה מן הסתם מציל חיים".

נטע מספר כי הלקוחה הראשונה של מובילאיי היתה חברת מטרופולין, שבה הוא שותף. "עשינו בדיקה עם 100 נהגים שנסעו מבאר שבע לתל אביב. 5 אחוזים מהם העידו שזה מנע מהם סטייה מהנתיב. ההתעניינות שלי היתה על יישומים נוספים בתחום התחבורה - החל ממטוסים שלא יסטו מהמסלול על הקרקע, מערכות ביטחוניות, מערכות שינוע, ויש פוטנציאל עצום מעבר לתחום התעבורה בכבישים".

כמשקיע בחברות בתחום התעבורה, האם אתה רואה בישראל עוד חברות שיגיעו למעמד הזה?

"יש כמה חברות עם טכנולוגיות מוכחות, שיגיעו רחוק. טרפילוג לניהול ציי רכב, איתוראן למעקב אחרי מכוניות. יש עוד, אבל לא בטוח שיהיה פער כזה בין ההשקעה ליציאה.

"מה שמאפיין את מובילאיי זה שהם היו לבד בתחום, טרם זמנם. גם היה כאן שילוב נדיר בין גאון טכנולוגי, שזה פרופ' אמנון שעשוע, לבין ראש עסקי, שזה זיו אבירם, וגם עופר מרשק. את רוב הטכנולוגיות אפשר להרים, אבל אחר כך זה נופל על שיווק וחוסר יכולת של הממציא להתנתק מן ההמצאה שלו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר